לאורך מאות, אם לא אלפי שנים, לקנאביס היו שימושים רבים – הרבה מעבר לשימוש המקובל בעישון. למעשה, קנאביס מסוג המפ (קנבוס), הידוע בריכוזים נמוכים של החומר הפעיל THC, שימש שנים רבות כחומר גלם נהדר לתעשיות מגוונות, מטקסטיל וייצור חבלים, דרך נייר ועד לכלי רכב – ואפילו לדלק שמפעיל אותם. גם בנייה בהמפ היא תחום שמתפתח בצעדי ענק: בדרום אפריקה חנכו לאחרונה את "בניין הקנאביס הגדול בעולם", ובתים שעשויים מהמפ נבנו אפילו כאן, בישראל.

אכן, גידול קנאביס בישראל הוא אסור (מלבד, כמובן, בחוות מורשות המגדלות קנאביס לצרכים רפואיים בלבד). אבל לבני המפקריט, המיוצרות ברובן מצמח ההמפ, בהחלט ניתנות לייבוא לישראל, גם אם אסור לייצר אותן כאן. "אתה יכול לייבא לבני קנאביס מגרמניה ומהולנד ולבנות איתן בתים, אין חוק שאוסר את זה", מסביר ד"ר יעקב אנקר, מהמחלקה להנדסה כימית וחוקר במו"פ מזרח באוניברסיטת אריאל.

עלי קנאביס סאטיבה (צילום: Dmytro Tyshchenko, shutterstock)
צילום: Dmytro Tyshchenko, shutterstock

ד"ר אנקר וצוותו מחפשים דרכים חדשות לנצל תוצרים חקלאיים, ובראשם כאלה שמקורם בקנאביס, לטובת בנייה ירוקה שתסייע לסביבה במניעת השמדה של פסולת חקלאית בכמויות גדולות. "פסולת חקלאית באופן כללי זו בעיה מאוד קשה", הוא מסביר. "בהודו נגרם זיהום אוויר מזה שכמה פעמים בשנה הם שורפים את השלף בשדות, וגם בארץ – בעניין של הקנאביס הרפואי למשל – הפתרון הנפוץ כרגע הוא שאוספים את הכל ושורפים בצורה מבוקרת. זה גם עולה מלא כסף לחקלאים, זה גם יוצר נזק סביבתי של זיהום אוויר. תחשוב, אתה משתמש בערך באחוז ממה שאתה מגדל. בערך 99% מהמסה שגידלת זה פסולת, אין לך מה לעשות את זה.

"החקלאים שצריכים להיפטר מהחומר הזה, הם ממילא שמים אותו על משאית ושולחים אותו לאנשהו. אם הם שולחים אותו לשריפה הם גם צריכים לשלם על השריפה. אם יהיה מפעל שמוכן לקבל את חומר הגלם הזה, לפחות בשלב הראשון שבו ההיצע יהיה יותר גדול מהביקוש, אז אני מניח שהם יקבלו את הפסולת הזאת בחינם, כי זה חוסך לחקלאי. לפחות הוא לא צריך לשלם על העיבוד של זה. הוא גורס, שם על משאית או בבלות, ושולח את זה. היום הוא גורס, שם בבלות, שולח וצריך גם לשלם כדי שמישהו ישרוף לו את זה. אז אנחנו למעשה פותרים בעיה סביבתית ומקבלים בחינם חומר גלם מעולה. מכל החומרים שבדקנו עד היום, המפ הוא חומר הגלם הטוב ביותר".

בריא יותר, זול יותר

כאמור, באוניברסיטת אריאל מחפשים פתרונות ירוקים לטובת איכות סביבה בריאה יותר. על פי ד"ר אנקר, בנייה בהמפ תועיל לא רק בכך שפסולת חקלאית תנוצל טוב יותר. למעשה, הוא טוען, גם חומר הגלם עצמו בריא יותר.

ד
ד"ר יעקב אנקר|צילום: אוניברסיטת אריאל

”פיתחנו שיטה שהיא גם יותר ידידותית לסביבה והיא גם מוזילה ב-30% את עלות הייצור של מוצרים מקבילים. כרגע אנחנו עדיין בתהליך פיתוח. המוצר הכי גדול שעשינו הוא עשרה ס"מ על עשרה ס"מ, בעובי של ס"מ. קיבלנו מאוסטרליה כמה קילו של המפ, וגילינו שאנחנו יכולים לייצר צ'יפבורד – סיבית – בלי דבק. כשאנחנו כובשים את זה בלחצי כבישה רגילים של ייצור לבידים, זה הופך להיות חזק כמו לביד ש-30% ממנו הוא סוג של דבק, נניח פנול או פורמלדאיד או דבקי אפוקסי. אלו דבקים שמייקרים את התהליך ומסבכים אותו, ואנחנו ממש לא רוצים שהקירות או הרהיטים שלנו בבית יפלטו את החומרים האלה, גם בריכוזים נמוכים, כי זה ידוע כמסרטן.

"יש היום את כל הפאנלים המבודדים שהם לא ידידותיים לסביבה. אם במקום להשתמש בפולימרים האלה משתמשים בקנאביס זה יותר טוב, זה עמיד לאש, זה המוצר שאנחנו בכיוון של לפתח אותו כרגע. זה המוצר שהכי קל לעבד אותו. כרגע אנחנו עובדים עם מתקן מעבדתי, אפשר לשים שם מאה גרם – מאתיים גרם, לא יותר מזה. אנחנו צריכים להגיע למתקן שיודע לשפעל קילוגרמים.

"פטנט כבר יש", מוסיף ד"ר אנקר. "גם יש לנו השקעה מהתעשייה, שהיא מגיעה מקנדה. שם מתעסקים בעיקר בשבבים של עץ, לא עם עשבוניים, וגם שם יש תוצאות יפות מאוד. כרגע אנחנו מחכים להחלטה של הקנדים לעבור לשלב הבא, ונוכל לקנות ריאקטור יותר גדול, מקור אנרגיה יותר חזק".

כנס משותף

ב-27-29 בספטמבר ייערך באוסטרליה כנס העוסק בשימוש בהמפ וקנאביס בחומרי גלם תעשייתיים. הכנס אורגן על ידי אוניברסיטת אריאל בשיתוף עם אוניברסיטת מלבורן ועם חברות פרטיות העוסקות בבנייה בהמפ באוסטרליה. "לפני ארבע שנים ביקר כאן חוקר מאוסטרליה שמתעסק בדברים האלה. בבקעת הירדן יש בית שבנוי מהמפ. היום אתה תראה אותו אתה לא תדע שהוא בנוי מהמפ. אבל אז נסענו, עוד במהלך הבנייה, הראנו לו את הבית, הוא התלהב ואמר 'בואו נעשה כנס. אצלנו יש דברים יפים, אצלכם יש דברים יפים'.

בניה בהמפ (צילום: נירית אורן)
בית הבנוי מהמפ בישראל|צילום: נירית אורן

"אז עשינו את הכנס הראשון לפני הקורונה, באריאל. הכנס השני היה וירטואלי ועכשיו הכנס השלישי יהיה באוסטרליה. הם מאוד מתקדמים בפיתוח שיטות הבנייה, כי שם הם יכולים להשתמש בהמפ. כרגע משתמשים בעיקר בהמפקריט, שזה בעצם צמנט שמכניסים אליו המפ גרוס בשביל לגרום לו להיות יותר חזק, יותר קל ויותר מבודד. חוץ מזה יש להם את הלבנים של ההמפ שהם גם עושים אותן עם ליים, עם צמנט שהוא מבוסס על אבן גיר גרוסה, ועכשיו הם גם נכנסים לעניין של הלבידים.

הפיתוח של שיטות בנייה מבוססות-המפ נמצא עדיין בעיצומו, וקרוב לוודאי שבשנים הקרובות נראה את התעשייה הזו מפותחת יותר ויותר, גם פה בארץ. זאת על אף שבפועל – כמעט ולא נעשה פה שימוש בהמפ, אלא בפסולת של גידולי קנאביס סאטיבה המשמשים לצרכים רפואיים.

"בארץ אסור לגדל המפ, בגלל שהוא נמצא בפקודת הסמים", ד"ר אנקר מסביר. "אם אתה מגדל המפ ואם אתה מגדל קנאביס אתה בעצם צריך את אותה הרגולציה, אז אף אחד לא מגדל המפ. אבל מגדלים פה המון קנאביס רפואי, ואפשר לעשות בו את אותם השימושים. המקור של החומר שלנו הוא סאטיבה שמגודלת בארץ לשימוש רפואי".