רוצים להשתלב בתעשייה הכי ירוקה ומבטיחה בעולם, שגדלה בקצב מסחרר פחות או יותר בכל יבשת בגלובוס, וליהנות מהמיקום הייחודי של ישראל בתור "היהלום שבכתר", או אם תרצו "חוד החנית" שלה? היום זה יום המזל שלכם כי כל מה שאתם צריכים לעשות זה ללכת ללמוד... אמממ... רגע, מה בעצם צריך ללמוד כדי להשתלב בתעשייה הזו? ואם כבר בלימודים עסקינן, אז איך ולמה, למרות שכבר מזמן שמענו שישראל היא מעצמת קנאביס רפואי בסדר גודל בין לאומי, אי אפשר עדיין ללמוד פה "תואר ראשון בקנאביס רפואי"?

כדי להבין את הבעיה היסודית שמתפתחת לנו מתחת לאף, חשוב קודם כל להכיר בעובדות בשטח: אכן, בשל גורמים פיננסיים ופוליטיים, כמו גם רפואיים, ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות ביותר בסצנת הקנאביס הרפואי הבינלאומית שקיימת היום, צעירה וחוקית למחצה ככל שתהיה. ישנן מספר סיבות עיקריות למיקומה הייחודי של ישראל "בחוד החנית" של תעשיית הקנאביס העולמית, בהן ניגע עוד רגע, אך התוצאה הסופית היא שהעולם כולו, לא רק גורמים בתוך ישראל, רואים את ארצנו הקטנטונת, שמאז ומתמיד הייתה ידועה בכישרון הייחודי שלה להוות קרקע פוריה לפיתוח רעיונאות, סטארט-אפ והייטק, כקרקע המושלמת לפתח בה את תעשיית הקנאביס הרפואי הבין לאומית.

הסיבות העיקריות להיותה של ישראל מדינה מובילה בשוק הקנאביס הרפואי הבין לאומי, קשורות בעיקר לגודלו וגילו הצעיר של השוק העולמי, אך גם למדיניות הקלינית המתקדמת שהתחיל משרד הבריאות לאמץ וליישם כאן ברמה הארצית בשנים האחרונות. בשל חוסר האלטרנטיבה היחסי שקיים ברחבי העולם, בשילוב ההתקדמות הטכנולוגית והמדעית שכן הושגה כאן בכמה שנות פיתוח איטי ורעוע מבחינת יציבות חוקית וכלכלית, לפחות "על הנייר" אפשר להבין ולהסכים שישראל היא אכן מעצמת קנאביס רפואי בסדר גודל בינלאומי, וככזו, יש לה אחריות לתעל את מיקומה וייחודה בתחום זה לכדי פיתוח כלכלי וחברתי לתושביה. בכל מקום אחר, זה אומר קודם כל ולפני הכל, לדאוג לדבר בסיסי מאד שנקרא הכשרת כוח אדם איכותי.

האבסורד: מעצמת קנאביס רפואי - בלי לימודי קנאביס רפואי

הדרך הראשונה וככל הנראה גם החשובה מכל, בה המדינה, מערכות השלטון המקומי או גורמים מקצועיים הפועלים בשירותן יכולים לפעול למען פיתוח תעשיית הקנאביס הישראלית, כמו אגב כל תעשייה אחרת שאמורה להיות "מוקד גאווה לאומי" היא הכשרה מקצועית של כוח האדם הרלוונטי, לשם שימור מצבה הנוכחי של התעשייה ובעיקר לצורך הפיתוח העתידי שלה.  כלומר, אם רוצים שתעשייה צעירה מסוימת תהיה בטופ או תישאר בטופ אחרי שהיא הגיעה אליו, חובה קודם כל לבסס תשתית חינוכית שתאפשר לכוח האדם הרלוונטי להיקלט בתעשייה החדשה או במקרה הטוב אפילו לצמוח בתוכה.

בדיוק כאן, מערכת החינוך שלנו נכשלת כישלון חמור מאד, ואם מישהו רוצה להבין אותו על קצה המזלג, כל מה שיידרש לעשות הוא לשאול את עצמו "מה עושה מערכת החינוך שלנו כדי להפיק כוח אדם איכותי שישמר ויפתח את עתיד תעשיית הקנאביס הרפואי"?. במילים פשוטות הרבה יותר, יוכל אותו אדם לשאול את עצמו שאלה בפרספקטיבה אישית בעלת משמעות זהה - "לאן אני הולך כדי ללמוד קנאביס רפואי?" - אך זו כמו זו, שתיהן ייענו בצורה בעייתית, וזה עוד בלשון המעטה, פשוט מכיוון שאין עדיין תשובה אמיתית לשאלה הזו.

אז מה, בעצם אין פה בכלל חינוך מקצועי שמכווין עובדים פוטנציאליים לתעשיית הקנאביס? ובכן, כמעט ולא, וזה אפילו אם כן כוללים כמה מוסדות לימוד שכן מאפשרים למישהו היום ללמוד אודות קנאביס ושימושיו הרפואיים, אך לא בצורה "רשמית" מספיק כדי להתקבל לאחר מכן לעבודה. בין מוסדות הלימוד הללו ניתן למנות את "הטכניון" שהקים קורס מזורז ללימוד יזמות קנאביס המיועד למשקיעים, כמו גם קורס דומה המיועד להכשרת רופאים, או לחלופין את מכללת "עמק יזראל" שמציעה ללומדים תואר ראשון בסוציולוגיה סדנה בתחום הקנאביס הרפוא., אבל בשורה התחתונה, אף אחת מתוכניות הלימוד שקיימות היום במוסדות הלימוד הללו לא באמת מכשירות ומספקות את כל מה שעובד חדש וחסר כישורים צריך כדי להשתלב בתעשייה המקומית.  

מי ששואל את עצמו מה הפער הקיים בין הרצוי למצוי בתחום לימודי הקנאביס הרפואי בישראל, ובעיקר מהו "גודלו" של פער זה במונחים אקדמיים, יגלה כי מדובר במה שנקרא "הבדל של שמיים וארץ". בדיוק כמו בתעשיות רבות אחרות, גם בתעשיית הקנאביס דרושים מומחים בתחומי הביולוגיה והכימיה, הנדסת התרופות, אגרונומיה רפואית שלל עולמות טכנולוגיה נלווים, לצד מומחים מתחומים כמו שיווק דיגיטלי, עיצוב ומיתוג מוצרים לשוק הרפואי ועוד מגוון רחב של תחומי ידע וכישורים שצריך לרכוש בצורה מעמיקה. לכן, לא ניתן להכשיר מומחים אלה בעזרת "קורס קנאביס רפואי" המספק רק ידע כללי ואולי אף כישורים מסוימים בתחום חקלאות קנאביס או טיפול רפואי בקנאביס, אלא רק בעזרת תוכנית לימוד עשירה ונרחבת שפרוסה על פני מספר שנות לימוד אקדמיות.

אם כך, איך בכלל יכולות חברות הקנאביס הרפואי לגייס את המומחים הדרושים לפעילותן השוטפת? ובכן, הן לא ממש יכולות, כיוון שאין עדיין מספיק מומחים לקנאביס רפואי. אותן חברות מגייסות כיום ביולוגים, כימאים, מטפלים ויועצים שהתמחו בתחומים אחרים בעבר, אך לרוב אין להם היכרות מספקת וניסיון בתחום הקנאביס הרפואי, ונאלצות להכשיר אותם בעזרת סדנאות והרצאות ממוקדות ויותר מהכל בשיטת "לומדים תוך כדי עשייה".

חשוב להבין: החוק קשור לפער, אבל לא בצורה מוצדקת

אחרי שהבנו את הפער ואת המשמעות שלו, רבים יניחו שהסיבה העיקרית להיווצרות הפער היא החוק בישראל, שאוסר על צריכה של קנאביס ותוצריו בכל מסגרת שהיא, מלבד במסגרת של טיפול רפואי מפוקח שאושר על ידי היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות. חוק זה יוצר מצב בו המילה "קנאביס" ללא צימוד המילה "רפואי" הופכת ממשהו חוקי ומכובד לתיאור של ענף פנאי לא חוקי עם לגיטימציה ציבורית דלה, שגורם לכך שאף אחד לא רץ להתמחות דווקא בקנאביס אלא ברפואה, פרמקולוגיה או מקצועות כלליים אחרים שרק נוגעים בעולם הקנאביס.

בתוך המערכת החוקית שיוצרת לקנאביס לגיטימציה דלה ואף דימוי שלילי בקרב חלק מהציבור הרחב, או לפחות מנסה לעשות כו, מנסה להתקיים במקביל מערכת אחרת, רפואית, מתקדמת, מדויקת ואפילו יש לומר ראשונה מסוגה בעולם, שלא רק רוצה ליצור לקנאביס הרפואי תדמית חיובית אלא שואפת להפוך תדמית זו למילה המקושרת באופן אוטומטי עם שמה של מדינת ישראל, בדומה לתחום ההיי-טק. מערכת פנימית זו, אותה מנהיגים גורמים מסוימים במשרד הבריאות קדימה-ואחורה במשך העשור האחרון, מנסה לאחרונה ליצור מסגרת חקיקה ופעילות (דרך "הספר הירוק") שתאפשר לעולם הטיפול הרפואי בקנאביס להתקיים ולהתפתח בישראל, בלי לסבול מעול האיסור החוקי על צמח הקנאביס עצמו, ואף מצליחה בכך במידת-מה, אך בקצב איטי שאינו מתגבר עם הזמן כמו שכולם ציפו.

מציאות זו מלמדת אותנו שאפילו האיסור החוקי הוא לא בהכרח הגורם האמיתי לבעיה, כיוון שמערכת הקנאביס הרפואי של ישראל מצליחה להיבנות אט-אט גם ללא הסרתו. אז מה כן גורם לבעיה? ייתכן שזו עצלות מכוונת של מערכת החינוך, חוסר אמון בקרב מנהיגיה שלא קונים את "השיגעון החולף" של קנאביס רפואי, חוסר בתמיכה ממשלתית של משרד או גורמים רבים אחרים.  מה שבטוח, יחסית למצבנו בתור "מעצמת קנאביס רפואי" שנמצאת "בחוד החנית" הבינלאומי, מצבה של מערכת החינוך שלנו אפילו לא מתקרב לרף הנדרש, ובינתיים מאפשר רק בריחה של מוחות לחו"ל.

מי שלא רוצה לחכות שהמדינה ומערכת החינוך יתעוררו, ומעוניין כבר עכשיו להבטיח לעצמו עתיד בעולם הקנאביס הרפואי, יכול לעזוב את "המעצמה" שלנו וללכת ללימודי תואר ראשון בביולוגיה, כימיה, אגרונומיה, פיזיותרפיה ומקצועות רבים אחרים הכוללים התמחות מעמיקה ורבת שנים בתחום הקנאביס, אשר נלמדים באוניברסיטאות ומכללות מקצועיות בקליפורניה, אורגון וקולורדו. ואם זה ככה, אז שיהיה לנו בהצלחה.