מלבד עישון, יש עוד דרכים לצרוך קנאביס רפואי בכדי ליהנות מסגולותיו הרפואיות. חלקן ותיקות ומוכרות יותר וחלקן פיתוחים חדשים המאפשרים לאוכלוסיות נוספות להשתמש בצמח ושלא דרך שאיפתו לריאות. להלן העיקריים והנפוצים שבהם.
עישון
הדרך השכיחה והפופולרית ביותר לצריכת קנאביס רפואי היא בעישון. כלומר, שאיפה לריאות של החומרים הפעילים בקנאביס ע"י שריפה של תפרחות הצמח היושבות בסיגריה מגולגלת, הג'וינט. ניתן לעשן את התפרחת המפוררת ללא תוספות, או להוסיף לה טבק או תחליפי טבק ללא ניקוטין. הטבק מרכך את תחושת הצריבה בגרון וגם כתורם לבעירה של הסיגריה המגולגלת. מאידך, ניתן להחליף את נייר הגלגול במקטרת ובכך גם לשלוט במינון הצריכה בצורה טובה יותר ולמנוע את השימוש בטבק מזיק לבריאות המכיל גם ניקוטין, שהוא חומר ממכר.
בעישון, מתחממים החומרים THC ו-CBD שבצמח וכך הופכים לפעילים, הם חודרים לריאות ומשפיעים כמעט מיידית. אחד הטיפים לעישון בצורה מיטבית הוא ע"י שאיפות ארוכות אל הריאות, כשבכל פעם משתדלים להמתין כמה שניות ארוכות לפני הנשיפה החוצה ועדיף שתהיה מהירה ארוכה וחזקה ובכך למנוע מהרעלנים להיקלט בשקיקי הריאות.
היתרונות בעישון הם ההשפעה המיידית של החומרים הפעילים, במיצוי מיטבי שלהם ובשליטה טובה במינונים. חסרונותיה נעוצים, כאמור, בפעולת החדרת עשן לריאות, גם אם הוא אינו מזיק כמו עישון טבק נקי ורגיל. הנזק לסביבה ולסובבים גם הוא חסרון משמעותי בשיטה זו.
אידוי
אידוי פרחי הקנאביס באמצעות מכשיר אידוי היא שיטה שתפסה מקום של כבוד בקרב מטופלי ומעשני קנאביס. טרנד בריאות עולמי וההבנה שעישון מזיק לבריאות, העלה את ביקושו של הוופורייזר. וופורייזר הוא מכשיר שלמעשה מאדה את החומררים הפעילים ומספק מיצוי טוב שלהם, בעצם פעולת החימום. ההשפעה היא מיידית כמו בעישון, השליטה במינון מיטבית, לא נשאפים תוצרי בעירה אל הריאה וגם הסביבה אינה סובלת מעשן, משום שננשפים החוצה אדי מים ולא עשן. גם בשיטה זו אופן השימוש הוא בשאיפה אל הריאות ונשיפה החוצה, אך כאן החומרים אינם נשרפים, אלא מתאדים והמטופל אינו שואף עשן לריאותיו. פיתוח זה פתח את הדלת למטופלים שלא יכולים או מעוניינים לעשן ונעזרים בקנאביס רפואי.
בדומה לעישון, גם בתהליך האידוי יש לשאוף שאיפות עמוקות אל הריאות, להמתין שניות ארוכות ככל האפשר ולנשוף החוצה בפעם אחת. החיסרון העיקרי הוא בעלות הרכישה של מכשיר האידוי ובקושי בהתניידות איתו כשמדובר בוופורייזר גדול.
ניתן לרכוש היום סוגי וופורייזר שונים בגדלים שונים ורמות שונות של מחיר בבתי המרקחת המורשים למכור מוצרי קנאביס רפואי. חשוב להקפיד לרכוש בבתי המרקחת ולהקפיד על מכשיר בעל תקן של מכון התקנים ואישור של משרד הבריאות ולא להתפתות לקנות מכשיר לא מוכר ובזול.
שמן קנאביס
שמן הקנאביס מספק אלטרנטיבה אחרת לשימוש בשמן הקנאביס, לעומת שתי האופציות האחרות ונחשב לידידותי יותר עבור אוכלוסיות מסויימות, למשל, ילדים. את השמן צורכים בטפטוף טיפות לכפית ובליעתן, או הוספתן לשתיה או למזון. ספיגת החומרים הפעילים נעשית דרך רירית הפה. שיטה זו חוסכת באופן מוחלט את אי הנעימות שבשאיפה לריאות ובוודאי את נזקי העישון. אי הנעימות הנלווית היא טעמו המריר של השמן או רגישות לסוג השמן.
בשיטה זו המטופל מקבל בקבוקון עם פיה לטפטוף. הבקבוקון הזה מכיל מיצוי של תפרחת קנאביס מהול בשמן צמחי, בד"כ שמן זית. דרך המיצוי עוברת מספר תהליכים של שינוי מצבי צבירה של הצמח והיא נעשית בקפדנות ותחת פיקוח הדוק, כדי שלא לפגוע באיכות התפרחת ולאבד מהסגולות הרפואיות שלה.
קיימות שיטות שונות למיצוי קנאביס לשמן. בישראל, הרווחת שבהן היא בעזרת אתנול והפיכת הצמח לנוזל ולאחריו שלב של חימום שהופך את הקנאבינואידים ושאר מרכיבי הצמח לפעילים בתוך הנוזל.
ההשפעה אמנם תחל רק לאחר כשלושים דקות כששיאה עשוי להגיע כעבור 3 שעות. זהו אחד החסרונות המעטים של השיטה, שאינה מאפשרת הקלה או השפעה מיידית. אך, משך ההשפעה שלה ארוך יותר מעישון ואידוי ונמשך בין 4-6 שעות.
חלופות נוספות
לאחרונה נוספו מכשירים דומים למכשירי האידוי לצריכת הקנאביס הרפואי וגם קפסולות המכילות חומרים פעילים שונים של הצמח. הקפסולות משמשות חלופה לטיפות השמן. שיטה נוספת היא אכילה, שנחשבת בעלת השפעה משמעותית וממושכת וקיים בה סיכון גבוה יותר לצריכה עודפת ולא מבוקרת. משרד הבריאות בישראל אסר על השימוש בשיטה זו כדרך לגיטימית לצריכת קנאביס רפואי.