ברמת העיקרון, השימוש בצמח הקנאביס הוא פחות ממכר מחומרים אחרים כמו תרופות לשיכוך כאבים, סמים קשים ואלכוהול. יתרה כך, שימוש יתר בקנאביס הוא פחות מסוכן ומזיק לעומת החומרים שצוינו לעיל. אך אין זה אומר ששימוש כרוני בקנאביס לא טומן בחובו סכנות: בהחלט ניתן להתמכר לקנאביס, והתמכרות שכזו בהחלט יכולה ליצור תלות בצמח ולגרום לפגיעה בתפקוד היומיומי של המשתמש. הפרעת התמכרות לקנאביס – או בשמה הלועזי Cannabis Use Disorder – היא הפרעה מוכרת הרשומה במדריך האבחון הפסיכיאטרי DSM. אם אתם צורכים קנאביס על בסיס יומי, כדאי שתבחנו אם אתם סתם נהנים מהחיים, או שמא אתם למעשה סובלים מהפרעת התמכרות. ובמידה ואלו הם פני הדברים, מה ניתן לעשות בנדון?
מה היא התמכרות לקנאביס?
ההגדרה השטחית ביותר של הפרעת התמכרות לקנאביס היא חוסר יכולת להפסיק את השימוש בצמח, גם בשלב שהוא גורם לפגיעה נפשית וגופנית. תמונת המצב המדויקת והעדכנית ביותר בנוגע למספר האנשים הסובלים מהתמכרות לקנאביס מגיעה משנת 2016, אז עמד מספרם על 22 מיליון מכורים ברחבי העולם. עם הלגליזציה המתפשטת ברחבי העולם, ובפרט בארצות הברית, סביר מאוד להניח שהמספר כיום גבוה בהרבה. ההתמכרות בעיקרה תלויה ב-THC – הרכיב הפעיל העיקרי והחומר הממסטל בצמח הקנאביס. CBD, החומר הפעיל הבולט ביותר שאינו ממסטל ולא גורם ולתחושת "היי", גם אינו נחשב לחומר ממכר. למעשה, CBD משמש (בין השאר) כטיפול להתמכרויות אחרות.
ההשפעה של צמח הקנאביס על התודעה מתרחשת בעיקר בהתחברות ה-THC לקולטני המערכת האנדוקנבינואידית במוח, ובפרט לקולטן הנקרא CB1. צריכת יתר של THC עשויה להביא לירידה בביטוי קולטני CB1 במוח, מה שיוביל לצורך לקבל כמויות גדולות יותר של THC על מנת לשחזר את ההשפעה הרצויה. הדבר עלול לייצר תלות גופנית והתמכרות פסיכולוגית לצמח הקנאביס, בתהליך הדומה לאלו המתרחשים גם במקרים של תלות בחומרים ממכרים אחרים.
ההפרעה נפוצה בעיקר בגילאים צעירים, ולרוב היא מופיעה לראשונה בגיל ההתבגרות. הדבר נובע בחלקו מהחשיבות הרבה שבמודעות ואחריות לצריכה נבונה כאשר משתמשים בחומרים כמו קנאביס, דבר שבוודאי חסר אצל בני נוער רבים, ובמיוחד כאלה שעושים מעשה המנוגד לחוק. יתרה מכך, שימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות עשוי לפגוע בהמשך ההתפתחות התקינה של המוח, ויתכן כי קיים קשר בין פגיעה מסוג זה לבין סבירות גבוהה יותר לפתח הפרעת התמכרות.
אם אתם או אנשים בסביבתכם צורכים קנאביס, אתם בוודאי יודעים איך נראה אדם שצרך קצת יותר מדי. בלבול, איטיות, דיסאוריינטציה, ירידה במהירות התגובה ועייפות יתר הן רק חלק מההשפעות המוכרות ביותר של הצמח. אם אתם נהנים לצרוך קנאביס מדי פעם, בסיטואציה חברתית או עם עצמכם לפני השינה, סביר מאוד להניח כי הכל אצלכם ממש בסדר. גם אם אתם חווים את כל הסט הרחב של תופעות הלוואי הללו. אבל אם אתם לא יכולים בלי התחושות הללו, כל יום, גם בזמן העבודה או אפילו במקום ללכת לעבודה מלכתחילה, כנראה שיש לכם בעיה. זו ההתמכרות, ובה יש לטפל.
איך מטפלים בהתמכרות לקנאביס?
לרוב, הטיפול בהתמכרויות הוא פסיכולוגי ותרופתי גם יחד, אבל במקרה של התמכרות לקנאביס, לא ידוע כיום על תרופה שנבדקה והוכחה מחקרית כיעילה; זאת על אף שכן קיימות מספר תרופות המפעילות את המערכת האנדוקנבינואידית, ויעילותן להפחתת תסמיני גמילה נמצאת בבדיקה.
הקושי להשתחרר מההתמכרות נובע מאותם תסמיני גמילה, אבל בניגוד להתמכרויות אחרות, אין סיכון גופני בגמילה מקנאביס. על כן, מתמקד הטיפול בעיקר בפן הפסיכולוגי של ההפרעה, תוך שימוש במספר שיטות מוכרות. המטרה היא להעניק למטופל סביבה תומכת שתאפשר לו לוותר על הקנאביס ולהתמודד עם קשיים נלווים שעשויים להתעורר כמו חרדה, הפרעות שינה ותחושות נוספות שעשויות לעורר כמיהה לצמח.
הקנאביס מהווה חלק בלתי נפרד מחייהם של אנשים רבים ברחבי העולם, וכך גם בישראל. על פי הסטטיסטיקה, כ-10% מהאנשים הצורכים קנאביס באופן קבוע סובלים מהתמכרות, ובהחלט יתכן שלא כולם מודעים לכך. אם אתם צורכים קנאביס באופן יומיומי, כדאי לשאול את עצמכם האם השימוש שלכם בקנאביס פוגע בתפקוד היומיומי שלכם – בתפקוד שלכם בעבודה, במערכות יחסים, בלימודים או במוטיבציה להתעורר בבוקר. אם אתם חושדים שכך המצב, בהחלט כדאי להפחית את תדירות השימוש בצמח. ואם אתם רוצים להפחית את השימוש, באמת רוצים, ולא מצליחים לעשות זאת, יתכן מאוד שאתם סובלים מהתמכרות. זו תופעה מוכרת ונפוצה שאין סיבה להתבייש בה, ובהחלט כדאי לבקש עזרה מגורם רפואי מוסמך.