הסדר הטיעון שהמתכנת רז קרוננברג חתם עם הפרקליטות בשבוע שעבר, במסגרתו ירצה קרוננברג עונש מאסר של 33 חודשים בפועל, מבשר את הפיכתו של תיק טלגראס מתיק דגל של מערכת אכיפת החוק למסע עריפת ראשים חסר אבחנה וחסר מעצורים, שהקשר בינו לבין עשיית צדק או אפילו משפט עם הנאשמים הוא מקרי לחלוטין, ובמקרה של המתכנת ניכר שהקשר הזה כבר כלל אינו קיים.
אין מחלוקת על כך שאנשי טלגראס, על שלל תפקידיהם ועיסוקיהם, עברו על החוק. הארגון שהקים עמוס סילבר ריכז את רוב המסחר בקנאביס בישראל והנגיש אותו בצורה שלא הייתה קיימת קודם לכן; אבל טלגראס לא המציאו את הביקוש, הם לא יצרו את השוק, הם בסך הכל ריכזו אותו במקום אחד דיגיטלי ונוח. האם הם צריכים להישפט על כך? נראה שכן. האם הם ראויים לקבל יחס של מאפיה, של ארגון פשע אכזר ומתוחכם שגרם נזקים עצומים? לא נראה לי.
העובדה החיה והקיימת שהמסחר בקנאביס במסגרת אפליקציית טלגרם ממשיך לעבוד כרגיל, גם לאחר המעצרים הנרחבים והמתוקשרים, עליהם שילמה מדינת ישראל עשרות מיליוני שקלים, מצביעה על כך שהלכה למעשה לא ניתן לעצור את שוק הקנאביס בישראל; מכאן, שרדיפתם ולכידתם של אנשי טלגראס, וכיום שפיטתם, אינם בגדר מאמצים שעושה המדינה על מנת לחסל את השוק הלא חוקי הזה, אלא מדובר במסע נקמה של המדינה כנגד אותם צעירים שגרמו לה למבוכה גדולה כל כך.
מהכלל אל הפרט: האישום העיקרי נגד קרוננברג , המכונה: "אבי ברווז" (בחיי, לא נגענו) מסתכם בכך שפיתח עבור טלגראס בוט פניות ותלונות (שנועד לקבל את פרטי התלונה של משתמשי הפלטפורמה וכן נועד לקבל פניות ושאלות שהופנו מהסוחרים אל מנהלי טלגראס) ובוט נוסף שנועד לטפל בתלונות של משתמשי הפלטפורמה. עבור עבודתו קיבל קרוננברג שכר חודשי של 12 אלף ₪ בחודש.
כלומר, מתכנת פרילנס, שלא מואשם בכך שהיה חלק מהקשר שקשרו ביניהם מנהלי טלגראס, שבסך הכל ביצע עבורם עבודות טכניות בשכר די צנוע, ומעל הכל – הבוטים שפיתח כלל לא שימשו למסחר בקנאביס(!!!) עומד לרצות עכשיו מאסר של כמעט 3 שנים, רק בגלל שנפשו לא עמדה עוד אל מול עינוי הדין והלחץ הכבד שהופעל עליו מצד אנשי הפרקליטות.
להסדר הטיעון המופרך הזה, מלבד המשמעות המיידית מרחיקת הלכת של מאסרו של קרוננברג ל-3 שנים, יש בעיקר השפעה הרסנית ובלתי הפיכה על גורלם של 27 הנאשמים האחרים בפרשת טלגראס. אני לא יודע אם קרוננברג לקח את זה בחשבון ואם בכלל נפשו הייתה במצב שבו יכול היה לחשוב על כך בהיגיון, אבל חתימתו על הסדר הטיעון הזה מציבה בתיק טלגראס רף ענישה מטורף, ומכאן אפשר רק "לעלות". בצער רב אני אומר כאן, שאם מתכנת שכיר, שפיתח בוטים שלא שימשו למסחר בקנאביס, נכנס עכשיו לכמעט 3 שנים לכלא, לא מופרך להעריך שעמוס סילבר, מייסד וראש טלגראס, ייכנס לכלא לעונש מאסר דו-ספרתי.
שוב, בצער רב, אני משער שנוצרה כאן עבור 27 הנאשמים האחרים בפרשת טלגראס סקאלת ענישה, שמבשרת רעות עבור יתר הנאשמים בפרשה, כשקרוננברג נמצא בתחתית הרשימה וסילבר בראשה. עכשיו רק נותר למערכת "עשיית הצדק" לפזר את שאר הנאשמים על הסקאלה; ברווזים במטווח.
הימים האלה מזכירים לי את ימי כסניגור ראשי של משפחות פשיעה מהמפורסמות בישראל ובתיקים איומים של נשיאת מטעני חבלה, חטיפות וניסיונות רצח, שם כל "חייל" זוטר ידע כי השגיאה הגדולה ביותר שניתן לעשות בזמן ניהול משפט היא להגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות מבלי כל יתר הנאשמים. זה פשוט לא היה קורה. משמעות הדבר היא מתן מתנה לפרקליטות ושבירת השורות של הכחשת הנאשמים וכישלון קולוסאלי צפוי להגנה. לשמחת אנשי הפרקליטות ולהצדקת טענותיי – אנשיי טלגראס הם חבורת ילדים נורמטיביים שהשתינו מהמקפצה הלא נכונה. לרבות מי שמוגדר כ"ראש הארגון" על שתי הרשעותיו הקודמות והמגוחכות.
גבירותיי ורבותיי, אלה ימים שחורים למערכת אכיפת החוק הישראלית; אלה ימים של מסע חיסול של אזרחים ישראלים שאמנם עברו על החוק, אבל עיקר פשעם היה ההשתנה מהמקפצה. לפחות תהיה הוגנת פרקליטות המדינה ותוסיף, לכל אחד מ-28 הנאשמים בפרשה הזאת, את הסעיף הזה לכתב האישום. שתואיל ותרשום בראש המסמך: 28 אנשים אלה מואשמים בעיקר בהשתנה מהמקפצה.
תגובת הפרקליטות: "בין הצדדים נחתם הסדר טיעון הכולל גם הסכמות לגבי העונש התואם את חומרת מעשיו של הנאשם. ההסדר בין הצדדים גובש על דעתו של הנאשם ועורך דינו בתום הליך גישור שהתנהל בין הצדדים ובהמלצת בית המשפט. כשמדובר בתופעה עבריינית נפוצה, אכיפה כלפי עבריין מסוים או כלפי ארגון עברייני, אינה מביאה למיגור התופעה בכללותה. אנחנו נמשיך לפעול למיגור התופעה ולצמצום הפגיעה של הסחר בסמים באוכלוסייה בכלל ובקטינים בפרט."