צמח הקנאביס עבר כברת דרך משמעותית מאוד בשנים האחרונות. מצמח מוקצה לחלוטין על ידי החברה, הרפואה ורשויות החוק, הפך הקנאביס לאלטרנטיבה ראויה בעבור מטופלים רבים שאינם מוצאים מזור בתרופות קונבנציונליות, וגם מערכת החוק מגלה בשנים האחרונות סלחנות יחסית כלפי המשתמשים בצמח. אבל עד לא מזמן המצב היה שונה לחלוטין; עד לפני כמה שנים, כל מחשבה על מחקר מדעי, שלא לומר טיפול רפואי, באמצעות קנאביס, נתפסה כחדשנית במקרה הטוב, וכמופרכת במקרה הרע.

"ב-1970 התחלתי להתעניין בקנאביס, בעיקר כטיפול לאפילפסיה", נזכר פרופ' רפי קרסו, בפאנל שבו השתתף במסגרת כנס "זמן קנאביס" של Mako קנאביס ובשיתוף עם Peace Naturals. "הפרסום הראשון שלנו על קנאביס כטיפול לאפילפסיה יצא לז'ורנלים המדעיים ב-1978. קיבלנו את החומר מפרופ' משולם, הזרקנו לעכברים, והיו לנו תוצאות מאוד-מאוד טובות. אלו היו העבודות הראשונות שפורסמו על השפעת הקנאביס על אפילפסיה. אבל קנאביס זה "סם", ולכן על בעלי חיים עוד אפשר היה לעשות את זה, אבל על בני אדם לא. לכן זה נעצר".

מאז ועד היום, הרבה דברים השתנו בתעשיית הקנאביס הרפואי בישראל, ויעידו על כך כמעט 115,000 מטופלים הרשומים בארץ נכון למאי 2022. אבל הדרך לשם לא הייתה קלה. אביגיל דר, מנהלת מרכז קנאפורה לטיפול באוטיזם באמצעות קנאביס, היא אמא ליובל, אוטיסט בן 29, המראה תסמינים של אוטיזם קלאסי ונוטה לחוות התקפים אפילפטיים. אביגיל למדה בדרך הקשה את ההשפעות השליליות שעשויות להיות לחלק מהתרופות שמטופל צריך לקבל לפני שהוא מתחיל את הטיפול בקנאביס. "כשהגיעו מים עד נפש סביב גיל ההתבגרות, כל תרופות האנטי אפילפטיות רק הטריפו אותו יותר ויותר. ואת מדברת על אדם שלא מסוגל לתאר מה התרופות עושות לו, אז את לא תמיד יודעת מה קורה. אנחנו מדברים על התפרצויות אלימות וקשות שנראות אפילו קצת פסיכוטיות. אתה לא מבין מאיפה זה מגיע, עד שאתה מבין שאתה עושה משהו לא נכון".

עלי קנאביס (צילום: Kym MacKinnon, unsplash)
עלי קנאביס|צילום: Kym MacKinnon, unsplash

במשך 2-3 שנים קשות, יובל בלי תרופות בכלל, בעוד אימו מחפשת פתרונות יצירתיים לאי השקט אשר אפיין את בנה. כשהגיעה אל רופא פסיכיאטר שהציע לה לנסות את הטיפול בקנאביס, יצאו השניים למסע ארוך של פניות חוזרות ונשנות אל משרד הבריאות, בבקשה שיאשר את הטיפול החריג. כשהטיפול אושר, אביגיל גילתה עולם חדש, וחייו של בנה השתנו מן הקצה לקצה. "כנראה שיובל היה צריך להגיב לזה בצורה כל כך מופלאה (כפי שהגיב) כדי שאמא שלו תהפוך להיות השליח של הנושא. הוא הגיב מיד, וזה היה פשוט 'וואו'. אבל היום אני אומרת להורים שזה לא בהכרח 'וואו'. זה תהליך, יש הסתגלות ולא לכולם זה עוזר. זה מסע".

כנס זמן קנאביס
לינוי בר גפן, פרופ' רפי קרסו, אביגיל דר ורוני כץ עמיחי בכנס "זמן קנאביס"

חשיבות הרצף הטיפולי

אחת הבעיות הקשות שמטופלי קנאביס בישראל חווים היא היעדר רצף טיפולי. "אני יודע ש-500 מ"ג של פרצטמול משפיעים בצורה מסוימת", מסביר פרופ' קרסו. "אני יודע שכדור אחד משפיע כך, שני כדורים משפיעים כך. אם יש לי מאה חולים, אני נותן לכולם את אותו הכדור באותו המינון, אני יודע לבדוק את התופעה. אבל אם אני אתן קנאביס של חברה אחרת, או זן אחר או מיצוי אחר...חודש אחד אתה לוקח קנאביס של חברה אחת ואתה מרגיש טוב, חודש לאחר מכן אתה מקבל את אותו המרשם ואתה לא מגיב אליו...לכן יש פה בעיה. צריך לתת רציפות טיפולית".

_OBJ

"הצלחת הטיפול הרבה פעמים תלויה ברף הציפיות ובתיאום ציפיות", טוענת אביגיל. "הרבה מאוד סבלנות, הרבה מאוד שיחות, סוג של משהו הוליסטי. יש מקומות שאני מרגישה שאני כל היום מקבלת פידבקים שזה לא עושה כלום, זה לא עוזר, הילד התפרץ, הילד השתולל. זה תרגיל שלמדתי לעשות; לעשות הורה שיחה ולהגיד לו 'תקשיב, זה טיפול יקר, אני לא רואה סיבה לתת אותו לילד אם זה לא עוזר לו, בוא נוריד אותו לאט-לאט'. והם חוזרים בעצם תוך שבועיים. כנראה שזה כן עוזר".