ועדת הקנאביס בכנסת התכנסה הבוקר (11.01.2022) פעם נוספת, להמשך הדיונים בנוגע להצעת החוק של ח"כ שרן השכל להסדרת נושא הקנאביס הרפואי בישראל. נושא ההתכנסות של הוועדה הבוקר היה "אתגרי הרופאים בטיפול בקנאביס הרפואי", וכמו שמציעה הכותרת, הרופאים המטפלים בקנאביס בישראל אכן עומדים בפני לא מעט אתגרים. מטבע הדברים, מרבית הדוברים הבוקר היו רופאים וחוקרים העוסקים בקנאביס באופן יומיומי, וחווים את הקשיים על בשרם ועל מטופליהם.
הוועדה, בשמה המלא "הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות", מתכנסת מדי שבוע בכדי לדון בשיפורים והתאמות להצעת החוק שעברה בקריאה טרומית במהלך חודש אוקטובר 2021, אשר מטרתה הנה להקל על מטופלי הקנאביס ולהסיר הגבלות מהמגדלים.
מה הרופאים באמת יודעים על קנאביס?
"מעניין שאנשים דיברו (בהתכנסות הוועדה בשבוע שעבר) בעיקר על אפילפסיה, וטענו שלפעמים קנאביס רפואי עוזר להם ולפעמים לא", פתח את הדברים פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית, מחוקרי הקנאביס החשובים בעולם. "לצערי הרב התרשמתי שהדרך שאומרים למטופלים להשתמש בקנאביס היא בוודאי דרך שלא מקובלת כיום. אומרים להם "קחו קנאביס רפואי, זה יעזור". אני לא מכיר רופא שיגיד לחולה שלו "קח תרופה, תגיד לי אם זה עוזר". הוא יגיד לו את שם התרופה המדויק, איך לקחת אותה ואת המינון המדויק".
"בהקשר לאפילפסיה" ממשיך פרופ' משולם, "אנחנו מדברים על חומר מוגדר: קנבידיול (CBD). הוא נמצא בקנאביס אבל גם אפשר להשיג אותו כתרופה. הוא פותח כתרופה ואושר כתרופה בכמה ארצות מערביות באירופה, בקנדה ובארה"ב. לכן אנחנו צריכים לנסות להגיע עם קנבינואידים לאותה רמה של מתן תרופה של היום, ולא לרמה של מתן תרופה במאה ה-19, של 'קחו תמצית של צמח ונראה מה יהיה'. יש חומרים מוגדרים, ולכן לדעתי יש להגיע למצב של תרופה מודרנית, דבר שהוא כבר מקובל עשרות שנים".
הידע החסר שקיים ברפואה אודות הקנאביס עלה פעם אחר פעם מדבריהם של המשתתפים בוועדה. "יש פער מאוד גדול בין הידע הקליני שקיים, לבין הידע הקליני שנחוץ בשביל לטפל בחולים, והרופאים תקועים באמצע", אומר פרופ' גיל בר סלע, יו"ר האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית. "יש המון מחקר בסיסי בקנאביס אבל חסר מחקר קליני. אין ביטוי לנושא של אינטראקציות בין-תרופתיות, זה קשור לתרופות אונקולוגיות, או לתרופות נוגדות קרישה למשל. אני מציע הצעה מאוד פרקטית ליק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות), וזה להוציא עלונים לידיעת הרופאים, עם כל המידע שמצטבר אחת לחודש על-מנת לתת לרופאים כלים יותר מדעיים. הם לא יכולים לסקור את כל התחומים, לפעמים יוצאות עבודות שאינן בתחומם אבל הן בנושאים הקשורים לקנאביס.
מרבית הרופאים שנותנים אישור לקנאביס לחולים אונקולוגיים, עושים את זה בלי שום ידע. זה לא התחום שלהם. אם היה מוגש להם גיליון עם התפתחויות וחידושים חשובים, זה היה מאוד מקל עליהם בשאלות של החולים, וזה עניין של תקציב קטן. המדינה יכולה לעשות את זה בלי להשקיע משאבים וזה מאוד יקל על העבודה הרפואית".
הבסיס לידע: מחקר
"נושא שני זה שצריך לתת משאבים למחקר קליני ובסיסי בקנאביס, אם רוצים לתת טיפול טוב יותר לאנשים", ממשיך פרופ' בר סלע. "המדינה צריכה להקצות לזה משאבים ייעודיים. נושא המחקר הוא מאוד מסורבל ביק"ר. מחקר קליני אצלי כבר תקוע חצי שנה, כי רישיון לטיפול לאנשים אני יכול להוציא מהמחשב האישי שלי, אבל באישור למחקר – היק"ר מאוד מסורבלת ומקשה. כשרוצים להוציא רישיון למחקר ולהפעיל אותו העסק הופך למאוד מסובך. כל מחקר רגיל לוקח חודשיים לאשר, ביק"ר זה לוקח שנה. אין בזה שום היגיון סביר. עושים מחקרים בהרבה תרופות מורכבות ומסובכות יותר".
ד"ר יגאל לוריא חיון, מנהל המרכז לחקר קנאביס רפואי במרכז הרפואי רמב"ם, מסכים ומוסיף: "שינוי ברגולציה הוא מבורך, אבל הוא חייב לבוא בד בבד עם הגדלה בנפח המחקר בחסות המדינה. אנחנו מתייחסים לקנאביס כלכל תרופה אחרת שאנחנו חוקרים, ומבחינת רגולציה למחקר צריך להקל את התנאים. אין לרופאים כרגע ידע מספק להבין את התגובות הבין-תרופתיות, למשל. אנחנו לא רוצים ליצור נזק, וכאן בעזרת הגדלה של נפח המחקר ומיקוד של המחקר בעזרת המדינה נוכל לתת לרופאים את הכלים להבין את הדברים כראוי".
הרופאים רוצים לעבוד
מי שהביאה את נקודת מבטה הכואבת היא ד"ר לביה תמיר, מהרופאות הוותיקות בישראל בתחום הקנאביס, ומי שפעילותה הושעתה בטענה שהיא מנפקת רישיונות באופן פרטי ולא באמצעות קופות החולים; זאת על אף שרופאים רבים אחרים פעלו באופן דומה, תוך שחלקם גובים סכומים גבוהים ביותר ממטופליהם. ד"ר תמיר גבתה ממטופליה אך ורק את 278 השקלים הנקובים כמחיר להנפקת רישיון לקנאביס במשרד הבריאות. חשוב לציין שנכון לעכשיו, נאכפת התקנה על כלל הרופאים, עליהם נאסר להנפיק רישיונות לקנאביס רפואי באופן פרטי. ומי שמשלמים את המחיר העיקרי את המטופלים עצמם, שלאלפים מהם אין רופא זמין לפנות אליו לחידוש רישיון או להנפקה של רישיון חדש.
"אני מומחית בכירורגיה אורתופדית מזה כמעט 20 שנה, ובשנה וחצי האחרונים אני מתעסקת במתן רישיונות קנאביס", מתארת ד"ר תמיר. "יש לי את כמות המטופלים הרבה ביותר. היק"ר מגביל אותנו במטופלים. מטופל שאני רואה במרפאה, לפי היק"ר אסור לי לתת לו רישיון, זה מוקנה לרופאים אחרים ולא תמיד ברור מה השיקול. תמיד רציתי לטפל בכל מטופל שבא אלי ולא למנוע ממנו טיפול כי היק"ר מגביל אותי. הגבילו אותי לטפל רק באנשים שכבר היו אצלי בעבר, ולא לתת רישיונות חדשים או לחדש רישיונות למטופלים שלא היו אצלי. כתוצאה מכך השוק הפך לשוק שנשלט על-ידי כל מיני מתווכים שהביאו לעליית מחירים. לדעתי כדאי לצמצם את השליטה של היק"ר, על-מנת לאפשר לתת רישיונות באופן קל יותר".