השבוע היה לי את העונג הצרוף להכיר את אחד המוחות המבריקים בקהילת האלכוהול העולמית ויותר מזה, להשתתף באחת הסדנאות שלו בתל אביב. אולי לא שמעתם על דסמונד פיין, אבל בוודאות שמעתם על מותג הג'ין שהוא מזקק. פיין הוא האיש שעומד מאחורי תרכובת הטעמים שהופכים את Beefeater לאייקון ג'ין בינלאומי. עם 50 שנה במקצוע, מגוון פרסים על פועלו (כולל פרס מפעל חיים מגילדת הג'ין) ואפילו תואר MBE ממשפחת המלוכה הבריטית, זה בטוח לומר שהוא אחד המומחים החדים בתחומו - ואולי אפילו החד ביותר.

ג'ין הוא ספיריט שעבר מעין תהליך רנסנס בשנים האחרונות, שהגיע אפילו עד לישראל. אם אתם פוקדים באופן קובע ברים באזור המרכז, אז בוודאי הבחנתם בכך שקוקטיילים על בסיס ג'ין החלו לצוץ בכל תפריטי הספיישל כמו פטריות אחרי הגשם. לא רק זה, המשקה הפך להיות גם פריט הכרחי בברים של חתונות ואירועים מיוחדים. אין מה לעשות, אנשים חייבים לשתות את הג'ין שלהם, בין אם הוא מעורבב עם מי טוניק או יחד עם וורמות' בשביל ליצור את קוקטייל המרטיני הקלאסי. 

ג'ין קולג' | ביפאיטר (צילום: מיקה גורוביץ)
צילום: מיקה גורוביץ

>> עשה לכם חשק? הזמינו את מארז ג'ין טוניק של BLEND

ככל שחושבים גם על הפופולריות החדשה של המשקה בארץ, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמשקה הזה מתאים כל כך לחיך המקומי. מורכב מסדרה של תבלינים (כמו גרגירי ג'וניפּר או קינמון) ותרכיזי הדרים, אפשר ממש לטעות ולחשוב שמי שעומד מאחורי הספיריט היה אדם מהאזור. מההיכרות המועטת שלי עם המשקה, למדתי שג'ין הוא ספיריט שלא נהוג לשתות נקי אלא לערבב אותו עם משקאות אחרים. כתוצאה מכך, מעולם לא באמת יצא להבין את המורכבות שכלולה בזיקוק שלו. כעת, רק אחרי שיצא לעבור את סדנאת הטעימות של פיין, הבנתי לראשונה שג'ין הוא באמת פיצוץ של טעמים. אני לא אשקר, אני כנראה לא אמהר לשתות אותו נקי בזמן הקרוב. למרות זאת, בפעם הבאה שיזדמן לי להזמין איזה קוקטייל בבר, יש לי הרגשה שאני יודע על איזה בסיס הוא יהיה.

"נסו לאבחן את הטעמים"

סדנת הטעימות של דסמונד החלה אחרי הקדמה קלה על ההיסטוריה של המשקה: מהתקופה החשוכה שבה אירופאים נהגו לשתות אותו היישר מן המזקקה ועד לתקופתנו העכשווית, שבה מזקקים מסוימים מיישנים את המשקה עם פירות או מלפפונים. השלב הבא והכיפי ביותר בסדנה היה תהליך הערבוב.

קיבלנו מבעוד מועד כוס ובה נמזג ג'ין מזוקק ולא מתובל. לידו, הונחו 4 בקבוקונים עם פיפטות אותם מילאו בתרכיזי טעם ייחודיים למשקה: ג'וניפר, קוריאנדר (כוסברה), אנג'ליקה ותרכיז מקליפת תפוז. המטרה? פשוט מאוד, להרכיב ג'ין בעצמך. זה לא כזה פשוט, במיוחד לאור העובדה שאנשים לרוב לא שותים ג'ין נקי. בסוף התהליך, דסמונד גם צריך לשתות את זה ולחוות את דעתו על המשקה - על כן, רצוי לכל הפחות להשקיע מעט מחשבה.

לאחר תהליך הערבוב, זכינו לטעום מעט מכמה ממותגי הג'ין הגדולים בעולם. הזדמנות מצוינת לא רק להעריך את הדקויות של המשקה, אלא גם לנסות ולהתכוונן על המותג המועדף עליכם. במהלך הטעימות פיין עובר ונותן טיפים של מזקק מומחה. "נסו קודם להבחין בנגיעות התבלינים בזמן שאתם מריחים את המשקה", הוא אמר. "בזמן השתייה עצמה, נסו לאבחן את הטעמים. נסו להרגיש כיצד הם משתנים. שימו לב לתחושה שהוא משאיר בפה. האם הוא מייבש את הפה? מה הטעם הדומיננטי שנשאר אתכם בסופו של דבר?" - נקודות מעניינות מאוד למחשבה. אחרי הטעימות, הוא הזמין את כולנו לטעום שוב את הג'ין שאנחנו ערבבנו ולשים לב להבדל. לא אכביר במילים: ההבדל היה ניכר - ואפילו מאוד.

View this post on Instagram

#beefeatergincollege

A post shared by Guy Wright (@werner.the.ferret) on

הרנסנס של ג'ין בשנים האחרונות היא תופעה מופלאה במיוחד. מעט מפתיעה אם תשאלו אותי, שכן המשקה כאילו קם לתחייה ללא כל הסבר ברור. לעומתי, דסמונד מאמין שהפופולריות המחודשת של הסיפיריט היא תוצאה ישירה של מזקקים צעירים בתחום מכל העולם. אינספור אנשים שנותנים את דעתם על המשקה ומפיקים אותו עם טוויסט ייחודי משלהם - אפילו כאן בישראל. לכולם יש עדיין דרך ארוכה לפני שהם יגיעו לרמתו של המומחה הבריטי ויצליחו להפיק משקה כמו Beefeater, אבל הבשורה ללא ספק כבר כאן.

ג'ין עבר כברת דרך לאורך השנים. בעבר, הוא נתפס בתור המשקה הטיפוסי עבור הג'נטלמן הבריטי אחרי סיבוב הגון של גולף, או הגברת הצעירה שיצאה לפאב השכונתי ולא מתחשק לה לגמוע פיינט של לאגר. כיום, כולם שותים אותו וכולם מגישים אותו. מהברים הקטנים בפריפריה ועד למועדונים הגדולים במרכז.

ג'ין קולג' | ביפאיטר (צילום: יח
צילום: יח"צ