כל תרופה שיוצאת לשוק עוברת שלבים ארוכים ומבוקרים שנועדו לוודא מה הם המינונים היעילים ביותר לטיפול בבני אדם, כמו גם את בטיחות התרופה ואת הסכנות הטמונות בשימוש בה. לכן, השלבים הראשונים, הכרוכים בניסוי בבעלי חיים, הם בדרך כלל בלתי נמנעים. את הטעויות שעושים עד מציאת המינון הנכון וטווחי הבטיחות של השימוש בתרופה, מעדיפים לעשות על עכברים וחולדות ולא על בני-אדם.
הפיקוח על מחקר בבעלי-חיים הנו מוקפד מאוד, וכל ניסוי צריך לעבור בדיקה מוקפדת ודקדקנית של ועדות אתיקה, שקובעות האם יש הצדקה בקיומו של הניסוי ובהליכים המתרחשים בו. לפני כמה עשרות שנים, ועדות אתיקה כאלה היו פחות נפוצות, ובוודאי שפחות קפדניות, וכך נולדו להם כמה ניסויים, חלקם פורצי דרך אמנם, אבל כנראה שהיום לא היו מקיימים אותם באותו האופן.
עוד רגעים בהיסטוריה של הקנאביס:
>> סיפורו המדהים של "מיסטר נייס"
דוגמה טובה לכך היא בניסוי משנת 1973, שנערך במסצ'וסטס, ארצות-הברית, במטרה לענות על השאלה הבומבסטית "כמה קנאביס זה יותר מדי קנאביס?". במילים פחות יפות, ביקשו החוקרים להבין מה הוא מינון הקנאביס שיביא למוות. כדי לדמות את הניסוי כמה שאפשר למחקר בבני-אדם, הוא נערך לא רק חולדות, אלא גם על קופים.
והתוצאות?
נתחיל בתוצאה העיקרית: קנאביס לא הורג קופים. גם אם ממש מנסים. ליתר דיוק, THC – החומר הפעיל, הפסיכואקטיבי, ה"מסוכן" ביותר בצמח (וזה שגורם גם לתופעות פחות נעימות אצל חלק מהאנשים, כמו למשל התקפי חרדה) – לא הורג את החיה שהכי דומה לאדם שחיה יכולה להיות. החוקרים השתמשו במינונים הולכים וגדלים, והגיעו עד ל-9,000 מ"ג לכל ק"ג. 9 גרם לקילוגרם. לאדם ממוצע, מדובר במינונים בלתי נתפסים של 500-700 גרם (לשם השוואה, מרבית מטופלי הקנאביס הרפואי בישראל מקבלים מינונים של כמה עשרות גרמים לחודש שלם).
מדובר בכמות שנשמעת פסיכית לחלוטין, ובכל זאת ההשפעות היו יחסית מינוריות. מתוך 22 קופים, אחד חווה היפותרמיה, ועוד ארבעה הקיאו או הראו שינויים בצריכת המזון. בנוסף, הראו חלק מהקופים תגובת יתר לגירויים, סחרחורות, עייפות מוגברת, איטיות והתנהגות דיכאונית. בכל המקרים, הקופים נשארו בחיים. אף אחד מהם לא מת, ומרביתם התאוששו מכל תופעות הלוואי וחזרו להתנהגות נורמלית בתוך 2-4 ימים. בקרב הקופים שקיבלו את המינונים הגבוהים ביותר, נמשכו תופעות הלוואי עד 5 ימים.
מה אפשר להבין מזה?
הניסוי שתואר כאן נערך לא רק על קופים, אלא גם על חולדות. במקרה שלהן, כן הגיעו החוקרים למינון פטאלי של THC, ממנו לא התאוששו. במקרה של קופים, כפי שצוין, לא כך הדבר. בני אדם שונים מקופים, אבל דומים להם יותר מאשר לכל בעל חיים אחר. ככל הידוע לנו, מעולם לא מת אדם ממינון יתר של קנאביס. אם מסתכלים על המחקר הבעייתי ההוא מ-1973, אפשר להגיד בביטחון די גבוה שגם קופים מעולם לא.
המחקר הזה אולי עושה לא נעים בבטן, אבל התוצאות שלו בכל זאת חשובות: קנאביס הוא צמח הרבה יותר בטוח מכפי שרבים מניחים.