אם גם אתם מבלים קבוע במסיבות המרימות של הקהילה הגאה, כנראה שנחשפתם - גם אם זה בלי לדעת - לסט של רן זיו. הדיג'יי בן ה-35, שנולד וגדל בתל-אביב, הפך לאחד הדיג'ייז הבולטים במסיבות של הקהילה עם רזומה של שבע שנים בליין המצליח "דרעק", בו הוא מתפקד כרזידנט. "התחלתי בגיל 14-13 בצופים. ביקשו מוזיקה לשבט אז לקחתי על זה פיקוד ומשם זה התחיל להתגלגל", הוא מספר על הצעדים הראשונים בעולם התקלוט. "למדתי הכל תוך כדי תנועה. לאירועים בהם ניגנתי הגיעו הרבה אנשים שאהבו את מה שאני מנגן וככה זה התפתח, כבר בצבא הייתי רזידנט בליין היפ-הופ שנקרא 'סלף' במועדון 'קזינסקי'".
כיום, בעולמות המיינסטרים, הוא מנגן במקומות רבים ביניהם הקנטה, הג'ימי הו והבוטלג כשהוא יודע להתאים את עצמו לכל סגנון. "אני בא לשמח אנשים, לא לחנך אותם מה לשמוע ואיך".
החיבור ל"דרעק" ולסצנת הבילויים של הקהילה קרה ב-2013 ולגמרי במקרה. "היו ל'דרעק' מיליון דיג'ייז, אבל אף אחד לא היה זמין. אחד היה בחו"ל, השני חולה וכו'. הם שאלו את הבעלים של מקום בדיזינגוף בו ניגנתי אם יש לו מישהו להמליץ והוא אמר להם שכן".
"הגעתי לנגן ביום רביעי כשבשישי כבר יש אומן 17 וכדי להגיע לנגן בליין באומן, אתה צריך לעבור דבר או שניים, להיות טוב ואז אולי תגיע לחמם מישהו אבל משהו בסט שעשיתי ברביעי פשוט התחבר. בסוף הערב שאלו אותי אם אני פנוי בשישי כדי לנגן באומן".
מאיפה הגיע החיבור לסגנונות המוזיקליים האלה?
"מילדות. אני אוהב את זה וחי את זה – וויטני יוסטון, לורן היל, סלין דיון וכו'. גדלתי עם שתי אחיות, אז זה מה שהן שמעו בבית ומהרגע הראשון התחברתי לזה. בז'אנרים האלקטרוניים שמזוהים עם הקהילה יש הרבה דרמה, הרבה מוזיקה קלאסית, תזמורים, כינורות וכו'. אלה דברים שמאוד דיברו אליי. בתור דיג'יי צעיר אף פעם לא נמשכתי לטראנס או למשהו אלקטרוני מובהק, אהבתי את השילוב בין פופ למוזיקה אלקטרונית".
מתי התחלת להפיק מוזיקה מקורית משלך?
"הייתי מכין רמיקסים לחתונות ומסיבות במטרה שיוסיפו קצת צבע וישרתו את האירוע. יש קטע כזה שאתה מנגן רמיקס, אתה משתיק את הזמר וכל מה שנשאר זה המוזיקה המקורית שלך. עשיתי את זה ופתאום אמרתי לעצמי 'בואנה, זה לא רע. למה אני כל הזמן עושה את הרמיקסים האלה ונאבק בזכויות יוצרים וכו?' החלטתי לנסות ולהפיק משהו מקורי וכבר הייתה לי פלטפורמה לבדוק את הדברים ב"דרעק". עשיתי ניסוי כלים בתחילת הערב וזה עבד".
"כשאני מפיק מוזיקה אני חושב על כל השואו"
להגיד שהקטעים של זיו עבדו זה אנדרסטייטמנט. הקטעים המקוריים שלו הובילו אותו להצטרף בשנה האחרונה ל"פוראבר תל אביב", ליין מסיבות הגייז הישראלי הענק ואפילו לנגן במסיבות של הקהילה בפריז. "מישהו כתב לי בפייסבוק 'מה העניינים? אני דימיטרי, יש לי ליין בצרפת. אני מגיע בשבוע הבא לתל אביב ואני אשמח שנפגש'. הלכתי לפגוש אותו במלון ואני רואה שם את החבר'ה של עופר ניסים מחכים. כשישבנו לדבר הוא אמר לי לי 'תקשיב, אני רוצה שתהיה הרזידנט שלנו'".
מאז, זיו מופיע שש פעמים בשנה בפריז במועדון ה-"Yoyo" וכן באירועים גדולים נוספים של הקהילה הגאה בצרפת, זאת בנוסף לגיגים בברזיל, איטליה ועוד מדינות בעולם. "לא כל כך האמנתי בהתחלה, אני רזידנט במדינה זרה? זה ממש ריגש אותי ואני מאוד מרוצה".
כמישהו שמנגן גם וגם, יש איזה הבדל בהכנה שלך למסיבות של הקהילה לעומת מסיבות מיינסטרים? "מבחינתי, כדיג'יי, זה מאוד דומה ברמת ההכנה. אני מאוד מקצועי ופנדט. יש התכוננות ומחשבה לקראת כל סט. אני כמו מופע נודד, ברור שיהיו את השירים החמים אבל כל פעם צריכים לצרף שירים אחרים ומעניינים. לפני כל מסיבה יש את ההיערכות הזו ולא משנה אם זה חתונה, מסיבה במועדון או אירוע ענק בברזיל".
ובכלל, איזה הבדלים יש בין המסיבות?
"במסיבות הקהילה אני מנגן הרבה יותר מוזיקה מקורית שלי. מעבר לזה, המסיבות האלה בנויות מליינאפ. אני מגיע לשעה וחצי ומנגן בערך 15-20 שירים לעומת 120 שירים במיינסטרים. כל שיר שם נבחר בפינצטה, לפי סולמות, זה מאוד מוזיקלי. אי אפשר להתעלם מזה גם שהקהילה הרבה יותר משוחררת. אני מרגיש את הרחבה כמכלול זזה".
אלו גם מסיבות יותר מיניות.
"יותר מיניות וגם עם הרבה יותר עם טביעת עין לעיצוב וכו'. ב"'דרעק' למשל, יש השקעה עצומה בארט עד לפרטים הקטנים. תמיד יש קונספט, באים לחוות חוויה ולא לראות רק דיג'יי. זה משפיע גם על היצירה שלי. כשאני מפיק את המוזיקה אני חושב על כל השואו, מדמיין איך אני עולה לבמה והכל. ממש תופרים את זה כמו הצגה".
יש גם הרבה מאוד סמים.
"אני אישית סאחי אז אני באמת לא הכתובת. אני דיג'יי, לא ממש אכפת לי וזה לא התפקיד שלי לדבר על זה. המוזיקה שלי באה להעביר חוויה מסוימת של רגש ולא פעם אומרים לי 'אתה חייב לעשות סמים בשביל להתחבר'. אני לא חייב כי אני עובר את זה בדרך אחרת. אני מחשיך את החדר ורק מאזין למה שיצרתי. בכלל, אני יכול להעיד על עצמי שאני אדם מאוד רגיש".
"כמה כבר החלטות אמיצות סטרייטים מקבלים בחיים?"
אם פעם הייתה הפרדה ברורה בין מסיבות הקהילה למסיבות של סטריייטים, זיו חושב שהיום ההפרדה הזו פחות ברורה והמסיבות של הקהילה הרבה יותר נגישות לקהל הרחב. "מבחינה מוזיקלית, זה מפלט להרבה מאוד אנשים שרוצים לבוא ולשמוע את זה. כשה-EDM השתלט על המועדונים אז בכלל ברחו אלינו. ב'דרעק' אנחנו מאוד סביב פופ ומי לא רוצה לשמוע את סיה, קייטי פרי וביונסה?".
"מלא פעמים קיבלתי הודעות מבנות ששאלו 'איפה יש מועדון מיינסטרים בלי האלקטרוני?'. היום כבר יש יותר חבורות גם של בנים ובנות, זה מרווח מאוד. אני סטרייט ובטח לא נושא הדגל של הקהילה, אבל מהמקום שלי מטרת העל שזה בכלל לא יהיה אישיו".
איך אתה מסביר את זה שבעוד שרוב הציבור קיבל את המהפכה הגאה, ברמה המדינית אנחנו עוד לא שם?
"אינטרס פוליטי, לא צריך לקרוא לזה בשמות ולסובב את זה. הדתיים מחזיקים במושכות ומטים את כף המאזניים פוליטית. הימין רוצה לשמור את הצד הדתי אצלו מבחינה פוליטית ולכן זה לא קורה".
כסטרייט, איך אתה מרגיש באירועים של הקהילה עם כל האווירה המשוחררת במסיבות?
"זה לא מפריע לי בכלל. יש לי המון חברים מהקהילה וכל הדברים האלה רק גורמים לי לאהוב ולהעריך אותם יותר. בואנ'ה, אנשים עוברים דברים. יוצאים מהארון, ההורים שלהם מתבאסים עליהם ולפעמים מנתקים קשר. הם סופגים הקנטות בבית הספר ודברים כאלה, איזה אומץ צריך. כמה כבר החלטות אמיצות סטרייטים מקבלים בחיים? אני מאוד מעריך אותם".
איך סגנון חיים של דיג'יי מסתדר עם חיי משפחה?
"אשתי תקרא את זה ותרצח אותי אבל מתגעגעים וזה טוב. חוזרים עם מתנות. כל טיסה אני כבר יודע שזה תיק, תרתי משמע".
"היא העידה על עצמה שהיא דנה אינטרנשיונל שכלואה בגוף של מגי אזרזר"
כאמור, זיו מתקלט גם בחתונות ובשנה שעברה ניגן באחת החתונות המדוברות בישראל – החתונה של מגי אזרזר וקותי סבג. "מגי חיפשה דיג'יי לחתונה וגם לאפטר שבו רצתה את המוזיקה של הקהילה שהיא מאוד אוהבת", הוא מספר על החיבור. "היא הגיעה אלי דרך המלצות של שחקנים שהם חברים שלה לדיג'יי חתונות והיא תכננה לקחת מישהו אחר לאפטר".
"כמה ימים אחרי שנפגשנו היא התקשרה אלי ואמרה לי 'תגיד, אני פה בסאונדקלאוד זה המוזיקה המקורית שלך?' עניתי לה 'כן, אבל זה לא ככה בחתונות זו המוזיקה שאני יוצר למסיבות של הקהילה'. היא אמרה לי 'מצוין, אני מבטלת את הדיג'יי האפטר'. היא ביטלה ואמרה לי לעשות גם את החתונה וגם את האפטר. היא העידה על עצמה שהיא דנה אינטרנשיונל שכלואה בגוף של מגי אזרזר".
איך היה?
"מטורף. ניגנתי מ-6 וחצי בערב עד 3 וחצי לפנות בוקר, סיימתי שם גמור".
החתונה של מגי זכורה בעיקר בזכות ההצגה הגדולה שסיפקה השחקנית בערב הגדול שלה, אבל זיו טוען שבניגוד למה שרבים חושבים, היא הייתה סאחית לגמרי. "בין הנאמברים והריקודים המטורפים והמשחק שהיא נתנה שם, היא גם ידעה לבוא ולשאול אותי אם אכלתי ואם אני צריך משהו בצורה שזה היה נשמע כאילו זה לא אותו בן אדם. אני לא חושב שהיא אפילו שתתה משהו באותו ערב".
"החלום שלי זה להפיק פופ"
באוגוסט 2019, שחרר זיו יחד עם דלית רצ'שטר ובשיתוף ה"דרעק" רמיקס רשמי ל"פאוץ'" של נועה קירל. "כשפאוץ' יצא התקשרתי לחבר שיעזור לי להשיג את האקפלה לשיר. כשהשגתי את את האקפלה התחלתי לעבוד עם דלית על הרמיקס ששוחרר בערוץ הרשמי של נועה קירל ביוטיוב והגיע ליותר מ-650 אלף צפיות עד כה".
אתה רואה את עצמך ממשיך ומפיק פופ?
"זה החלום שלי. יש איזו תקווה שג'ורדי ומפיקים גדולים אחרים שומעים את זה יזהו את הפוטנציאל למרות שהסאונד שונה, אבל אני מייצר לעצמי כוורת של כותבים וזמרים במטרה לעשות דברים בעצמי".
כדיג'יי, מה הלאה מבחינתך?
"צריך להגיד תודה על מה שיש. אני מאוד מרוצה. היה חודש אחד שתקלטתי בברזיל, איטליה וצרפת. זה לא סתם- שולחים לך נהג, באים לאסוף אותך, אתה מקבל חדר פצצה, ארוחות וכו'. זה ממש ריגש אותי. לא דמיינתי את זה בתחילת הדרך. עכשיו צריך לשמר את זה כי כולם מתחרים בכולם. הצלחת להתבלט אבל אם לא תעמוד בציפיות אתה תרד חזרה למטה כי מישהו אחר יצוץ".
איפה אתה עוד חמש שנים?
"בתקווה בחתונות שזו אהבה מאוד גדולה שלי. אין לי חלום שאני אופיע בכל העולם ואזנח את זה לגמרי, אני מאוד אוהב את החתונות. מעבר לזה, להיות עם כמה שיותר ילדים, לבקר בכמה שיותר מדינות ולהרים בכמה שיותר מסיבות של הקהילה".