הנתונים מראים כי הישראלים אוהבים קנאביס. תחום הקנאביס הרפואי צובר תאוצה בישראל בשנים האחרונות, אך כמות מטופלי הקנאביס עומדת על כ-100,000 איש, בעוד מספר הישראלים שעל פי ההערכה צורכים קנאביס לצרכי פנאי עומד על כמליון איש. כלומר, כל אדם רביעי בישראל נהנה מצריכת קנאביס בשעות הפנאי. לצד הידע ההולך וגובר אודות סגולותיו הרפואיות של הצמח, כך גם נחשפים מקרים של אנשים הסובלים מתופעות לוואי משימוש בקנאביס, בין אם מדובר בתלות נפשית או השפעה מיידית שלילית. הדבר נכון לא רק למי שרוכשים את הצמח ומשתמשים בו באופן בלתי חוקי (מרבית הצרכנים בישראל) אלא גם – והדבר מדאיג שבעתיים – בקרב צרכני קנאביס רפואי.

תחקיר של דנה ספקטור במגזין "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" חשף לאחרונה את הכאוס בו נמצא שוק הקנאביס הרפואי בישראל, החל במטופלים שלא מקבלים הדרכה נאותה כיצד להשתמש בו, וכלה במוצרים שנעלמים מהמדפים כלעומת שהופיעו, וגורמים לשיבוש משמעותי בהרגלי השימוש של המטופלים. גם פה ב-Mako קנאביס, עסקנו בהשלכות הנפשיות והתפקודיות של שימוש תדיר ולא פרופורציונלי. שימוש לא מוכוון בקנאביס עשוי להביא לצריכת חסר או צריכת יתר של החומר, ובכך לפגיעה בתועלת הטיפול בו, שלא לדבר על אפקט הפוך לזה הרצוי, כפי שאכן קורה במקרים מסוימים.

קנאביס רפואי (צילום: megaflopp, shutterstock)
צילום: megaflopp, shutterstock

במקרים של קנאביס לשימוש פנאי, כמובן שמדובר בעולם פרוץ הרבה יותר. בעוד מטופלים ברישיון מצפים לקבל הדרכה מדוקדקת (על אף שבמקרים רבים הם אינם זוכים לה), המשתמשים בקנאביס לצרכי פנאי עושים זאת באופן בלתי חוקי על-פי חוקי מדינת ישראל. אי לכך, כ-27% מאזרחי ישראל נחשבים למעשה לעבריינים.

קנאביס – פה כדי להישאר

בין אם אתם רואים בו בעיה או פיתרון, הקנאביס פה כדי להישאר. שוב, מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון ב-2018 הוכיח כי למעלה מרבע מאזרחיה הבוגרים של מדינת ישראל צורכים קנאביס. שלוש שנים מאוחר יותר, ועם דיווחים על עליה בצריכת קנאביס ברחבי העולם בימי מגיפת הקורונה, ניתן רק להניח שהנתונים בארץ כיום אפילו גבוהים יותר. אם נסתכל על המגמה במדינות רבות בעולם, המצב לא הולך להשתנות. חוקי או לא, ישראלים לא הולכים להפסיק לצרוך קנאביס. אי לכך, גם מקרים של צריכה לא נכונה ובלתי אחראית ימשיכו להתרחש.

נשאלת השאלה, מה יכולה המדינה לעשות כדי לצמצם את התופעה של צריכה לא נבונה של קנאביס? בהתחשב בכך שהשארתו מחוץ לחוק הוכחה ככלי שאינו יעיל כלל, אולי הגיעה העת לפנות לכיוון אחר? האם יתכן כי הדרך הנכונה היא לא לאסור את השימוש, אלא לחנך, להסביר וללמד כדי לעשות אותו נכון יותר? בטוח יותר?

מעשנים ביחד (צילום: Inside Creative House, shutterstock)
צילום: Inside Creative House, shutterstock

חינוך הוא הדרך

המדינה עוסקת בחינוך האזרחים בתחומים רבים של החיים, הרבה מעבר למערכות החינוך הפורמליות. לאורך השנים הופצו בכלי תקשורת שונים קמפיינים רבים שנועדו לחנך את האזרח הישראלי להתנהגויות מסוימות כגון שימוש בחגורת בטיחות ברכב, חבישת קסדה בעת נסיעה על רכב דו-גלגלי, חיסכון במים, שימוש באמצעי מניעה, התנהגות זהירה בשמש והימנעות משיכחת ילדים ברכב.

גם בהקשר של שימוש בחומרים המשפיעים על התודעה ראינו קמפיינים בעבר, בדגש על שימוש בטוח באלכוהול. עם זאת, לא סביר שראיתם קמפיין מתוקשר להוצאת האלכוהול אל מחוץ לחוק, או לחלופין כזה המעודד אזרחים לחדול מלהשתמש בו. מנגד, בוודאי נתקלתם בקמפיינים המתריעים מפני נהיגה תחת השפעת אלכוהול, וכן בכאלה הקוראים לצעירים למנות נהג תורן או להשתמש בקווי לילה של תחבורה ציבורית. בארצות-הברית הבינו כבר בתחילת המאה הקודמת שהפיתרון לנזקי האלכוהול אינו באיסור מוחלט על השימוש בו – וזאת מפני שאזרחים ימצאו את הדרך להשיג אלכוהול בין כה וכה – אלא בהסברה נכונה על שימוש בטוח.

כך גם בנושא של קנאביס. המספר העצום של אזרחים המשתמשים בקנאביס לצרכי פנאי, בהיותו בלתי-חוקי, מעיד על כך שהתופעה לא הולכת להיעלם. והנזקים, שאכן מתרחשים בעקבות שימוש לא בטוח ולא אחראי? גם הם לא הולכים להיעלם. לא אם המדינה תימנע מלהכיר בתופעה ולהכיל אותה.

זה בהחלט אפשרי

זה לא בשמיים, והשינוי בהחלט אפשרי באופן פרקטי. דוגמאות לא חסר, וכל מה שצריך הוא קצת רצון ויצירתיות. כבר ראינו: כשהרשות למלחמה בסמים מתייחסת אל קנאביס כאל סם מסוכן שיש להוקיע, נראה שאין הרבה אזרחים שהדבר משפיע עליהם יותר מדי. השימוש בקנאביס נמשך, ונהיגה תחת השפעה, למשל, נמשכת גם כן. קמפיין שידבר אל צרכני הקנאביס בגובה העיניים, יכיר בכך שהם אזרחים נורמטיביים ויסביר להם באופן מעשי את הסיכונים הטמונים בנהיגה תחת השפעה, יזכה בוודאי באמפתיה גדולה הרבה יותר.

קנאביס רפואי (צילום: Cambridge Jenkins IV, unsplash)
צילום: Cambridge Jenkins IV, unsplash

בהקשרים סוציולוגיים אחרים כבר הוכח כי אזרחים שמתייחסים אליהם כפושעים, יותר סביר שימשיכו לנהוג כפושעים; ואילו אזרחים שמקבלים יחס ראוי ומכבד מהרשויות, צפויים להיות הרבה יותר קשובים ולהשיב לגורמי האכיפה באותו המטבע. במיוחד כשמדובר באזרחים שברובם הם נורמטיביים מטיבם.

גם מערכת החינוך, כל עוד תגלה יחס עוין לחלוטין כלפי הקנאביס, סביר שתעורר אנטגוניזם בקרב בני נוער רבים, ואולי גם יצר מרדנות שיעודד אותם להשתמש בחומר אף יותר. זאת, כמובן, ללא כל ידע או הבנה על הסיכונים הטמונים בכך. הסברה עניינית על החסרונות (לצד היתרונות), על החשיבות של הימנעות מצריכת קנאביס בגיל צעיר ועל הסיכונים שבהחלט קיימים בשימוש תדיר בחומר, במיוחד בקרב ילדים בעלי נטיה לחרדה, תוכל לעורר מודעות רבה יותר אצל בני הנוער. אולי, אפילו, היא תוכל להפחית את השימוש.