עד שנת 2010, תהליך קבלת הרישיון לשימוש בקנאביס רפואי היה תהליך פשוט יחסית.
"ההחלטה על הטיפול במריחואנה היא החלטה של הרופא המומחה בתחום", הסביר ד"ר יהודה ברוך, מי שהיה אחראי מטעם משרד הבריאות על תחום הקנאביס הרפואי והוסיף "מרגע שהרופא שולח לנו את ההמלצה, לרוב תוך 48 עד 72 שעות הבנאדם מקבל את האישור".
הקושי העיקרי באותם ימים לא היה בקבלת הרישיון עצמו, אלא במציאת רופא מומחה שיהיה מוכן לרשום המלצה. מרבית הרופאים חששו, לא הכירו ובחרו שלא להתעסק בנושא. במרפאות כאב רבות נתלה שלט המכריז כי "כאן לא מטפלים בקנאביס".
אולם הודות לרופאים בודדים אך אמיצים כמו ד"ר ג'וני גרינפלד, ד"ר גיל מורלי, ד"ר ברקת שיף קרן, ד"ר איליה רזניק ואחרים, מספר החולים בעלי הרישיון המשיך לגדול ולצמוח.
בשנת 2010 מונה פרופסור רוני גמזו (אותו רוני גמזו הזכור לנו כפרוייקטור הקורונה) לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות. אחת הפעולות הראשונות שלו בתפקיד הייתה להוציא מכתב לד"ר יהודה ברוך עם הוראה להגביל את רשימת המחלות בגינן ניתן לקבל את הטיפול בקנאביס.
"באופן ספציפי אני מבקש להגביל הכללת אבחנות של מחלות שכיחות כמו פרקינסון, הכללת מחלות שקשה לאבחן אותם באופן מדוייק (לדוגמא, תסמונת פיברומיאלגיה) ומחלות שהתגובה לקנאביס דומה לתרופה אחרת", הורה.
וכך, ד"ר ברוך נאלץ להפסיק לאשר קנאביס למגוון רחב של מחלות. בנוסף למחלות שציין פרופסור גמזו, לא ניתן היה בזמנו לקבל אישורים להתוויות כמו תסמונת טורט, פוסט טראומה, אסטמה, גלאוקומה, אוטיזם, אפילפסיה ועוד. את הנימוק לגישתו האולטרה שמרנית הציג פרופסור גמזו בסוף המכתב. "אבקש שתבחנו את התהליך שהתרחש בקליפורניה בעניין זה ושהוביל לשימוש רפואי רחב (מידי)".
כלומר, הוא בקש להגביל את השימוש בקנאביס רפואי גם "על חשבון אי הכללת אבחנות נוספות, שיביאו בין היתר לפגיעה בחלק מהאנשים שיכולים להשתפר רפואית" (כפי שהוא כתב). לא מסיבות רפואיות או מסיבות מדעיות, אלא משום שהיה לו חשש שהתהליך שהחל בקליפורניה, שבינתיים עברה ללגליזציה מלאה, עשוי להיות שלילי בדרך כלשהי (אותה הוא לא פרט).
בראיון שנתן לאורלי וגיא באותה שנה, הצהיר פרופסור גמזו כי בכל הנושא הזה של הקנאביס רפואי, "יש הרבה אפקט פלצבו", טענה שכיום יכולה לעורר במקרה הטוב גיחוך סלחני. וכך, באותן שנים נמנעה מעשרות אלפי חולים האפשרות לשפר את איכות חייהם בגלל פחדים לא רציונלים ודעות קדומות.
במרץ 2012, מתוך כוונה "לעשות סדר בנהלים", פרסם משרד הבריאות את הגירסה הראשונה של נוהל 106, בו מפורטות ההתוויות הרפואיות בגינן ניתן לקבל טיפול בקנאביס רפואי.
הרשימה הייתה דלה למדי והיא כללה:
- חולים אונקולוגים - בזמן טיפול כימותרפיה ועד חצי שנה מסיומו.
- חולי קרוהן שלא הגיבו לטיפול (הביולוגי) המקובל.
- מטופלים הסובלים מכאב נוירופתי ממקור אורגני ברור, המטופלים במרפאת כאב מוכרת בתקופה של שנה לפחות לפני הגשת הבקשה, לאחר מיצוי אפשרויות טיפול מקובלות ובהמלצת מרפאת הכאב בה הם מטופלים,
- חולי איידס בתנאי שחלה ירידה במשקלם וכו'.
- מטופלים המאובחנים בטרשת נפוצה במצבים ספסטיים, אשר לא הגיבו לטיפול מקובל.
- מטופלים סופניים (תוחלת חיים צפויה של חצי שנה).
מאז עודכן הנוהל מספר פעמים, בין היתר הודות לפעילות הציבורית הענפה שנוהלה בזמנו על ידי פעילים חברתיים שונים. הגירסה העדכנית ביותר של הנוהל שפורסמה בינואר 2021 מהווה ללא ספק התקדמות מסויימת, אם כי איטית למדי:
- פרקינסון וטורט נוספו לרשימה ביולי 2013,
- פוסט טראומה וקוליטיס הצטרפו שנה מאוחר יותר, ביולי 2014,
- מחלת האפילפסיה נוספה בשנת 2015 (אולם על החולה להוכיח כי התנסה קודם לכן בלפחות 4 תרופות אנטי אפילפטיות), תחילה לילדים בלבד ולאחר מכן גם למבוגרים,
- לאחרונה, בינואר 2021, הוחלט לאשר טיפול בקנאביס רפואי גם למקרים קיצוניים של אוטיזם.
למרות שאנו מתקרבים במהירות למספר עגול של מאה אלף בעלי רישיון לקנאביס רפואי, נראה כי נוהל 106 מתעדכן ממש בעצלתיים וכי חולים רבים עדיין נותרו "בחוץ". כלומר, הגישה החוקית לצמח הקנאביס ולשיפור איכות חייהם עדיין נמנעת מהם גם היום, שנים לאחר שפרופסור גמזו עזב את התפקיד.
שלומי סנדק הינו יועץ בכיר עץ הדעת המרכז לקנאביס רפואי
המחלות שנותרו עדיין מחוץ לרשימה הן אסטמה ו-COPD. למרות שהחולה הישראלי הראשון שקיבל רישיון לשימוש בקנאביס רפואי היה חולה אסטמה, עד היום המחלה לא נוספה לנוהל 106 למרות שישנן עדויות רבות על כך שהקנאביס מרחיב את הסימפונות, בדומה להשפעת הונטולין אולם ללא תופעות הלוואי. על פי ההערכות, כ 8-10% מהאוכלוסיה סובלת מדרגות חומרה שונות של אסטמה, מתוכם כ 5% סובלים מאסטמה קשה המלווה באשפוזים חוזרים. בחישוב גס, מדובר בכ- 35 אלף איש. למרות שהיא מצטיירת בעיני הציבור במחלה קלה, מדי שנה ישנם חולים המתים כתוצאה מהחמרה חריפה של המחלה ועדיין - משרד הבריאות מתמהמה.
גם גלאוקומה,מחלה הגורמת לאובדן הראייה כתוצאה מהיצרות כלי דם, נמצאת מחוץ לרשימה. ישנן עדויות רבות של חולים ורופאים על כך שקנאביס מוריד את הלחץ התוך עיני ומקל בכך על הסובלים מהמחלה. סה"כ מספר החולים במחלה בישראל מוערך בין 60-80 אלף איש, כאשר מידי שנה מתווספים אליהם כ-6000 חולים נוספים.
מחלות נוספות המוכרות על ידי משרד הבריאות בקנדה אך לא מוכרות על ידי משרד הבריאות הישראלי:
- כאבי ראש ומיגרנות
- סכיזופרניה ומחלות נפש אחרות (הטיפול בעיקר ב-CBD)
- דיכאון ו/או חרדה
- פסוריאזיס ומחלות עור שונות
- בעיות שינה
- סוכרת
- מעי רגיז (IBS)
- קדחת ים תיכונית (FMF)
אולי עכשיו, לאחר למעלה מעשור, הגיע הזמן לבטל את רשימת ההתוויות ולחזור למה שהיה מקובל בימיו של ד"ר ברוך. דהיינו, אם הרופא המומחה בתחום ממליץ על הטיפול, ההמלצה תאושר בלי קשר להתוויה.
אחרי הכל, אם משרד הבריאות מצפה מאיתנו האזרחים לתת אמון ברופאים, מן הסתם ראוי, שיתן לנו דוגמא אישית ויתן הוא עצמו אמון ברופאים. כלומר, אם הרופא המומחה ממליץ על טיפול מסויים, יש לסמוך על הרופא ולאשר את ההמלצה, גם אם מדובר בתרופה טבעית כמו קנאביס.
* לעוד כתבות בפרוייקט 100,000 מטופלים כנסו למתחם