כדי להבין איך הפך ה-DJ בתוך פחות מ-120 שנים למה שהוא היום, צריך להבין את קצב המצאתם של המכשירים שאפשרו לו להתקיים. ב-1857 הומצא בצרפת הפונואוטוגרף שהיה מסוגל להקליט צליל אבל לא להשמיע אותו, ו-20 שנים מאוחר יותר הומצא על ידי צ'רלס קלור הפונוגרף – שאפשר גם להשמיע את הצלילים המוקלטים, אך הוא מעולם לא בנה אותו. תומאס אדיסון היה מי שבנה את הדגם הראשון של המכשיר – שלימים הוביל להמצאתם של הגרמופון והפטיפון.

כמה שנים לאחר שהאפשרות להקליט ולהשמיע שירים הייתה קיימת, נולדה הופעת ה-DJ הראשונה בהיסטוריה, כאשר ריי ניוביי, סטודנט בן 16 מקליפורניה, ניגן ברדיו על משדר ניצוצות (spark transmitter) בתכניתו של אגדת הרדיו האמריקאית דוק הרולד.

בימים ההם המונח DJ עדיין לא היה קיים, והוא נטבע רק 26 שנים מאוחר יותר על ידי וולטר ויצ'לי והוא קיצור של המילים – DISC JOCKEY. כשהמילה דיסק מתייחסת לדיסקים שהושמעו, והמילה JOCKEY מתייחסת לאדם שמפעיל מכונה. כשויצ'לי תבע את המונח הוא התייחס לשדרן הרדיו מרטין בלוק, שהתפרסם בזכות תכנית הרדיו שלו שבה הוא השמיע שירי ריקוד, ויצר למאזינים את התחושה שהם נמצאים באולם נשפים בעיצומו של נשף ריקודים.

על רחבת הריקודים

המסיבה הראשונה שהתקיימה מחוץ לרדיו הייתה ב-1943 באוטלי (אנגליה), על ידי ה-DJ וכוכב הטלוויזיה, ג'ימי סאוויל, שלימים התגלה כמי שתקף מינית מאות קורבנות – רובם ילדים.

באותן השנים קמו ברחבי אירופה ובארצות הברית הדיסקוטקים, מה שהיווה את הגורם המרכזי להפיכתו של ה-DJ למקצוע. מאז ועד שנות ה-80 התחוללה מהפכה של ממש בתחום, כשהציוד השתכלל וכתוצאה מכך נולדו טכניקות חדשות ומגוונות, שהיום נראות ברורות מאליהן, אבל בזמנו היה מדובר בחידוש של ממש – סטרצ'ינג, ביט מטצ'ינג ועוד.

_OBJ

ההתקדמות הטכנולוגית לצד ההתעמקות המקצועית גרמו לשינוי משמעותי בתחום בשנות ה-80, כאשר DJים החלו לייצר בעצמם מוזיקה משלהם. מה שהוביל בעשור שלאחר מכן להולדתה של מוזיקת הדאנס.

קפיצת גדילה משמעותית נוספת שעשה התחום, התרחשה בזכות הדיגיטציה של קבצי המוזיקה בשנות ה-2,000, שאפשרה ל-DJים גישה למאגר אינסופי של מוזיקה. יחד עם הציוד המשוכלל והתוכנות הייעודיות נמתחה ההגדרה של המונח מוזיקה - מה שהוביל ליצירתם של ז'אנרים ותת ז'אנרים שלא היו מוכרים לפני כן.