ד"ר נעמי שבליה נסערת. לפני חמש שנים היא שבה לארץ לאחר שהות ממושכת בניו יורק ונראה כי טרם התרגלה לנורמות המקובלות במדינת הקומבינות היקרה שלנו. "בחודש יולי האחרון סיימתי בהצלחה את הקורס של היחידה לקנאביס רפואי, קורס שאמור להכשיר אותי לעסוק בתחום ולהנפיק מרשמים", היא מספרת.
"הקדשתי לזה את כל הזמן הנדרש ואף מעבר לכך, כראוי לתחום עיסוק חדש שעדיין רב הנסתר בו. שילמתי על ההשתתפות בקורס 1800 שקלים ורק בסוף הקורס, לאחר שעברתי את מבחן ההסמכה בהצלחה, התברר לי כי על מנת להנפיק מרשמים לקנאביס רפואי, עלי להיות מועסקת במרפאה ציבורית כלשהי, כלומר בקופת חולים או בבית חולים ציבורי כלשהו, אפילו במשרה חלקית".
-"מה הבעיה?" שאלתי אותה: "מדוע שלא תעשי כמו כולם, כלומר תמצאי רבע משרה בקופת חולים כלשהי ותפתרי את הבעיה?". "מדוע?", היא תהתה בקול והשיבה: "במה אהיה שונה, כרופאה, אם אעבוד רבע משרה בקופת חולים? אני אדם רציונלי, אני רגילה לפעול בהגיון ואני לא מוכנה לעשות קומבינות, רק משום שכך מקובל. אם אני לא רוצה לעבוד ברפואה הציבורית זו זכותי המלאה ואינני מבינה מדוע זה צריך למנוע ממני מלעסוק בתחום אותו למדתי? הרי עברתי את מבחני ההסמכה בהצלחה!".
"אם הייתי יודע לפני הקורס, לא הייתי נרשם"
לדבריה של ד"ר שבליה, מתוך 80 הרופאים שהשתתפו בקורס 27 אינם עוסקים בתחום, המשווע לרופאים נוספים, משום שרק בדיעבד התברר להם כי על מנת להנפיק מרשמים ורישיונות לקנאביס רפואי, ישנו תנאי נוסף שעליהם לעמוד בו: להיות מועסקים ברפואה הציבורית.
"בפרסום של הקורס הם כתבו: הכשרת רופאים לטיפול בקנאביס רפואי. מזה מבינים שאתה גומר את הקורס ויכול לטפל כמו כל טיפול רפואי (טרגין, מדבקות פנטה, ניתוחים ועוד) בכל מסגרת. רק באמצע הקורס החלו רמזים שרק במסגרת הציבורית, וגם אז לא אמרו שאין אפילו תקן אחד פנוי לזה", כותב רופא המעוניין להישאר בעילום שם בקבוצת הוואטסאפ של בוגרי הקורס: "אם הייתי יודע לפני הקורס, לא הייתי נרשם!".
עו"ד יניב פרץ טוען שמשרד הבריאות פוגע בכך קודם כל בחוק זכויות החולה: "אם תסתכל בחוק זכויות החולה תראה שאסור להגביל את המטופל: יש למטופל זכות לאוטונומיה, יש לו זכות לקבוע את זהות המטפל - ואת דרך הטיפול!" אומר עו"ד פרץ ומסביר: "לאלץ את החולה לקבל טיפול רק מרופא שמועסק ברפואה הציבורית - זו הפליה וזה בהחלט לא חוקי! אתה יודע מהו משך ההמתנה לתור ברפואה הציבורית? ניסית לאחרונה לקבוע תור למרפאת כאב כלשהי? איפה נשמע דבר כזה, שרופא יוכל לעסוק בתחום בו הוא הוסמך רק אם הוא מועסק ברפואה הציבורית? הם פוגעים בכך לא רק בציבור החולים, הם פוגעים גם בחופש העיסוק שלה כרופאה ובאפשרויות שלה לטפל באמצעים שהם תחת סמכותה! אינני מבין את ההיגיון שבכך: אם היא עברה בהצלחה את הקורס, מה זה משנה אם היא מועסקת במרפאה ציבורית או פרטית?".
מה ההגיון?
נראה כי שוב, הייתה לאנשי משרד הבריאות כוונה טובה אולם בפועל זה התממש אחרת. הכוונה הטובה הייתה להביא להוזלת המחיר להוצאת הרישיון לקנאביס רפואי עבור המטופלים. הרי ידוע שמחירי הביקור אצל רופאים בקופות החולים ובמרפאות ציבוריות הינו זול יותר מאשר ברפואה הפרטית. אולם הוגי הרעיון לא לקחו בחשבון את משך ההמתנה הארוך לתורים ה'ציבוריים', וכך יצא שלמרות ההנחיה, חולים רבים הזקוקים לקנאביס הרפואי להקלה על מצבם הרפואי ו/או הנפשי מוכנים לשלם את המחיר ולפנות לרופאים פרטיים.
מאחר וההשפעה המקלה של הקנאביס היא מיידית (כאשר הוא נצרך נכון), רבים מעדיפים לשלם כמה מאות שקלים ולקבל את התפרחת בהקדם, מבלי לחכות מספר חודשים לתור זול יותר במרפאה ציבורית. במציאות הנוכחית, מרבית הרישיונות לקנאביס רפואי אכן מונפקים במרפאות פרטיות, על ידי רופאים פרטיים, אבל פעם או פעמיים בשבוע הם עובדים במרפאה ציבורית כלשהי, ולו רק על מנת לעמוד בדרישה של משרד הבריאות.
פניתי לדוברות משרד הבריאות בשאלה: "מדוע רופא שסיים בהצלחה את קורס הקנאביס הרפואי של היק"ר ואף קיבל תעודה, איננו יכול לעסוק בתחום ולהנפיק מרשמי קנאביס רפואי אלא אם כן הוא מועסק (גם) במרפאה ציבורית? הרי ידוע שמרבית המרשמים לקנאביס רפואי מונפקים במרפאות פרטיות, על ידי רופאים שעובדים בין היתר גם ברפואה הציבורית. מדוע העבודה במרפאה ציבורית היא תנאי?"
"במענה לפנייתך", השיבה לי דוברת משרד הבריאות, "מטרת משרד הבריאות היא לקדם את הרפואה הציבורית. היק"ר פועל על פי הנחיות מנכ"ל משרד הבריאות". לתשובה צורף מסמך החתום על ידי פרופ' חזי לוי, המנכ"ל שכבר הספיק לפרוש מתפקידו וכן מסמך נוסף שנחתם על ידו ב 20 ביוני 2021, דהיינו כשבוע ימים בלבד בטרם הודיע על התפטרותו.
האם הוא טרח לקרוא את המסמכים בטרם חתם עליהם? הנה למשל, בסעיף 4 למסמך נקבע: "גביית תשלום על מתן רישיונות יכולה להיעשות רק באמצעות המסגרת הציבורית ורק בהתאם למה שהותר למסגרת לגבות וככל שהותר למסגרת לגבות. חל איסור מוחלט על המנהל המוסמך לגבות בכל דרך אחרת תשלום בגין מתן הרישיון, ובכלל זה במסגרת הפרטית".
ובמציאות? מרבית הרישיונות מונפקים כיום במרפאות פרטיות, על ידי רופאים המועסקים בין היתר ברפואה הציבורית. את עלות הביקור קובע כל רופא על פי שיקוליו והמציאות לועגת לאותו סעיף 4 במכתב הנחיות.
תקראו לזה קומבינה, תקראו לזה השלמה בשתיקה עם הנחיות חסרות הגיון - כך או כך, יש לקוות כי שר הבריאות ניצן הורוביץ ידע להפקיד את מלאכת הכנת הרפורמה שהוא מתכנן בידי מומחים רעננים מטעמו, אשר ידעו לאתר ולפרק את ההנחיות המיותרות. אחרת, אין ספק שהקולות הקוראים לפירוק היחידה לקנאביס רפואי רק ילכו ויגברו.
שלומי סנדק הינו יועץ בכיר עץ הדעת המרכז לקנאביס רפואי