שעת בוקר מוקדמת בעיירה לינדהאוס ביוהנסבורג. היום: יום שלישי, 15 בחודש יוני 2010. האירוע: נבחרת הכדורגל של ברזיל מתחילה את המסע אל התואר במשחק נגד צפון קוריאה האלמונית. עבור סלבה ברזילאי, אוהד שרוף של הסלסאו, זה היה הרבה יותר מסתם משחק. כנראה שעבור אוהדי ברזיל ברחבי העולם זה היה יום מיוחד, אבל עבורו היה זה יום סנסציוני במיוחד.
עבור כל אוהד כדורגל, אין יותר כיף מהבוקר של משחק חשוב. רוב הלילה עסוקים במחשבות מה יהיה, תלבושת המזל כבר מגוהצת על הכיסא ומוכנה למשימה, הכרטיסים מוכנים על השולחן ליד המיטה, לוח הזמנים לקראת המשחק מתוכנן לפרטי פרטים כדי שלא יהיו תקלות וכל מה שרוצים לשמוע זה את שריקת הפתיחה ושהמשחק כבר ייצא אל הדרך.
עבור אוהדי כדורגל רבים, כל בוקר במהלך המונדיאל הוא בוקר כזה. אם ישנים בבית בריו דה ג'נרו או אם ישנים בבית המושכר בדרום אפריקה בקור שלא היה מבייש את מוסקבה. אפילו המקומיים לא רגילים למזג האוויר הקר ששורר בימים האחרונים במשחקי הגביע העולמי. אבל כמו סלבה, ברזילאים רבים השכימו קום וצבעו את יוהנסבורג בצבעי הירוק\צהוב המסורתיים.
סלבה שלנו, כאוהד מן המניין, הכניס את המצלמה של ONE אל תוך יומו העמוס, הכל לקראת המשחק שמתוכנן בערב באצטדיון "אליס פארק" נגד צפון קוריאה. מי שחשב שסלבה מתפקד כהרגלו באותו יום, כדאי שיחשוב שוב.
עם בת זוגתו לחודש הקרוב (רמז, לאו דווקא אישה) עם כרטיסים עמוק בכיס ונהג צמוד, יצא האוהד מספר 1 של הסלסאו ליום ארוך של סידורים עד שהוא הגיע ליציעים ב"אליס פארק". צפו מקרוב ביומנו של אוהד מזווית שונה במיוחד, החל מצלצול השעון המעורר, דרך העצירה הלא מתוכננת בסופר מרקט ועד לחגיגה האישית כשמייקון כבש את שער היתרון.
