הנוף שמעבר לאצטדיון

שריקת הפתיחה החגיגית של המונדיאל, שתישמע ביום שישי הבא ביוהנסבורג, היא תירוץ מצוין לבקר בדרום אפריקה. זהו המונדיאל הראשון שיתקיים ביבשת השחורה, ודרום אפריקה מצטחצחת. "בעלי מכוניות מתחילים לקשט את רכביהם, הערים הראשיות עוברות מתיחת פנים, והרשויות משפצות כבישים וגנים", אומר עמוס אורדו, ישראלי המתגורר בדרום אפריקה, מדריך מוסמך מטעם הממשלה המקומית ובעל חברת התיירות Ordo Tours. "יתכן שמחירי בתי המלון, שנסקו בשל ציפיות מוגזמות למספר מבקרים גבוה, יתמתנו, ובכל מקרה הכנסת האורחים כאן יוצאת דופן".

באיסתא ספורט מציעים חבילות מונדיאל עם טיסות נוף מעל שמורות טבע, ארוחות עם שמפניה בטבע, טיסות בכדור פורח בזריחה ובשקיעה, או נסיעה במעין רכבת הרים מעל אצטדיון דרבן וקפיצת באנג'י לכר הדשא שבו. ומעבר למונדיאל, גם מי שכבר ביקרו בפארק קרוגר, טעמו יינות לאורכה של דרך היין היוצאת מקייפטאון, נעצו שיניים בסטייקים המשובחים ונסעו בנתיב הגנים (Garden Route) בחופה הדרומי של המדינה עשויים למצוא עניין בדרום אפריקה הפחות מוכרת, המפתיעה ותמיד יפהפייה. הנה כמה טעימות.

רכבת כחולה ורומנטית

Blue Train היא רכבת פאר אלגנטית ורומנטית, שהפכה כבר מזמן לאגדה. הנוסעים ברכבת, שבקרונותיה שקשקו מלכים ונשיאים, נהנים משירות אישי שכבר לא מוצאים כדוגמתו. התאים מרופדים בשטיחים מקיר אל קיר, רובם מצוידים באמבטיות בגודל מלא עם אריחי שיש, והמצעים עשויים משי. המסילה עוברת בנופיה היפים של דרום אפריקה, והנוסעים מוזמנים להסניף אותם מקרון תצפית מיוחד; שלא לדבר על ארוחות השחיתות ועל מבחר היינות מתוצרת דרום אפריקה, המוגשים בה בשפע. הרכבת נוסעת בין פרטוריה לקייפטאון. אורך המסלול המלא הוא 1,600 קילומטרים, אך אפשר לעשות חלקים ממנו. ואם אתם שואלים על המחיר, סימן שלא תוכלו להרשות זאת לעצמכם.

מי שלא השיג כרטיסים לרכבת הכחולה יכול לנסות את Rovus, רכבת בת 36 קרונות ספוני עץ המיועדת ל-72 נוסעים. הרכבת יוצאת מקייפטאון והנסיעה בה נמשכת מ-24 שעות עד שבועיים, לפי בחירה. הקטרים מונעים בקיטור, בדיזל או בחשמל.

הר הדרקון וציורי הסלע

הזולו קראו לו Ukhahlamba, הבורים כינו אותו Drakensberg (הר הדרקון), ואנשי ה-San משבטי הבושמנים, שחיו פה עוד בימים העתיקים, קידשו אותו והותירו בו עשרות אלפי ציורי סלע. פארק Ukhahlamba Drakensberg, שהוכרז בשנת 2000 כאתר מורשת ברשימת אונסק"ו, שוכן בלבו של רכס הרים שאורכו מאתיים קילומטרים, הנמתח ברובו בחבל Kwazulu Natal. הוא משופע במצוקי בזלת דרמטיים המתנשאים מעל יערות עד, בנהרות ובמפלים, ובפסגות מושלגות בחורף. רמה גבוהה מפרידה בין חבל Kwazulu Natal לבין ממלכת Lesotho, ויש כאן יופי טבעי שעדיין לא הושחת, מגוון ביולוגי של למעלה מ-290 מיני ציפורים, ועשרות סוגי יונקים וצמחים נדירים.

הפארק נמצא מחוץ למפת התיירות הרגילה, כארבע שעות נסיעה מיוהנסבורג. הכביש הסלול היחיד המוביל אליו עובר במעבר ההרים Sani, המתנשא לגובה של 3,000 מטרים, עובדה המגבירה עוד יותר את קסמו. עם זאת, יש כאן בתי מלון ברמה טובה מאוד, והוא מתאים גם לנופש משפחתי מלהיב. אפשרויות הבילוי רבות - מטיפוס מצוקים וסלעים למכורים לאדרנלין, עבור ברפטינג סוער או בטיסות מסוק מעל לפסגות וליערות, ועד נופש נינוח יותר ומגוון רחב של שבילי הליכה לרמות שונות בגבהים שונים.

שמורת האריות הלבנים

שמורת קרוגר המוכרת היא אמנם אחת ויחידה, אך בשנים האחרונות נכנסו למשחק גם שמורות הנמצאות בבעלויות פרטיות, ואשר חלקן גובלות בקרוגר. הן יקרות יותר, אך עשויות לזמן חוויה מעט שונה. בניגוד לקרוגר, בשמורות הפרטיות ניתן לרדת מהרכב ולחוות ספארי רגלי לצד מלווה חמוש. כמה מהשמורות הפרטיות, כמו Sanbona או Inkwenkwezi, מתגאות בהיותן בתי גידול לאריות לבנים.

האריות הלבנים, שכמעט נכחדו לגמרי, נחשבו תמיד למין נדיר, ויופיים המיוחד הצית את דמיונם של רבים. על-פי עדויות, אחרוני האריות האלה בטבע נצפו ב-1925 באזור Timbavati בדרום אפריקה. בדומה לטיגריסים הלבנים החיים באסיה, האריות האלה הם בעלי גן מיוחד, ואין מדובר בשום פנים באריות לבקנים. הגורים נולדים לבנים כמעט לגמרי, וצבעם מתכהה מעט בשנתיים הראשונות לחייהם.

בעלי שמורת Sanbona בעמק Little Karoo, יזמו בשנים האחרונות תוכנית לשימור האריות הלבנים ולהצלתם. השמורה משמשת כיום בית גידול לאריות הללו, ומטרתם המוצהרת של בעליה היא לשחררם בחזרה לטבע, לאזורים שמהם נכחדו. קרבתה היחסית של השמורה לקייפטאון (כשעתיים וחצי זמן נסיעה), הופכת אותה ליעד פופולרי לסופי שבוע, כאשר גולת הכותרת היא כמובן האריות הלבנים והצ'יטות, המתרוצצים חופשיים בשטחה. אבל יש בה גם הרים ומישורים, סלעי ענק בתצורות מרשימות, ציורי סלע המיוחסים לבושמנים, וסוקולנטים (צמחים בשרניים אוגרי מים) ענקיים. שמה של השמורה הוא צירוף של המילים San (אחד משבטי הבושמנים שחיו פה לפני אלפי שנים), ו-Bona (חזונם של ה-San ומורשתם).

קפיצה לשכנים: מפלי ויקטוריה

אם אתם כבר בסביבה, לא תבצעו גיחה לאחד המפלים הגבוהים והמרשימים בעולם? הדרך הקצרה והיעילה ביותר להגיע למפלי ויקטוריה בזימבבואה השכנה היא בטיסה מיוהנסבורג. נוחתים בעיירה Vic Falls, ובדרך למפלים עוצרים ליד עץ הבאובב המפורסם Livingstone Baobab Tree. במפלים עצמם אפשר לבלות יום שלם ולהסניף אותם מכל כיוון - Livingstone Island, Devil's Point, Danger Point, ומנקודות אחרות שמהן ניתן להשקיף אל המפלים המופלאים האלה. מומלץ לקפוץ לפנות ערב לשוק המקומי בעיירה, ולקנח לעת שקיעה בשיט על נהר זמבזי. לפני ארוחת הבוקר אפשר לעופף במסוק מעל למפלים. ניתן להסתפק בטיסה למפלים ליום אחד בלבד, אך עדיף לבלות כאן שניים או שלושה ימים.

מירוץ הסרדינים הגדול

אם לא די בטבע היבשתי המופלא שלה, בדרום אפריקה מתרחשת גם תופעת טבע ימית מיוחדת במינה. זהו מירוץ הסרדינים המפורסם, שמתחיל ב-Cape Agulhas, הנקודה הדרומית ביותר ביבשת והמקום שבו נפגשים האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס ההודי. התופעה מתחילה בפברואר ונמשכת עד יולי, ובמהלכה מקיף ענן ענק של סרדינים את חופה הדרומי של דרום אפריקה, עד שהוא מתחיל להתפזר מול חופי מוזמביק.

"מירוץ הסרדינים מתניע קרנבל טבע מופלא של 'אכול כפי יכולתך', שבו משתתפים אלפי בעלי חיים שונים", מספר גיל ארבל, צלם טבע מושבע שהשתתף בצילומי הסדרה המפורסמת "עולם מופלא" של ה-BBC, וסרט הטבע "צילום פראי", שצולם על-ידו בדרום אפריקה, הוקרן לא כבר בערוץ 10. "אתה צולל עם בקבוקי חמצן או אפילו רק במסכה ושנורקל בין מיליוני סרדינים, מתחתיך כרישים, לצדך לווייתנים, כלבי ים ופינגווינים, מעליך ציפורים ימיות מכל גודל ומין, וכולם דולקים אחרי הסרדינים".

במסגרת פרויקט הצילום "עולם הולך ונעלם", שארבל יזם, הוא יוצא עם קבוצות קטנות של צלמים חובבים ואוהבי טבע כדי לתעד תופעות טבע בעולם הרחב, בכלל זה מירוץ הסרדינים של דרום אפריקה. "השתתפות בצילום של סרט טבע מעניקה חוויית טבע אינטימית ומיוחדת במינה, ואפשרות לראות מאחורי הקלעים איך עושים באמת סרט בטבע", הוא אומר. "במסע הצילום הקודם לדרום אפריקה זכינו לראות מחזה נדיר: להקה של אורקות (אורקה, קטלן בעברית, הוא לווייתן ממשפחת הדולפיניים, אחד הטורפים הקטלניים בטבע, אך גם אחד היצורים הימיים הפופולריים והמצולמים ביותר). היינו בטוחים שהם הגיעו לאכול סרדינים, כשבעצם הם באו לאכול דולפינים. אני צילמתי סצנת ציד מתחת למים, וצלם אחר צילם את האורקות על רקע החוף. התצלומים עשו רעש גדול, כיכבו בעיתונות המקומית, וכולם דיברו על 'הצוות הישראלי'".

המיתולוגיה של סווטו

יוהנסבורג, העיר הגדולה בדרום אפריקה, היא בירת תעשיית הזהב בעולם. Jo'burg או Jozi בפי המקומיים, היא עיר במתח גבוה, מרכז תעשייה וסחר. הבורסה שלה היא ה-16 בגודלה בעולם, יש בה בתי מלון יוקרתיים ואחוזות ברונים, אך היא מלקקת עדיין את פצעי האפרטהייד, מתמודדת עם עוני ועם אלימות, ומנסה למנף את ההווה לעתיד טוב יותר.

האפרטהייד זה לא משהו שישכחו כאן כל-כך מהר, אבל בשביל מבט היסטורי מעמיק על התופעה של אפליה גזעית ממוסדת ורבת שנים, לכו ל-Apartheid Museum המצוין, שנפתח ב-2001. הביקור ברובע Soweto המיתולוגי הוא כבר מזמן עסק תיירותי, אבל הוא מרתק, ומעניק הזדמנות לחטוף הצצה להוויית הגטו הדרום אפריקאי של שנות האפרטהייד. שווה להציץ בשוק הסמוך לבית החולים Baragwanath, ואחר כך ללגום sorghum (בירה עשויה מדגני סורגום) ב-shebeen (פאב מקומי). מומלץ לערוך סיור מודרך.

לחובבי הימורים, Montecasino עם העיצוב הפסיאודו-טוסקני הוא אולי הקזינו הכי קיטשי בעיר, המקום שבו יכולים להפסיד כסף לבנים לצד שחורים, כמו לא היה אפרטהייד מעולם.

> עוד מקומות יפים בדרום אפריקה

>> בחלומות הכי פרועים שלכם: אתר נופש לעשירים בלבד בלב הספארי