בסופ"ש האחרון התקיים פסטיבל "Deep Sea" באילת, במסגרתו הגיע הסופרסטאר דיג'יי אלן ווקר להופעה ראשונה בישראל. הפסטיבל היה אמור להיות אחד מהאירועים הגדולים של סצנת ה-EDM ב-2020 וכזה שאולי יוציא את הסצנה שקצת איבדה מכוחה בשנה האחרונה לדרך חדשה. אלא שאז הגיעה הקורונה.
הוירוס הקטלני, שיוצר בהלה בכל העולם, הצליח לקלקל גם את חגיגות פורים המקומיות כשהגעתם של דיג'ייז בינלאומיים ענקיים לפסטיבלים שונים בוטלה. בנוסף, מספר אירועים גדולים כמו מסיבת הרחוב המסורתית של תל אביב והמסיבה של עופר ניסים נדחו גם כן.
בכל מה שקשור לפסטיבל "Deep Sea", המצב היה מעט יותר מסובך שכן הוא דרש מהבליינים להגיע לאילת בלי שהם או המפיקים באמת יודעים אם ואיך ישתנו ההוראות של משרד הבריאות, האם יכניסו את אלן ווקר לישראל והאם הפסטיבל בכלל יתקיים. זריקת הרגעה הגיעה ביום חמישי בשעות הבוקר המוקדמות, כשתמונה של אלן ווקר באילת עלתה לרשתות החברתיות והורידה מעט את מפלס הלחץ אצל המעריצים, שמחכים לראות את הדיג'יי הנורווגי-אנגלי כבר שנים.
את נזקי הקורונה אפשר היה לראות ברחבי העיר האדומה. כשהגעתי לעיר נהג המונית שהסיע אותי למלון סיפר לי כי "הקורונה הרגה את העיר" והוסיף ש"יש הרבה פחות אנשים מהפסטיבל בשנה שעברה". גם ברשתות החברתיות, ניתן היה לראות מספר רב של רייברים שהחליטו לא לקחת סיכונים ומכרו את החבילות והכרטיסים.
בכלל, אותה אווירה שמאפיינת רייבים והופכת את הפסטיבלים השונים לכל כך מהנים לא ממש הייתה בעיר, בטח בהשוואה לפסטיבל בו התארח ארמין ואן ביורן בשנה שעברה. בכל פינה בעיר, מהקניון, דרך הטיילת ועד המסעדות היה אפשר לשמוע את הדאגה של הבליינים מביטול הפסטיבל ברגע האחרון. בסופו של דבר, נרשם ניצחון קטנטן על הוירוס העקשן והאירוע אכן התקיים. נכון, היו לא מעט שינויים בליין-אפ שהיה ראוי שההפקה תודיע לבליינים מראש, אבל בהתחשב בנסיבות, עצם קיום האירוע הוא נס.
אחרי נסיעה מהירה בשאטל מהמלון לחוות הגמלים - וכאן מגיע חיזוק חיובי להפקה על מערך שאטלים מסודר וראוי - הגענו לחווה יחד עם בערך 2,500 בליינים. זה מספר נמוך בהרבה ממה שכולם ציפו לו וכזה שיכול להפוך את האירוע ללא משתלם כלכלית, אבל בהתחשב בבהלה העולמית, מדובר הישג מרשים.
כדי להימנע מהפסד כלכלי גדול יותר, ההשקעה בבמה ובפירוטכניקה הייתה מינימלית. נכון, את הבליינים ששילמו ממיטב כספם זה לא אמור לא לעניין בדרך כלל, אבל דווקא הפעם וכמישהו שביקר את ההפקה לא פעם ולא פעמיים בדיוק על הנושאים האלה, אפשר לקבל את העניין בהבנה ולגלות אמפתיה כלפי המפיקים ולמצב המסובך שהם נקלעו אליו. להחליט על קיום אירוע כזה למרות המצב ובידיעה שכל שינוי קטן עלול לבטל אותו זו לא החלטה לא קלה שדורשת המון תעוזה. כל הכבוד.
View this post on Instagram
בין שלל ההשפעות של הוירוס על האירוע אפשר למצוא גם השפעה חיובית אחת, שראוי שהקהל ישראלי יאמץ גם לאירועים הבאים - שמירה על מרחב אישי. זה יותר קל שהמקום יחסית ריק, אבל זה קרה גם בגלל הפחד מהנגיף שמשגע את העולם והאמת? הרבה יותר כיף לרקוד כשלא דוחפים אותך ונוגעים בך בכל כמה שניות. הלוואי וזה ימשיך ככה גם באירועים הבאים.
כשהגענו למקום עלה לבמה Grimix, מפיק ודיג'יי הולנדי, שיככב בלא מעט אירועי מיינסטרים בפורים הקרוב וחבל, שכן מדובר בדיג'יי פשוט רע שמנגן "Big Room House" התקוע עמוק בתחילת העשור הקודם וכולל את כל הרעות הכי חולות של הז'אנר – רמיקסים נוראים לקלאסיקות, ספירות לאחור לפני הדרופ בכל שיר שני, ואפס יכולות לקרוא את הקהל, שברובו המוחלט היה אדיש לחלוטין למוזיקה לסט שלו.
כשהגיע תורו של אלן ווקר, האווירה המנומנמת של הקהל נעלמה כלא הייתה. הדיג'יי הבינלאומי הצליח לעורר את הקהל באמצעות פתיחת סט מצוינת שהראתה למה הוא זוכה לכל כך הרבה הצלחה. לא מדובר בדיג'יי מיומן על העמדה כמו אקסוול, אבל הנוכחות הבימתית שלו בשילוב הסאונד הייחודי שמאפיין אותו כמפיק עזרו לו להתגבר על החסרונות הברורים האלו. כשלזה מוסיפים בחירת שירים נהדרת ושילוב של רמיקסים נהדרים לשירים המוכרים כמו זה של "Da Tweekaz" (הצמד הבלגי) ל-"On My Way" והרימייק האדיר של רנג'י הישראלי ל-"Faded" מקבלים סט אדיר, שלגמרי סיפק את הסחורה.
View this post on Instagram
מתן קדוש, שהיה אמור לייצג את צמק הטראנס ויני ויצ'י בפסטיבל, נכנס לבידוד בהתאם למשרד הבריאות ומי שנקרא לדגל להחליפו דיג'יי הפסיי הישראלי "Alien Project", שסיפק סט מעולה וסגר ערב שבהתחשב במצב המדאיג והמוזר שאנחנו נמצאים בו, אפשר להגדיר כהצלחה. הסיפוק מהסט של אלן ווקר יחד עם שינויים בליינאפ גרמו לי לוותר על היום השני בפסטיבל, בו הופיעו בין השאר אלי מתנה וסקאזי.
View this post on Instagram
למרות התגובות הנהדרות של הקהל לסט של ווקר, הרייברים שהגיעו לאילת לא הסתירו את התסכול שלהם מהמצב, שכן הם מבינים שכל עוד הקורונה כאן, לא נזכה לראות דיג'ייז בקליבר בינלאומיים בקליבר כזה בישראל.
אך במצב הבעייתי והמורכב הזה טמונה גם ההזדמנות לחזק את הדיג'ייז המקומיים שבדרך כלל באירועי EDM נדחקים על ידי המפיקים באופן קבוע לשוליים ולא זוכים להערכה שהם ראוים לה. לצערי, מפיקי האירועים לא הפנימו את מה שבסצנת הטכנו הבינו מזמן – הבסיס לסצנה פורייה הוא אמנים מקומיים טובים שהצליחו לפתח קהל מעריצים בארץ. ודיג'ייז כאלו נולדים רק אם הם מקבלים הזדמנות אמיתית.
אם בחג הפסח הקרוב ההנחיות של משרד הבריאות לגבי אירועים יהיו פחות או יותר זהות, זו הזדמנות נהדרת להפיק אירוע EDM על טהרת הסאונד המקומי הנהדר. בין אם מדובר בכאלה שמנגנים האוס, טראנס, בייס או הארדסטייל - הדיג'ייז הישראלים הוכיחו יותר מפעם אחת שהם יודעים את העבודה והמצב הנוכחי הוא הזדמנות נדירה לתת להם את הצ'אנס לו הם כל כך ראויים.