הדקה המרתקת ביותר במשחק בין גרמניה לגאנה אמש באצטדיון ה"סוקר סיטי" היתה עם שריקת הסיום. שחקני הנבחרת הגרמנית התחבקו על השלמת המשימה והעלייה לשמינית הגמר מהמקום הראשון ושחקני נבחרת גאנה נפלו אבלים וחפויי ראש על הדשא מתוך מחשבה שהם סיימו את דרכם בטורניר.
האוהדים הגרמנים הרבים שהגיעו לתמוך בנבחרת שלהם יצאו לכיוון הרכבים ותחנת הרכבת ועשרות אלפי אפריקאים סירבו להאמין שהתקווה האחרונה לנציגה ליבשת השחורה בשלב 16 האחרונות התפוגגה.
הכרוז באצטדיון הודה לקהל הרב שהגיע, הכריז על כובש שער הניצחון אוזיל כשחקן המצטיין של המשחק ואף הזמין את האוהדים לרכוש את הכרטיסים הבודדים שעוד נותרו למשחק הערב בין סלובקיה לאיטליה.
ואז, הוא נזכר. "גבירותיי ורבותיי, אם אפשר את תשומת לבכם. במשחק המקביל ניצחה אוסטרליה את סרביה 1:2". שחקני נבחרת גאנה החלו קמים לאיטם מהדשא והחלו מדברים בינם לבין עצמם האם התוצאה המפתיעה טובה להם. הראשון שהתפכח היה, איך לא, ג'ון פנסטיל שהחל לרוץ בטירוף לעבר הקהל וכעבור שניות חזר כשהוא מנופף בדגל גאנה. באותו רגע הכרוז החביב הפנה את הקהל לטבלת הבית שהופיעה על מסך הענק באצטדיון ואפשר לברך: גאנה בשמינית הגמר, יש נציגה גם ליבשת אפריקה בשלב 16 הגדולות.
ההודעה המשמחת הרעידה את קירות האצטדיון, בדומה לרעש שהיה בשער של טשבאללה במשחק הפתיחה של דרום אפריקה. "תודה לך, גאנה" צעקו האוהדים כשהשחקנים עצמם מתחבקים על כר הדשא כאילו ניצחו 0:4. הגרמנים, אגב, כבר מזמן במקלחות. כנראה שזה ההבדל המשמעותי בין אפריקה לשאר הנבחרות במונדיאל 2010. האפריקאים חוגגים פירורים כשהאירופים כבר חושבים על המנה העיקרית.
אפשר לנתח מכל זווית מדוע הכדורגל האפריקאי נכשל דווקא בחצר האחורית שלו, אבל העובדה שגאנה, נבחרת בינונית מאוד שלא עשתה דבר בטורניר הזה, מוצאת את עצמה בשמינית הגמר היא סוג של שעון מעורר לכדורגל ביבשת, שהוציאה מאות שחקנים מוכשרים לרחבי העולם. הנבחרת הגנאית מסיימת את הבית המוקדם עם ניצחון בודד על סרביה שהושג הודות לפנדל בדקות הסיום אחרי יכולת פושרת מאוד, תיקו מול 10 שחקנים אוסטרלים והפסד לגרמניה. ספק אם זה ההישג שאפריקה ראויה לו או פיללה לו.
על פניו, גאנה זכתה בפרס הגדול. גם שמינית הגמר, גם מפגש עם ארה"ב ולא עם אנגליה וגם התואר הנכסף: "נציגת הכדורגל האפריקאי". שלא יהיו ספקות, בדרום אפריקה, ניגריה וכנראה גם חוף השנהב שמחו מאוד על העפלה של גאנה. גם שדר הרדיו בדרך חזרה מהמשחק הודה ל"כוכבים השחורים" על מה שהם עשו. "אחרי שדרום אפריקה שלנו הודחה, גאנה שמרה את התקווה האפריקאית בחיים", צעק למיקרופון למאזינים שעשו את דרכם בפקק חזרה לביתם.
הגרמנים מחכים לאנגלים
הגרמנים עשו את שלהם, כמו שהם יודעים. ביום שבת צפיתי מקרוב במסיבת העיתונאים של המאמן יואכים לאב אחרי ההפסד לסרביה. השקט, הרוגע והביטחון במחנה הגרמני הביאו למצב שאף גבה לא הורמה כשגרמניה ניצחה בתוצאה שכל כך מזוהה איתה, אבל היא כל כך לא אוהבת. גרמניה של לאב היא קבוצה שיכולה עוד להעניק לעולם רגעי כדורגל גדולים. האנגלים יצטרכו להיות מוכנים למשחק ההתקפה המצוין של הגרמנים.
מבט אובייקטיבי על שלושת המשחקים של גרמניה ושל אנגליה מביא למצב שגרמניה היא הפייבוריטית הברורה נגד הנבחרת של קאפלו. במהלך שלושה משחקים גרמניה שלטה, הגיעה למצבים והייתה הטובה במגרש. דבר שאי אפשר להגיד על הנבחרת האנגלית.
קאפלו צריך לשאול את עצמו כמה שאלות: "איך בבית כ"כ חלש אני מסיים במקום השני? איך בבית כ"כ חלש אנגליה עם רוני, למפארד, ג'רארד ושות' כובשת שני שערים בלבד? ואיך אני עוד אומר במסיבת העיתונאים אחרי המשחק ש'עכשיו נוכל לשחק טוב ומשוחרר'?". כנראה שחרבי התקשורת התחילו להשפיע גם על המאמן המנוסה.
אם משחק שמינית הגמר בין גאנה לארה"ב מרגש רק אוהדי כדורגל שרופים באמת שאוהבים את האנדרדוג, המשחק בין גרמניה לאנגליה מצית את הדימיון עבור כל אוהד.
האוהדים הגרמנים צעקו לעברנו בסיום המשחק: "הגיע זמן הנקמה על 1966". הנבחרת האנגלית היא נבחרת של כוכבים, הנבחרת הגרמנית היא קבוצה מגובשת ומסודרת. המונדיאל עד כה הוכיח שהוא לא מונדיאל של כוכבים אלא של קבוצות ומערכים. האם הגרמנים ישלחו את האנגלים הביתה? לנו זה לא איכפת, קיבלנו משחק מהחלומות. הגיע הזמן שגם המונדיאל הזה יתחיל להיחרט בספרים של המונדיאלים הגדולים באמת.
