לפני שנים רבות, עוד בטרם ניתן היה לרכוש קנאביס דרך אפליקציות שונות מכל עיר באירופה, החלטנו זוגתי ואני לעשות חופשת חנוכה קצרה בעיר השלישית שאני הכי אוהב באירופה: בודפשט. הראשונה היא, כמובן, אמסטרדם והשניה – ברצלונה. בניגוד לשתי הראשונות, בבודפסט אין קופי-שופ'ס, אין מועדוני קנאביס, אין בתי מרקחת בהם ניתן לרכוש את תפרחת הצמח ובכל הביקורים הקודמים שלי בעיר לא הרחתי ברחוב אפילו לא פעם אחת את הניחוח המתוק והמוכר שלו!
זה לא בגלל שאין קנאביס בהונגריה – יש, וההונגרים מאד אוהבים לעשן. אבל המשטרה המקומית עדיין רואה בקנאביס כסם לכל דבר ומתנהגת בהתאם. מאחר והמקומיים לא ששים להיפגש עם נציגי החוק, הם מקפידים כנראה לשמור את הרגלי צריכת הקנאביס שלהם בצנעה ורחובות בודפשט, שלא כמו רחובות תל-אביב למשל, נקיים מכל ריח חשיש או מריחואנה.
ואולם, היעלה על הדעת לצאת לחופשה קצרה ולא לקחת איתך את התרופות הקבועות? במקרה שלי – התרופה הקבועה היא תפרחת קנאביס אשר בלעדיה, כאבי הגב מתחילים להציק לי אחרי הליכה של כמה מאות מטרים, ומהר מאד הכאב הופך לבלתי נסבל ומשבית אותי לחלוטין. בלית ברירה, החלטתי להסתכן ולקחת איתי את כמות הקנאביס הרפואי לה אזדקק במשך שלושת ימי השהות. הנחתי את השקית בתיק, יחד עם מכתב (באנגלית) מרופא המשפחה שלי שמאשר כי אני מטופל במינון של 2 גרם קנאביס רפואי ליום והתפללתי שהכל יעבור בשלום.
סה"כ לקחתי איתי 6 גרם, או כך לפחות חשבתי. הטיסה עברה בשלום וכשהגענו למלון, מיהרתי לפתוח את שקית הקנאביס שלי ולהפוך את התפרחת היומית לסיגריות הקטנות שאני רגיל אליהן, בכל אחת מהן רבע גרם קנאביס, סה"כ 8 סיגריות.
מאחר ונחתנו מוקדם בבוקר, הספקנו להירשם לסיור היכרות רגלי עם העיר, חוויה שאני תמיד ממליץ עליה. במהלך הסיור בעיר המושלגת הלכנו קילומטרים רבים ברגל ולכן, צרכתי את כל מינון הקנאביס היומי שלי. אם רופא המשפחה שתמיד ממליץ לי לעשות יותר פעילות פיזית היה יודע כמה קילומטרים הלכתי באותו היום, מבלי לחוש בכאבי גב, הוא בוודאי היה מחייך בסיפוק!
למחרת, כאשר פתחתי שוב את השקית, גיליתי לחרדתי כי משום מה, לקחתי איתי כמות שמספיקה ליומיים בלבד ולא לשלושה. האם אצליח להסתדר עם מה שיש? הבטתי על פרח הקנאביס היחידי שנותר בשקית ונזכרתי בנס שהתרחש בחנוכה: יותר מאי פעם בעבר, חשבתי לעצמי, אני זקוק עכשיו לנס פח השמן. אנא ממך, התסריטאי העליון הכל יכול, עשה ששקית הקנאביס שלי תספק את צרכי במשך יומיים!
את היום השני העברתי עם מחצית מהכמות לה אני רגיל, דהיינו עם 4 סיגריות בלבד. את הסיגריה הראשונה עישנתי בבוקר, לפני שנכנסנו למרחצאות סצ'ני (Széchényi Spa), המרחצאות הפופולאריים ביותר בבודפשט הניזונים ממים עשירים במינרלים. את השעות הבאות העברנו במבנה הענק והמרהיב. התחלנו, איך לא, בטבילה בבריכת המים החמים ביותר - 40 מעלות. כעבור דקות ספורות שכחנו שבחוץ יורד שלג. משם עברנו לבריכה הקצת פחות חמה, 38 מעלות סך הכל, וכך המשכנו לבריכת ה 36 מעלות וחוזר חלילה. על הטבילה בבריכה הפתוחה ויתרנו, שלא כמו המקומיים שטבלו בה למרות המים הכמעט קפואים, כיאה לחודש דצמבר. חזרנו במונית הישר למלון, ואני שקעתי בתנומת צהריים מתוקה.
התעוררתי אחר הצהריים המאוחרות, בדיוק בזמן לצאת למסעדה טובה. הסיגריה שהדלקתי, השניה לאותו יום, הייתה לפני שיצאנו למסעדה, הפעם ברגל. את הסיגריה השלישית עישנתי כשיצאנו מהמסעדה, בהליכה הרגלית חזרה למלון (והתעכבות בחנויות שזוגתי בחרה להיכנס אליהן, בכל זאת שופינג זה חלק מהחופשה) ואת הרביעית - לפני השינה. 'האם הדרך להוריד את מינון הקנאביס הרפואי שלי היא להקפיד על ביקור יומי במרחצאות סצ'ני?', תהיתי בניסיון להסביר לעצמי כיצד עדיין נותרו לי 4 סיגריות עבור היום האחרון.
את הסיגריה הראשונה ליום האחרון דחיתי עד לשעה 10:00. את השניה תכננתי לשעה 16:00, את השלישית לשעה 19:00 ואת האחרונה שמרתי לשעה 21:00, בדיוק לפני העליה למונית בדרך לשדה התעופה לטיסה חזרה. אני לא זוכר בדיוק איך העברנו את היום האחרון אבל אני זוכר שלא היו לי כאבי גב ואני זוכר שעל הסיגריה האחרונה ויתרתי לבסוף: נתתי אותה במתנה לנהג המונית (אחרי שווידאתי איתו, בשיחה קצרה, שיש לו את הרקע המתאים).
אין לי ספק שלא הייתי מצליח להחזיק כך, עם כמות יחסית כה קטנה, בימים רגילים. היום, במבט
לאחור, אין ספק שחוויתי את נס פח השמן. במקום שמן, במקרה שלי זו הייתה תפרחת.
שלומי סנדק הינו יועץ בכיר בעץ הדעת המרכז לקנאביס רפואי