בהרבה מובנים, גידול קנאביס למטרות רפואיות מתנהל היום במים לא מוכרים. יש לכך סיבות מאוד מובנות. במשך עשורים שלמים היה מדובר בצמח בלתי חוקי לגידול. התעשיה המקומית התפתחה בצעדים קטנים ולרוב ללא מדיניות מסודרת ועקבית. עכשיו, אחרי תקופה שלמה של התנהלות במחשכים, האסדרה יצאה לדרך לפני כשנתיים עם מטרת-על אחת: לעשות סדר אחת ולתמיד ולבנות מתווה מדיקליזציה עקבי וברור שיסלול את הדרך עבור עשרות אלפי המטופלים הבאים שבדרך. אלא שבישראל, כמו בישראל, בין ההצהרות השאפתניות ובין ההתנהלות בשטח, פעורה תהום רחבה ככמות האינטרסים הזרים שיצרו אותה.
מטופלים חווים את הפער הזה בכל היבטי הטיפול – מהסחבת המייגעת והמחירים השערורייתיים שומעאכרים ורופאים גובים בתהליך הנפקת הרישיונות ועד לפגיעה באיכות הטיפול. עם זאת, אין כל ספק שכשזה מגיע למדיניות הדברת הקנאביס, הברדק מגיע לשיאים חדשים. כפי שנראה, את מה שמשרד הבריאות לעולם לא היה מרשה לעצמו לעשות עם תרופה קונבציונאלית, הוא עושה בלי לחשוב פעמיים כשמדובר בקנאביס.
"מתי בפעם האחרונה גלגלת ג'וינט של פטרוזיליה?"
כפי שציינו, גידול הקנאביס הוא טריטוריה לא מוכרת בחקלאות הישראלית. בהרבה מובנים, משרד הבריאות, משרד החקלאות והמגדלים בחוות נאלצו ללמוד הכול מאפס. כמו כל צמח, לקנאביס נדרשים תנאים ייחודיים כדי לצמוח, לשגשג ולהבשיל ביעילות. היינו מצפים שהעובדה הזו תשמש כנקודת המוצא גם כשיוגדרו חומרי ההדברה המותרים לשימוש. בשנת 2010 הגדיר עומר זידאן - מנהל שירותים, הדרכה ומקצוע במשרד החקלאות - את מדיניות הדברת הקנאביס באופן הבא: יש להשתמש להדברת קנאביס אך ורק בחומרי הדברה המורשים בתווית.
אם התבלבלתם, זה כנראה בגלל שההוראה הזו אכן אמורה לבלבל. השאלה שמתבקשת ממנה מובנת מאליה: באיזה חומר הדברה אמורה להיות הוראה בתווית כי הוא מורשה לקנאביס? אחרי הכול, שוב, מדובר בצמח שהיה עד כה בלתי חוקי לגידול.
"על פניו, המסמך החוקי היחיד שקיים אודות תכשיר הדברה, הוא תווית הוראות השימוש המצורפת אליו", מסביר טוביה יעקבי. טוביה שימש עד שנת 2016, במשך מעל 30 שנה, כהרבולוג ראשי במשרד החקלאות. בשנת 2019 מסר חוות דעת מקצועית בבג"צ שהוגש נגד האסדרה אודות מדיניות הדברת הקנאביס. "כל תכשירי ההדברה מקבלים היתר ורישוי כחוק בהתאם לסוג הפגעים, המחלות והמזיקים להם הם חשופים. כל משתמש חייב להיצמד על פי חוק להוראות האלו. מה שחשוב להבין הוא שההוראות תמיד מנוסחות באופן חיובי ומה שלא מצוין – אסור. כשהתחילו לגדל את הקנאביס, זה היה גידול שאין לו שום רפרנט מחקרי ובוודאי שלא רישוי".
אם כן, מכיוון שלא קיים אפילו תכשיר אחד שמופיע על התווית שלו היתר לשימוש בקנאביס, מכיוון שמעולם לא נעשה שימוש בחומרים הללו לגידול הצמח - המדיניות שהותוותה בשנת 2010 היא למעשה ריקה מתוכן.
"כל זה משתנה למעשה בשנת 2016", מסבירה דנה בר-און, מנכ"ל עמותת הקנאביס הרפואי ומיוזמות הבג"צ נגד האסדרה של הקנאביס הרפואי בישראל. "עומר זידאן פורש ממשרד החקלאות ומוצע נוהל חדש, המכונה נוהל 151, על-פיו מותר להדביר רק באמצעות חומרים רכים או חרקים מועילים. בשלב ההפרחה של הצמח, אסור להדביר כלל".
כלומר, היו תקופות שבהן בכלל לא נעשה שימוש בחומרי הדברה?
"חד משמעית, זו נקודה שחשוב להבין אותה בהתחשב בעובדה שכיום עמדת המדינה בבג"צ היא שגידול ללא הדברה הוא בלתי אפשרי".
מתי הנוהל הזה משתנה בעצם?
"בשנת 2016 מטופלים מגישים תביעה ייצוגית, בטענה שנעשה שימוש בחומרי הדברה, בניגוד להנחיה. המדינה מתחילה להבין שנדרש כאן מתווה אחר ובשלב הזה, הם מצמידים את נוהל 151 החדש למדיניות הדברת צמחי התבלין. עכשיו תגיד לי אתה: מתי בפעם האחרונה גלגלת ג'וינט של פטרוזיליה?".
השאלה של דנה היא הרבה יותר מהלצה. היא שאלה שמעוררת הרבה תהיות מדאיגות. יש הבדל תהומי בין האופן בו מתנהג חומר הדברה כשהוא עובר דרך מערכת העיכול שלנו ובין האופן שהוא משפיע על הגוף כששואפים אותו היישר אל מחזור הדם. עד היום, כאמור, אין נתונים קליניים מסודרים שבחנו את ההשפעות הללו ולכן, כלל לא ברור מדוע הקנאביס נופל תחת הגדרת צמחי התבלין.
"הבעיה העיקרית בנוהל הזה היא ששאריות חומרי הדברה על צמחי תבלין אפשר לבדוק בכל מעבדה", מרחיב טוביה יעקבי, "קנאביס אי אפשר לבדוק אפילו במעבדות. הן לא מסכימות לקבל. באותם הימים היה צריך אישור משטרה כדי לעשות את זה ולרוב, רק ראיות שנתפסו היה ניתן לבדוק. היום זה יותר גמיש, אבל עדיין מאוד לא פשוט".
"כל נושא הפיקוח על גידולי קנאביס נולד בחטא"
השרירותיות הזו אינה נעצרת כאן. אם עד השלב הזה עוד נאסרת לפחות הדברה בשלב ההפרחה, באוקטובר 2017 משרד החקלאות מתיר להשתמש בחומרי הדברה עד 21 יום לפני קציר. כאמור, בשלב הזה אין עדיין רשימה מוגדרת של חומרי הדברה מותרים בכלל. המצב הזה נשאר כך באוויר, כאשר אין למעשה כל התוויה לחומרי הדברה המתאימים לקנאביס, ובו זמנית קיים היתר להשתמש בחומרי ההדברה (שעל הנייר אינם קיימים) בכל שלבי ההתפתחות של הצמח. לבסוף, בפברואר 2019, ערב האסדרה, יוצאת רשימת חומרי הדברה מותרים לשימוש בקנאביס.
"אין ספק שהצמדת מדיניות הדברת הקנאביס להדברת צמחי תבלין הייתה בעייתית, אבל לפחות היה פה איזה נייר עמדה או נוהל כתוב שמראה איזה ניסיון להסדיר", אומר טוביה יעקבי. "ההיתר הזה, לעשות שימוש בחומרי הדברה שמעולם לא נבדק מהי השפעתם על צמח הקנאביס ובטח שלא כאשר הם נצרכים בשאיפה, היא מדאיגה מאוד".
זוהי הסיבה שהסכמת להעיד בבג"צ?
"חשוב שנבין, כל נושא הפיקוח על גידולי הקנאביס נולד בחטא. את חוות הדעת המשפטית שלי כתבתי על רקע מקרה של מטופל שקיבל תפרחות באיכות ירודה ומלאה עובשים. בבדיקה שנעשתה, התבהר שהוא עמוס בחומרי הדברה מסוכנים. היה מדובר בכמויות מאוד גדולות. לא הייתי עושה מזה רעש אם לא היו אנשים שמגלגלים את זה לסיגריה ומעשנים. תהליכי בעירה הם מסוכנים בהרבה, הם גורמים לנו לשאוף תהליכי פירוק שהופכים את התרכובות הכימיות לרעילות פי אלפי פעמים מהרעילות המקורית. בצריכת שמן, זה לפחות עובר דרך הכבד והמעי. אבל באידוי ועישון מדובר בסיכון גבוה. למעשה, גם כשמדובר בצריכת שמן שנכבש בטמפרטורות גבוהות יחסית, הסיכון עולה משמעותית".
אתה מודאג מהאופן שבו הדברים מתנהלים היום?
"תראה, אני לא במערכת כבר משנת 2016. לכן, אני לא יודע מי הרים היום את הכפפה הזו ומי עשה ניסויים, אם בוצעו בכלל ובאיזה אופן. אבל מההבנה שלי, בגדול, יש פה בעיות טוקסיקולוגיות מאוד קשות, בעיקר כשמדובר באנשים חולים. אם אני לוקח שאכטה מזדמנת באיזו מסיבה, מילא. לא תהיה השפעה. זה יהיה כמו לאכול עלה נענע מקולקל. עם זאת, כשמדובר בתרופה שניטלת באופן קבוע, יש כאן בעיה. אם אני לוקח אקמול, יש לי התוויה כימית מדויקת, אני יודע בדיוק מה ריכוז כלל הרכיבים. כשאתה קונה שקית תפרחות, לעומת זאת, אין לך שום מושג מה יש שם".
אורגני = בריא? לא בהכרח
רשימת חומרי ההדברה המותרים כיום בחוק עבור קנאביס רפואי, ללא כל התוויה המגובה במחקרים קליניים, היא ארוכה כאורך הגלות. ההצדקה העיקרית שמציינת המדינה לכך היא כי מדובר בחומרים אורגניים. במבט ראשון, אנחנו עשויים לחשוב, "נהדר! אז בארץ גידול הקנאביס הוא אורגני!". גם כאן, למרבה הצער, נראה שמה שנכון למוצרי תזונה לא נכון בהכרח למוצרים המיועדים לשאיפה.
"ברשימת החומרים המותרים כלול גם חומר בשם אזדירכטין", אומרת דנה בר-און, "על פניו, מדובר במיצוי עלי האזדרכת, נשמע לא מזיק יותר מדי נכון? אלא שאם נקרא את הוראות השימוש בו, נראה שהוא אסור בחשיפה נשימתית. למעשה, ישנה הוראה להתכסות בציוד מגן, כולל מסכות פנים, בעת הפיזור שלו בשדה".
אז יש היום חוות שמדבירות קנאביס בחומר שנאסר לשאיפה?
"בדיוק. החומר הזה נחשב כבעל רעילות נמוכה מאוד לבני אדם. אבל זה נכון אך ורק כשאנחנו בולעים אותו. רוב הרעלנים מסוננים בכבד. כשאנחנו שואפים אותו ועוקפים את מערכת העיכול, הוא נספג בריריות היישר למערכת הדם. אנחנו אפילו לא יודעים מה יהיו ההשלכות של זה".
האם הפנית את השאלה הזו לחברות שמרססות באזדריכטין?
"התשובה שקיבלתי היא שהם מצאו בבדיקות מעבדה רמת שאריות מותרת. איך ייתכן שנמצאה רמת שאריות מותרת לחומר שמעולם לא נבדק לשימוש בקנאביס? ועוד שכל ריכוז שלו, אפילו המיקרוסקופי ביותר, אסור בשאיפה? וכל זה, כמובן, כשמותר שימוש בחומרים הללו בכל שלב הצימוח וההפרחה - כלומר בשלבים שבהם הצמח סופג נוטריאנטים".
החומר הזה מותר לשימוש במדינות אחרות שמגדלות קנאביס?
"בקנדה למשל, יש מספר חומרי הדברה שמכילים איזדרכטין, אבל אף אחד מהם אינו מותר לשימוש עם קנאביס".
המדינה מתנערת משאלות בג"צ
כאמור, עמותת הקנאביס הרפואי בניהולה של בר-און מנהלת עתירה לבג"צ מול המדינה כבר תקופה ארוכה. סוגיית ההדברות מהווה חלק בלתי נפרד מהמאבק הזה וכמו בהיבטים רבים אחרים, גם כאן המדינה מנסה להסיר אחריות. המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, דרש באופן חד משמעי מהמדינה – "אני רוצה שתתייחסו למסלול נקי מהדברות, גם במקומות אחרים בעולם זה קיים".
"הדבר הזה מופיע כבר בדיון הראשון", מתארת בר-און. "בפועל, המדינה היום מעמידה פנים שמעולם לא היה דבר כזה וטוענת שהדבר בכלל לא אפשרי, תוך כדי שמעלימה מבג"צ את כל המסמכים שהוגשו בידינו ומראים שלא רק שזה אפשרי אלא שזה מה שהיה לפני כן ובמשך כמעט עשור".
אזדריכטין, לצד חומרי הדברה רבים אחרים שמעולם לא נבדקו במחקר קליני מסודר על השפעתם בשאיפה, מרוססים כיום על הקאנביס, צמח המכוסה שרף דביק, בכל שלבי הצמיחה שלו ועד 21 יום לפני הקטיף. לאחר מכן - הם נשאפים אל הריאות. נכון להיום, רוב חוות הקנאביס מסרבות לחשוף את חומרי ההדברה בהם נעשה שימוש. בהתחשב בעובדה שמעולם לא נעשתה כל בדיקה אלרגנית לאזדריכטין, ניתן רק לתהות האם זוהי הסיבה להופעת כל כך הרבה תופעות לוואי שאין להן אח ורע בהיסטוריה הרפואית של צריכת הקנאביס.
תגובת משרד הבריאות:
קיימים נגעים שונים המסכנים את הגידול ופוטנציאל היבול של צמח הקנביס. על כן, על מנת לגדל קנביס בהיקף מסחרי תוך עמידה בדרישות האיכות בקשר לקנביס רפואי, קיים הכרח למצוא פתרון הדברתי למגוון הרחב של הנגעים המסכנים את הגידול.
בעת הזו, עדיין אין בישראל תכשירי הדברה המותווים לשימוש בגידול קנביס. לאור הנ"ל, בספטמבר 2018 תקנות התווית תוקנו כך שהוחרג מתחולת תקנות התווית, לפרק זמן מוגבל של 3 שנים, השימוש בתכשירים רשומים ביחס לגידול צמח הקנביס המיועד לשימוש רפואי. במהלך השנים האחרונות הגה"צ (השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות) ביחד עם שה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות) בחנו לעומק את האפשרות להוספת עוד שורה של תכשירים אשר תהווה פתרון הדברתי לכל הנגעים האופייניים בקנביס רפואי. בספטמבר השנה הוראת השעה הוארכה בעוד 3 שנים נוספות (עד ספטמבר 2024).
בימים אלו הגה"צ יחד עם שה"מ השלימו עדכון של רשימת התכשירים המותרים בקנביס הרפואי, ומתוכנן לפרסמה בקרוב לאחר השלמת ההתייעצות עם היק"ר, ובמקביל להאריך את הוראת השעה המחריגה מן האיסור שקובעות תקנות התווית את גידול הקנביס הרפואי כך שהשימוש בתכשירים, אף שקנביס אינו מופיע בתווית אריזתם למגדל הקנביס ברישיון יהיה מותר רק מתוך התכשירים המופיעים ברשימה שתפורסם ע"י המנהל לעניין תקנות התכשירים. רשימת התכשירים תתבסס על תכשירים בעלי תעודת רישום בתוקף, המאושרים ליישום על גידולים הדומים מבחינה בוטנית לצמח הקנביס וכנגד נגעים שהינם אופייניים גם לצמח הקנביס.