זה התחיל בתחושה של "בואו נהנה מהמשחק האחרון שנשאר לנו", המשיך באופטימיות שוברת שיאים והסתיים בהרגשה חמוצה-מתוקה. נבחרת דרום אפריקה נפרדה רשמית מהמונדיאל. יש שיזכרו את הבאפנה באפנה כנבחרת המארחת הראשונה שלא העפילה לשלב השני ויש שיזכרו אותה כנבחרת לא מוכשרת מדי, אבל שגרמה להתרגשות ביבשת שלמה.
בזמן שעשרות אלפי האוהדים עודדו את הנבחרת שלהם באצטדיון בבלומפונטיין, כ-50 אלף אוהדים נלהבים התקבצו ב"פאן פארק" של קוקה קולה בסנדטון הסמוכה ליוהנסבורג. האווירה הייתה מחשמלת יותר מ-90 אלף אוהדים ב"סוקר סיטי". האוהדים, לבושים בצהוב של הבאפנה באפנה, עם וובוזאלות ודגלים נדהמו לראות את הנבחרת שלהם עולה ליתרון כבר בדקה ה-11. "איזה יופי, אנחנו מובילים על צרפת, יהיה נחמד לסיים את המונדיאל עם ניצחון", חשבו לעצמם האוהדים, עד הדקה ה-30 והשער של מפאלה וכמובן האדום של גורקוף.
דרום אפריקה הוליכה 0:2 ואז הגיעה גם ההודעה שאורוגוואי מוליכה על מקסיקו במשחק המקביל. אוהדים החזירו אותנו עשור אחורה כשהם מאזינים באמצעות הרדיו לשידור המשחק בין מקסיקו לאורוגוואי ומדווחים לחבריהם על כל הזדמנות. המשמעות: הנבחרת של פריירה זקוקה לשני שערים כדי לעשות את המהפך הגדול בתולדות המונדיאלים ולעלות לשמינית הגמר.
האווירה בפארק הייתה של היסטוריה. אוהדות החלו לדמוע ולהתפלל שהנבחרת שלהם תעשה את הבלתי ייאמן. פרדריק, אוהד דרום אפריקה, לא יכול היה להוריד את העיניים מהמסך הענק, ורק אמר: "אני מחזיק אצבעות גם בידיים וגם ברגליים שננצח. לא איכפת לי איך, רק שנעלה".
"מה התוצאה במשחק של אורוגוואי?", שאל אותי שוטר מקומי שבכלל שכח שהוא אמור לשמור על הסדר. "הם מובילים? אוקיי, מה זה אומר?", המשיך השוטר ושהבין שהבאפנה באפנה רחוקים שני שערים מעלייה הוא אמר: "טוב, נקווה". אגב, באותו רגע חברו השוטר שלף מצלמה וצילם את הקהל העצום. העיקר שהם עושים את מלאכתם נאמנה.
הדקות נקפו והשמינית החלה להתרחק. עוד כדור במשקוף, עוד החמצה של פיינאר ואז הצרפתים צימקו וסיימו את הסיפור לדרום אפריקאים החביבים. הדקות האחרונות לוו בתקווה לשמור על הניצחון ואם אפשר לגנוב עוד שער. שריקת הסיום שלחה את הבפאנה באפנה למחוא כפיים בהתלהבות כלפי המסך הענק כשהם רואים את גיבוריהם נפרדים מהמונדיאל הראשון שנערך ביבשת השחורה.
"אנחנו גאים היום", אמרה אחת האוהדות. "אמנם לא עלינו, אבל הוכחנו לעולם שיש ספורט בדרום אפריקה. הרבה יותר ממה שחשבו בהתחלה". ההרגשה של הניצחון הייתה לא רק מה-1:2 על צרפת, אלא מההוכחה שדרום אפריקה, מדינה שראו בה ברוב העולם כמדינת פשע ומוכת עוני, היא מדינה גאה, יציבה ויותר מהכל שמחה.
הכדורגל שהבפאנה בפאנה הציגו במונדיאל הזה הוא לא מהטובים שראינו. ההפסד 0:3 לאורוגוואי, כמו גם התיקו הבינוני עם מקסיקו, לא ריגשו אף אוהד ברחבי העולם. אבל האהבה לכדורגל, השמחה האמיתית שהייתה ברחובות כל עוד הם שיחקו את 270 הדקות שלהם בגביע העולמי הוכיחה: הם ניצחו.
