יותר ויותר מחקרים בעולם מוכיחים את יעילות הקנאביס הרפואי, עבור שלל אוכלוסיות, בהן גם ילדים ובני הגיל השלישי. הוא אינו מסוכן ותופעות הלוואי הן שוליות, אך בכל זאת, מדובר בטיפול שלא מתאים לכל אחד, ולא מסיבה אחת בלבד.
הזמנו לראיון את קובי מולכו, מנכ"ל חברת הקנאביס הרפואי 'בטר' (better), שיסייע לנו להבין לעומק את הבעיות שעלולות להיגרם עקב צריכת קנאביס עבור מי שאינו מתאים לטיפול, להפריד את תופעות הלוואי מההשפעות השליליות וגם להפסיק לפחד משמועות מיותרות שנתקלנו בהן ברשת.
למה קנאביס לא מתאים לכולם?
"קנאביס לא מתאים לכולם מכמה סיבות. הראשונה היא שקנאביס הוא הרבה יותר חזק ופוטנטי מאשר אי פעם בעבר. הוא עשיר ביותר חומרים פעילים, כולל קנאבינואידים וטרפנים. ידוע שכאשר פרופסור רפאל משולם שימש כחוקר קנאביס בעברו, הוא היה נחשף במחקרו לדוגמיות יותר חלשות, בדרך כלל חשיש עם ריכוז חומר פעיל מקסימלי של כ-5%, אך היום כבר מדובר על קנאביס שמכיל בין 21% ל-30% חומר פעיל בכל דוגמית. כלומר, החומר יותר חזק וכמות ה-THC (שהינו הרכיב הפסיכו-אקטיבי) גבוה יותר. השפעה פסיכואקטיבית חזקה מסוג זה אינה מתאימה לכל מטופל ובעיקר לחסר ניסיון. זה קשור בעיקר לסיבולת הנפשית והרגשית של המטופל, לכן יש צורך שהטיפול אכן יתאים לו באפן מיטבי. אם הקנאביס אינו מתאים לו הוא עלול לחוות תופעות שליליות שונות והשפעה כללית ירודה", מתאר מולכו בהרחבה.
"תופעה שכיחה נוספת היא, שמטופל קנאביס רפואי מגיע בפעם הראשונה לבית מרקחת, שם לא קיים מערך הסברתי מושקע כמו בתקופת האסדרה הישנה. בזמנו כל מטופל היה מקבל כמה שעות של הדרכה שארכה עד 3 שעות, עוד לפני שהוא בכלל שנגע בפעם ראשונה בקנאביס. כל חברה היתה שומרת על קשר ישיר מול המטופל ומדריכה אותו במידת הצורך. אבל היום הוא מקבל הדרכה קצרה מרוקח בבית המרקחת ( שנמשכת בין 5 ל-10 דקות). בנוסף לכך, לרוב, מטופל או מטופלת חדשים לא יודעים אילו זנים הכי מומלצים עבורם, מה שמוביל לכך שהשילוב בין אי השקעה בהדרכה לבין אי דיוק במוצר שהוא צריך, עלול ליצור חוויית צריכה מאד שלילית ועמוסת תופעות לוואי. מי שלא מקבל את ההדרכה והליווי הנכון בטרם ההתנסות הראשונה, יש סיכוי טוב מאד שקנאביס ייתגלה "כלא מתאים לו", פשוט כי הוא לא קיבל את המידע הנכון ואופן השימוש הנכון. ככלל, אין דבר כזה שקנאביס לא מתאים למישהו נקודה, אלא הוא יכול לא להתאים למסלול מסוים שעובר המטופל, זאת משום שהמסלול אינו אופטימלי או יעיל.
"בשורה התחתונה, פעם היה אינטרס של המגדל ללוות את המטופל לאורך כל הדרך, לעזור לו בכל צרכיו ולשמור עליו בתור מטופל ולקוח. אבל היום, אף אחד כבר לא נמצא במשבצת הזו. כל מטופל באסדרה החדשה, צריך לנסות להסתדר בצורה הטובה ביותר בלי המשאבים הבסיסיים ביותר של הדרכה, ליווי והתאמה, תוך ניסיון (לפעמים קצת נואש) להצליח לתת טיפול כמה שיותר מלא. בכל מקרה כזה, קנאביס עלול להיות "לא מתאים למטופל". כמובן שיש גם מקרים אחרים, אך רובם יהיו נדירים ויתבססו על מצבים רפואיים יוצאי דופן שלא רלוונטיים עבור הרוב המוחלט של צרכני הקנאביס".
לאילו אוכלוסיות השימוש לא מומלץ?
"השאלה הזו אינה מדויקת מספיק, כיוון שצריך לשאול איזה סוג בדיוק של קנאביס אינו מתאים או כן מתאים למטופל מסוים. כמו שאמרנו קודם, מדובר במשוואה בת שני צדדים, שבשניהם צריך לעשות התאמה כדי להגיע לכדי טיפול עובד עם מוצר אפקטיבי שלא גורם להשפעה שלילית.
"ככלל, שימוש בקנאביס אינו מומלץ לאנשים שיש להם היסטוריה של פסיכוזה או התקפים פסיכוטיים. מעבר לזה, צריך כבר להיכנס לפרטים יותר מדויקים, כמו למשל לילד עם אפילפסיה מומלץ לצרוך קנאביס עם הרבה CBD ומעט THC אם בכלל. זו הסיבה שלא נכון לומר שקנאביס לא מתאים למטופל מסוים, אלא צריך להבין איזה סוג וזן של קנאביס כן יהיה מתאים לאותה מטרה. יש זני קנאביס שמתאימים לאנשים עם התוויות מסוימות, כמו גם לאנשים שרוצים להפיק משהו מסוים מאד מהחוויה שלהם. כלומר, לשלוט בהשפעה ודרכה בהרגשה בגוף, שתתאים להם ותאפשר להם להפיק מקסימום אפקט טיפולי.
"ישנם מחקרים רבים שעוסקים בהשפעות ותופעות הלוואי של קנאביס, כאלה שבחנו את השימוש לטובה ולרעה בו וניסו לעשות זאת מכל כיוון אפשרי, אך עדיין לא נמצא מחקר בו עלו ראיות לכך ששימוש בקנאביס יהיה "לא מומלץ" עבור אדם שאינו צורך תרופות אחרות ועושה בקנאביס שימוש סביר, אחראי ומבוקר. כפי שאמרתי קודם, ישנם מקרים נדירים מאד בהם עלולה להתקיים קונטראינדיקציה (התווית נגד הפוסלת את השימוש בקנאביס), או לחלופין, אינטראקציה עם תרופה אחרת. הקנאביס לבדו לא מסוגל לגרום לתופעה רפואית שלילית עד כדי כך, שתהפוך את השימוש ללא מומלץ. מי שיכול פיזית לצרוך קנאביס, יכול בדרך כלל למצוא את הדרך הנכונה לצרוך אותו ולהפיק ממנו אפקט טיפולי מהותי ויעיל".
אילו נזקים עלולים להיגרם מצריכת קנאביס?
"ההשפעה של החומרים הפעילים בקנאביס, כאשר הם יוצרים קשרים עם קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית בגוף, עשויה להתפרש בגוף של כל אחד קצת אחרת ובכך גם לגרום לתופעות לוואי מסוימות.
"בין תופעות הלוואי המינוריות שמאפיינות צריכה של קנאביס רפואי, ניתן למנות תחושת ריחוף, תחושת אי התמצאות ובלבול, בחילות, שלשולים הנובעים משינוי הפעילות ההורמונלית בבטן. גם התקפי חרדה, ירידת לחץ דם, סחרחורות, בחילות, הקאות הזעות יתר ותופעות לוואי מינוריות שלא נחשבות לחמורות (בטח ביחס לתרופות קונבנציונאליות שעל גבי ההוראות לשימוש רשומות אזהרות מטרידות). כמו כן, עבור אדם שאינו מכיר את האפקט הפסיכואקטיבי של הקנאביס, עשוי להיחשב אותו אפקט, אם יהיה חזק מדי, בתור תופעת לוואי לכשעצמו.
"ככלל, אם הקנאביס נקי, גדל בצורה נאותה כמו שהוא גדל אצלנו בחווה, בצורה שאינה מרוססת בכימיקלים ומבוססת על שיטות גידול אורגני בלבד, וכמובן שהשימוש שנעשה בו הוא אחראי ומסודר - אין שום סיבה שייגרמו ממנו השפעות שליליות מעבר לתופעות הלוואי המינוריות ביותר".
ב-23.6 תקיים חברת בטר קנאביס ערב פתוח בשיתוף עם מרכז "אמיל" לגמילה ושיקום, תחת הכותרת ""לא הכל ירוק בקנאביס".