מייק גורנשטיין יושב בחדר הישיבות במשרדי חברת קרונוס ישראל בקיבוץ גן שמואל ומשפשף את עינו. הוא היזם, הנשיא, יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל חברת הקנאביס הקנדית קרונוס גרופ, שנחת יום לפני לביקור בשלוחה הישראלית, אבל עכשיו עדשת המגע בעין ימין מציקה לו. את התמיסה לעדשות שהוא רכש פה אחרי שנחת הוא לא ממש מבין, "זה אמור להיות סמיך כזה?". מה שהוא כן השכיל להבין, זה את הפוטנציאל של שוק הקנאביס הרפואי בישראל, את היכולות הישראליות בתחום החקלאות והחדשנות, וכן, גם את האקלים המאפשר.

אחרי שהעדשה מסתדרת, גורנשטיין מתחיל לדבר בשטף. רוב הזמן עם חיוך גדול על הפנים, יותר מאוחר הוא יספר שהוא מת על העבודה שלו. "קנדה הצליחה בלגליזציה במובן זה שהצליחו להסיר שם הרבה מכשולים עם תכנית מלאה של לגליזציה של שימוש בקנאביס למבוגרים למטרות פנאי. אבל יש עדיין עניינים שצריך להסדיר", הוא אומר בדיפלומטיות. הקנדים, הידועים בחיבתם לנהלים ולזה שצריך לשמור עליהם, בוודאי לא עשו חיים קלים לחברות הקנאביס. "כשמסתכלים על התמונה הגדולה אז כן, זה בהחלט חשוב קודם כל להעביר את החקיקה, וקנדה הצליחה להראות שכשעושים לגליזציה מלאה, דברים ממש משתפרים מהרבה בחינות, וזה לא שמתעוררים למחרת והעולם עולה באש".

"זה קצת אירוני שבשוק הרפואי הטיפול מתחיל בתפרחות"

הארומה העולה ברחבי המפעל לא מותירה מקום לספק. בכל פעם שהרוח קצת נושבת, הריח מתחזק, כאילו הוא לא מספיק עז גם ככה. אחת העובדות מספרת שלפעמים שולטים ריחות של תפוזים מהמפעל הסמוך, תלוי ברוח, ושפעם היו ליד גם בריכות דגים, אבל כנראה שהרבה יסכימו שריח הקנאביס עדיף בהרבה. בקרונוס ישראל מגדלים, מייצרים ומשווקים מוצרי קנאביס רפואי תחת המותג Peace Naturals, ומתפעלים את כל האופרציה הזו במתקן גידול ובמפעל ייצור בגן שמואל. החברה הישראלית מייצרת את אותם זנים בדיוק כמו של חברת האם, ואף מייבאת ממנה מוצרים נוספים. אחד הדברים הקריטיים לצרכני קנאביס רפואי, מקפיד גורנשטיין להדגיש, הוא רמות הדיוק, היציבות והעקביות של החומר. "המטופל צריך לקבל שוב ושוב ושוב את אותו מוצר בדיוק", הוא מבהיר. "זה קצת אירוני שבשוק הרפואי הטיפול מתחיל בעישון תפרחות. אפשרויות של אידוי ושל אדיבלס הפכו בשוק העולמי לנפוצות מאוד, בדיוק כמו ויטמינים. הרי מלטונין אנחנו לוקחים בסוכריית גומי".

מתקן גידול הקנאביס של חברת קרונוס בישראל (צילום: עופר חן)
מתקן גידול הקנאביס של חברת קרונוס בישראל|צילום: עופר חן

פה בישראל פחות רגילים לזה.
"אנשים מחפשים דברים טעימים, מוצרים עקביים ומדודים וצפויים – שיוכלו לצרוך קנאביס כמו שהם נוטלים טיילנול, משהו שאתה יודע מה הוא יעשה. כשאת שותה כוס יין, את יודעת מה היא תעשה לך. להיות מסוגלים לספק את זה בשוק הקנאביס – מוצר עקבי שהאפקט שלו צפוי -  לעומת מוצרים שמשתנים כל הזמן, זה גורם הצלחה אדיר".

אחד הגורמים המהותיים לצמיחה והצלחה לפי החזון של גורנשטיין, הוא להתמקד במוצרים. הוא מתגאה במיוחד במוצר בשם Sourz, שמשווק תחת אחד ממותגי הקנאביס של קרונוס בעולם. סאוורז היא סוכריית גומי-קנאביס, בשני גוונים ושני טעמים, שהם למעשה שלושה. "אפשר לאכול צד אחד ויש לו השפעה אחת, או את השני ויש לו השפעה אחרת. אם אוכלים אותם ביחד הם ישפיעו אחרת. כמובן שהשימוש צריך להיעשות באחריות, מדובר במוצרי קנאביס אחרי הכל".    

הא! גאוני!
"אנחנו יכולים לשים קנבינואידים אחרים בכל צד", הוא צוחק, ומספר שקרונוס מובילה את תחום האדיבלס. "אנחנו מספר אחת בזה, אנחנו פשוט משקיעים הרבה זמן ומאמץ במוצרים שלנו, שהם יהיו הכי טובים".

המוצר הוא המלך?
"כל הזמן שואלים אותי אם אני הולך לבנות עוד חממות ולקנות חנויות ואני חושב שהתמקדות במוצר היא מה שנותן לנו את היתרון בקנדה. השאלה החשובה עבורי היא לא כמה אנחנו יכולים לעשות אלא האם אנחנו מייצרים את המוצרים הנכונים. זאת פורמולה פשוטה. אם אתה יכול להבין מה אנשים רוצים, ואתה מצליח להבין איך לעשות את זה, זה עובד הרבה יותר טוב מאשר לעשות משהו ואז לנסות להבין איך אתה מוכר אותו".

גורנשטיין מקווה שיום אחד הוא יוכל להביא את האדיבלס שלו גם לפה. "הרבה דברים קרו בישראל מאוד מהר. השוק פה צמח במהירות, אז בתקווה גם זה יקרה יום אחד. הדברים זזים בכיוון הנכון".

בקנדה הגישה לקנאביס רפואי עבור מטופלים הפכה לנוחה מאי פעם. יש שם עדיין שוק רפואי, מטופלים יכולים לראות רופא ולקבל מרשם מסודר, יוצאי צבא וחברי איגודים אפילו מקבלים את התרופה חינם דרך הביטוח – אבל הם ממש לא חייבים. "הם לא צריכים ללכת לרופא ולקבל מרשם. ברגע שמטופל מבין ביחד עם הרופא שלו מה הוא צריך, הוא יכול לרכוש לעצמו את התרופה באחת מהחנויות הרבות".

מייק גורנשטיין, מנכ
מייק גורנשטיין, מנכ"ל קרונוס במתקן החברה בארץ|צילום: אנטון סברדלוב

אחד הפיצ'רים שהחברה הכי גאה בהם, הוא ההשקעה במחקר ופיתוח. "אני חושב שאנחנו המובילים של תחום החדשנות במוצרי קנאביס", אומר גורנשטיין. "פיתחנו מערכת התססה שלמה שיכולה לייצר קנבינואידים אינדיבידואליים, לא רק THC ו-CBD, אלא גם CBG, CBC, THCV - וככה אנחנו יכולים להבין אותם יותר, להפוך אותם ליותר צפויים, ולייצר מוצרים שיעשו את אותו דבר בכל פעם".

אתה רואה טרנדים נוספים שמתחזקים לאחרונה? מה עוד הצרכנים מבקשים?
"המגמה הכי משמעותית שראיתי, וזה גם כנראה ההבדל הכי מעניין בין קנדה לישראל, הוא בפרי-רולז (הכוונה לג'וינטים מוכנים, מה שמכונה אצלנו גליליות). גם בקליפורניה וגם בקנדה, השימוש בתפרחות יורד ואנשים עוברים לפרי-רולז. זה עדיין מוצר שמבוסס על תפרחת, אבל כל כך הרבה יותר נוח. מעניין שפה בישראל זה הרבה פחות פופולארי. אולי זה בגלל שאנשים לא חושבים שזה מוצר טוב, או שהם רוצים לערבב את הקנאביס עם דברים אחרים. אני סקרן לראות אם זה ישתנה".

שוק הקנאביס הכי מפותח בעולם

היום בטורונטו יש דיספנסרי בכל פינת רחוב, יכול להיות שהשוק קצת מוצף?
"מבלי להיכנס יותר מדי לפרטים לגבי מה גורם לזה, כן, כנראה יש יותר מדי דיספנסריז, לא חייבים שהן יהיו בכל פינה. אבל יש גם עדיין מקום לגדול והזדמנויות, ובאופן כללי מבחינת גודל שוק, הוא עדיין בצמיחה. אני חושב שממשלות, צרכנים, חברות, לכולם יש תמריץ לעבור לקראת שוק לגאלי. אם ממשלות מקבלות את זה שאנשים משתמשים בזה, אם רוצים שזה יגיע ממקורות שסומכים עליהם, אז צריך לעשות רגולציה משמעותית וטובה".

מבחינה מסחרית, הוא אומר, יש בקנדה עניינים שמקשים על מימוש הפוטנציאל. "הדבר הכי חשוב שהממשלה עשתה זה להגיד שזה חוקי. וזה הוביל להשקעות של מיליארדים והמון התלהבות ופמפם את גל הקנאביס הגלובלי". אבל זה הגיע גם עם רגולציה מאוד נוקשה והרבה בירוקרטיה.

איך עושים את זה יותר טוב?
"בשווקים הכי מצליחים, החברות מטפלות ומנהלות הכל, והממשלה מתמקדת בחקיקה והגנה על הצרכנים. בקנדה זה ברמה שהאריזות של המוצרים חייבות לעמוד בסטנדרטים מסוימים, או שיש מגבלה על כמות החומר הפעיל במוצרים אכילים. אז גם הרבה אנשים יפנו לשוק הלא חוקי, כי הם יכולים להשיג שם 100 מ"ג או אלף, או מה שהם חושבים שזה 100 מ"ג, וגם אתה יוצר הרבה פסולת של אריזות בזמן שיכולת להיות יותר ידידותי לסביבה".

כן, הקנדים קשים בקטע הזה.
"הכל נשלט באופן הדוק. אם אני רוצה לנסות את אחד המוצרים שלנו בקנדה, אני לא יכול פשוט לגשת למפעל ולקחת, אני צריך או ללכת לחנות ולקנות אותו, או שאני צריך למלא מראש ניירת ארוכה ולעבור תהליך. הכל מנוטר ומבוקר ומפוקח, אין קיצורי דרך. זה אותו דבר גם בישראל".

מייק גורנשטיין, מנכ
מייק גורנשטיין, מנכ"ל קרונוס במתקן החברה בארץ|צילום: אנטון סברדלוב

על השוק הלא חוקי הרגולציה הקנדית לא הצליחה לגבור, והרבה קונים מוצרים ממקורות לא ידועים. "לקוחות לא יודעים להבדיל בין חנות חוקית ללא חוקית", אומר גורנשטיין. "כשקונים את המוצר הוא סגור וחתום, יש על האריזה את שם המותג ואת הרכב החומר. יום אחד אמא שלי התקשרה אליי מאחת החנויות ואמרה שהיא לא מוצאת אף אחד מהמוצרים שלנו. אז אמרתי לה 'אמא, נראה לי שכדאי שתצאי מהחנות'".

נראה שהרבה חברות קנאביס בקנדה מתקשות לאחרונה.
"כן, אנחנו רואים הרבה פיטורים בתחום, הרבה משרות שאבדו, הרבה הפסדים של משקיעים. המציאות היא שחברות קנאביס היוו 50 אחוז מכל פשיטות הרגל בקנדה בשנה שעברה. הממשלה הפדרלית לוקחת לא מעט, והפרובינציות לוקחות אולי 40 אחוז מכל דולר. אני חושב שלקנדה הייתה הזדמנות להיות המובילה הגלובלית בתחום. אבל עכשיו חברות נאבקות, גם בגלל כמה החלטות שלהם, וגם כתוצאה מהאופן שבו הממשלה העמידה את הדברים".

מתקן גידול הקנאביס של חברת קרונוס בישראל (צילום: עופר חן)
מתקן גידול הקנאביס של חברת קרונוס בישראל|צילום: עופר חן

הוא חושב שבתוך החברות שמרכיבות את השוק, כמה נמצאות בעמדות חזקות והן ישרדו – קרונוס ביניהן – וכמה יפשטו רגל. "היינו זהירים, תכננו מראש, התכוננו לזמנים קשים, אנחנו בין החברות היחידות עם יותר מזומנים מחוב". אגב, גם בישראל נסגרו בשנה האחרונה שלוש חברות קנאביס שונות, מה שמעיד על שוק שמשקיעים רבים ראו בו פוטנציאל רב, אבל בפועל לא עמד בציפיות.

את הרגולציה הקנדית, הוא מאמין, אפשר עוד לתקן. "זה יכול להיות שיעור עבור רגולטורים, איך לעשות את זה נכון". הרגולציה הישראלית בנויה היטב לדעתו. "זאת פשוט מערכת נהדרת וזה אפשר לישראל לצמוח בתחום". גם לגבי קנדה הוא אופטימי. "זה שוק של מיליארדי דולרים, ואין ספק שהוא עדיין צומח. אין מה להשוות את היום למה שהיה לפני שהחלה הלגליזציה". חלק מהצמיחה הזאת היא כמובן גם בזכות הצרכנים. 50 אחוז מהקנדים בגילאי 20-24 מעשנים לצרכי פנאי, עולה מסקר מטעם ממשלת קנדה מ-2022. 27 אחוז מהנשאלים מגיל 16 ומעלה אמרו שצרכו קנאביס בחודש האחרון. "אנשים רוצים מוצרי קנאביס חוקיים ואיכותיים, ובכל מיני שיטות צריכה", אומר גורנשטיין. "זה לא רק תפרחות, הם תמיד היו הבסיס והדבר שאנשים יכלו להשיג בקלות, אבל אנשים מחפשים גם מוצרים שלא צריך להבעיר: מוצרי אידוי, ובעיקר מוצרים אכילים. יש כאלה שלא רוצים להשתמש בריאות שלהם. וככה זה מתגלגל, ומאפשר ליזמים לפתח דברים חדשים. יש מדעני מזון שממציאים דברים ממש מדהימים”.

"זה לא שונה מחברות כמו קוקה קולה, פפסי, מרלבורו"

לגורנשטיין יש עוד יום ארוך לפניו. אבל לא נראה שהוא מישהו שחושש מימים ארוכים. בגיל 38, הוא חי את החלום. "זה לא משהו שתכננתי שאעשה", הוא צוחק, "שאני אקים או אנהל חברת קנאביס. במקור חיפשתי להשקיע בחברת קנאביס, ולא מצאתי משהו שיתאים לפרופיל שאני מחפש, ואז יום אחד קמתי בבוקר והדבר הבא שקרה זה שאני גר ביחד עם שמונה אנשים בבית של חמישה חדרים בחווה באמצע שום מקום באונטריו. בשלג. זה היה כיף".

מפעל קנאביס קרונוס (צילום: קרונוס, Peace Naturals)
צילום: קרונוס, Peace Naturals

לגורנשטיין יש הספק די מסחרר. לפני קרונוס הוא שימש כסגן נשיא בחברת ניהול השקעות ונכסים מניו יורק, עבד בתחום של רכישות ומיזוגים בפירמה לעריכת דין ("שנאתי את זה"), הצטרף לקרן גידור ונעשה שותף ומיד אחר כך פנה לקנאביס. "שכנעתי את מי שהתחיל את הקרן להצטרף, והתחלנו את קרונוס ביחד. בינתיים הוא המשיך הלאה. יש לנו קרן משותפת להשקעות בתחום הקנאביס".

כששמע שג'סטין טרודו מתמודד על ראשות הממשלה, הבין את הפוטנציאל, "אחד הדברים שהוא אמר זה שתהיה לגליזציה, הבנתי שאני יכול ללכת לפתח את הדברים במקום שבו זה יהיה חוקי, שיש לי הזדמנות לבנות משהו מרגש וגם לעצב אותו". הוא עבר מניו יורק לקנדה, וב-2012 נוסדה קרונוס באותו בית חווה, הונפקה בבורסה של טורונטו ואחר כך בנאסד"ק. "זאת התשוקה שלי, זה החלום. אני היחיד שנשאר מכל המנכ"לים של החברות בתעשייה, זה ככה כבר כמה שנים, זה בגלל שאני מאוד אוהב את זה", הוא אומר עם חיוך מאוזן לאוזן.

הוא נולד בארה"ב, בן לאבא ישראלי יליד חיפה, והיום מתגורר בין ניו יורק למיאמי. במקרה יש לו גם אזרחות קנדית, וזה בהחלט עבד לטובתו. "אני לא קנדי", הוא מתקן, "אם כבר אני יותר ישראלי מקנדי. אני אוהב את זה שכולם באים לפה למשרד. בטורונטו המשרדים ריקים לגמרי. המודל שלנו אחר, יוצא שאנשים מוצבים במקומות אחרים לגמרי".

נשמע שהרבה מודלים שלכם אחרים.
"אנשים בתעשיית הקנאביס מנסים לעשות דברים אחרת, אבל זה לא שונה מחברות כמו קוקה קולה, פפסי, מרלבורו, כל מותג שאפשר לחשוב עליו. הם לא הבעלים של החנויות שלהם, הם לא מגדלים את כל הרכיבים של המוצרים. אנחנו לא צריכים לייצר את הסוללות לעטי אידוי בעצמנו, אנחנו לא צריכים לייצר קופסאות בעצמנו, אנחנו בעלים של רק 50 אחוז מהמגדלים שלנו. השאר הם חקלאים קנדים מנוסים. הם מגדלים, אנשים שלנו מבקרים ומנטרים. ככה גם מייצרים יותר תעסוקה. לנו יש 90 אחוז מקרונוס ישראל ויש לנו שותפות עם הקיבוץ: להם יש את המשאבים, מים, חשמל ואדמה. הלכנו לאנשים שיש להם תשתיות והבאנו את המומחיות שלנו בקנאביס".

_OBJ

השוק הרפואי, הוא מבהיר, הוא הלחם והחמאה. "לארה"ב יש דרך ארוכה לעשות, זה עוד לא ברמה הפדרלית. אבל השווקים הכי גדולים בארה"ב הם רפואיים, בפלורידה למשל יש שוק רפואי משגשג וצומח, שוק יותר טוב מזה של קליפורניה, שם הקנאביס חוקי למטרות פנאי בכל קנה מידה.

"אנחנו לעולם לא נזוז מהשוק הרפואי. אם המצב פה ישתנה יום אחד ויהיה שוק פנאי, יש לנו מוצרים מתאימים. אבל השוק הרפואי הוא דבר גדול. ישראל צריכה שוק פנאי כדי להיות שוק מצליח, אבל אני כן חושב שאולי צריך שיהיה מגוון יותר גדול של מוצרים לשוק הרפואי. יש צרכנים מאוד ידענים בתעשייה הזאת. מטופלים רפואיים יודעים לפעמים יותר טוב מהחברות. עבורם ההבדל הוא חוסר יכולת לישון או כאבים, לבין זה שיהיה להם פשוט יום נורמלי".