כבר 8 חודשים שתעשיית הלילה סגורה. היא מדממת ברחבת המשבר מבלי תכנית אופרטיבית לצליחתו, ללא ייצוג הולם בממשלה ובוועדות השונות, ואנשיה מרגישים שהסוף של המגיפה עבורם לא נראה באופק. אחת מתופעות הלוואי של התקופה העצובה הזו, היא מספרים אסטרונומיים של ברים ומועדונים שעומדים ריקים ושוממים.
מלבד ההפסדים הכלכליים לאותם בעלי עסקים, בכל שבוע מגיעים אלינו דיווחים על מקרי פלישה וביזה. במקרה הטוב מדובר בעוברים ושבים שמנצלים למנוחה את פינות הישיבה של העסקים הסגורים הפרוסים ברחובות הראשיים, ומחוסרי דיור תופסים מחסה מן הגשם תחת גגוני הכניסה. במקרה הרע, בעלי העסקים מגלים בבוקר כי בלילה שחלף הם היו קורבן למקרה פריצה וגניבה על ידי מי שניצלו את המצב.
"מחוסרי הדיור שמוצאים בסביבה הזו מקום לינה הם הסימבול של המצב ההזוי הזה"
רז אבידן, המחזיק בבעלותו מספר ברים באזור המרכז, מספר כי הוא חש על בשרו את תופעות הלוואי כבר מתחילת המגפה: "אחת ההוצאות הבולטות של כל עסק היא השכירות וגם בימים אלו אנו נאלצים להמשיך לשלם אותה ובעבור מה? בשביל שלאנשים שמטיילים ברחוב יהיה איפה לעצור ולשבת? בשביל שלהומלסים יהיה איפה לשים את הראש? באופן אישי כבר חוויתי מקרה פריצה ב-"מוניציפל", שנפתח רק בפברואר האחרון. אין עליו הלוואות מהבנקים ואין עליו פיצויים בגלל שהוא עסק חדש.
בכלל העיר מרגישה כמו גות'האם סיטי, הכול נטוש ומתרחשים מקרי ביזה. מלבד ההוצאות על השמשות המנופצות וההתעסקות מול חברות הביטוח – יש לזה גם משמעות נפשית, במיוחד כשהעסק נעול, הכיסאות במערום ורחבות החוץ מלוכלכות. מחוסרי הדיור שמוצאים בסביבה הזו מקום לינה אלטרנטיבה הם הסימבול של המצב ההזוי הזה".
ברים יהפכו לחנויות פופ אפ, מועדונים למוזיאונים
"העיר הזו קמה ונופלת על פעילות הברים והמועדונים פה", מוסיף אבידן, "המדינה, העיר, האנשים, חייבים להחזיר אותם לפעילות כזו או אחרת. ראיתי לאחרונה בטלוויזיה שבעלי חנויות הקניונים מחפשים מקומות למכור את המוצרים שלהם ובמקביל ראיתי מעצבי בגדים שפצחו בהליכי פופ-אפ. אולי זה הכיוון הנכון, עצמאיים למען עצמאיים. לפחות עד שנוכל לפתוח מחדש".
הכיוון של אבידן נכון, נכון מאוד. הוצאות העסק דוגמת תשלומי ארנונה ושכירות אכן ממשיכות לדפוק, גם בימים בהם ברור כי לא נין לקיים פעילות. לבעלי העסקים שהופקרו מצד המדינה לא נותר אלא פשוט להתמודד עם המצב העגום. חלק גדול מהם פשוט מחליט לקפל את הציוד ולנסות להיפטר מהנכס, אך לאחרונה אנו מזהים מגמה חדשה, כזו שאולי בטעות עוד תצליח לגרום לבעלי העסקים להשאיר את הראש מעל המים.
עוד ועוד בעלי עסקים, בעיקר מתחום האירוח, הבילוי והפנאי – מצליחים לנצל את החללים השוממים לטובת פעילויות אחרות. הבולט מכולם הוא כמובן מועדון הברגהיין מברלין שנפתח מחדש, רק הפעם במתכונת מוזיאון תערוכות משתנות. גם אצלנו כבר אפשר לזהות ניצוצות קריאטיביים כשבעליו של אחד מעסקי הבילוי המובילים בעיר, הכריזו לאחרונה כי רחבת החצר במקום הוסבה להיכל התעמלות ובו מאמני כושר מוזמנים להעביר בו אימונים קבוצתיים מכל הסוגים וביניהם יוגה ואגרוף. בעלי העסק בחרו שלא לציין ולהישאר אנונימיים על מנת להימנע מחיכוך עם הבירוקרטיה העירונית.
כל בר יכול
המעבר הזה מבר או מועדון לחלל שמשמש לייעוד שונה לגמרי, מרתיע הרבה מבעלי העסקים בגלל העלויות וההשקעה הדרושה לתהליך. אנני זגורי, בעלת הסטודיו 'אנושקה' לתכנון ועיצוב פנים, מסבירה על השינוי המחשבתי שעברו בעלי העסקים. "בגלל שלא מעט מקומות נותרו נטושים, אפשר לזהות שימושים תקופתיים של עסקים במתחם בתי עסקים אחרים, שלכאורה אין שום קשר ביניהם. אנשים כבר הבינו שהתקופה הזו תלווה אותנו לפחות עוד מספר חודשים ויש לבצע התאמות".
אז באמת עולה השאלה מה לעשות עם המקום שעוצב בצורה א' ועכשיו יש לו צורך ב'?
"קודם כל לצאת מנקודת הנחה שאפשר להסב את המראה של המקום גם מבלי להיכנס לשיפוץ כללי ובאמת במינימום השקעה אפשר להגיע לתוצאה ראויה – בעזרת כמו מחיצות, וילונות, רול-אפים שמשמשים כרקע, אמצעי תאורה שונים והמון אמצעים נוספים", מסבירה זגורי. הנה כמה שינויים פשוטים שזגורי מציעה לכל מקום לעשות אם הוא רוצה לשנות את הייעוד שלו:
- הצבת כיסאות ושולחנות ברחבות הריקות של המועדונים יוכלו לשמש ככיתות רחבות, גם עבור לימודים פורמליים וגם עבור סדנאות כתיבה או יצירה.
- פיזור נעים של כמה "פופים" ומיטות טיפולים בחצרות הברים השוממים יוכלו לשמש כמרכזים לטיפולים רפואיים, טיפולים אלטרנטיביים, דיקור סיני וכן הלאה.
- ניצול שטח המועדונים כחללים לעבודה עבור אנשים שעובדים מהבית או פרילנסרים, שמחפשים אינטראקציה חברתית במהלך היום לצד חיבור לאינטרנט.
"אנשים כבר הבינו שהתקופה הזו תלווה אותנו עוד מספר חודשים"|צילום: ID STUDIO עידן מעוז
"זו תקופה שבה לצאת ולהפגין ביחד זה לא מספיק", מוסיפה זגורי, "צריך גם לתמוך אחד בשני כי היום בעלי הברים והמועדונים נמצאים בתחתית המתווה ליציאה מן הסגר. היום זה הם ומחר זה אחרים. עלינו כבעלי עסקים להתגייס ולחשוב איך עובדים ביחד למען עתידנו כעצמאיים, כולנו כחברה, כקהילה".