הכי קרובה לשלמות. רק כך אפשר לתאר את נבחרת ספרד. נכון, היא לא כבשה הכי הרבה, ונכון שהיא אפילו הפסידה לשוייץ החלשה במשחק הפתיחה, אבל הנבחרת של ויסנטה דל בוסקה הוכיחה שהיא הנבחרת הטובה בעולם.
הדרך הארוכה לדרבן הייתה צבועה בעיקר בדגלי גרמניה. מחלומות על רבע גמר במקרה הטוב, אוהדי גרמניה החלו לחלום על גביע. כשאתה רומס את אנגליה ומועך את ארגנטינה בא התיאבון. אבל מהרגע הראשון בחצי הגמר היה ברור שזה הערב של המטאדור הספרדי. גם אלו שהתאהבו במשחק הגרמני הבינו שמול ספרד זה לא יספיק. גרמניה עשתה הכל, אבל כיום אין נבחרת שיכולה לעמוד מול הספרדים.
בדרכנו פגשנו פרצוף מוכר - מגן מכבי חיפה ודרום אפריקה, פיטר מסיללה. גם הוא סיפר שהוא בעד הספרדים: "איך אפשר לא לאהוב אותם?" אמר המגן הביישן שעשה את הדרך הארוכה לדרבן ביחד עם חבר ישראלי. אוהדים גרמנים שאלו את פשר ההמולה סביב השחקן והתפלאו מההתלהבות של המקומיים מהמשחק. "איפה הוא משחק? בליגה הישראלית? על מה ההתלהבות?". מסיללה חייך ולחש לעברי: "ספרד לוקחת היום".
ביציעים, רוב גרמני מובהק. המטוסים של "לופטאנזה" נחתו בזה אחר זה בימים האחרונים, עמוסים לעייפה באלפי אוהדים שחלמו על גביע. גם ביציעים לא נשמעה שירת "ויוה אספניה", אלא "דויטשלנד, דויטשלנד". הדגלים הונפו מהדקה הראשונה, אבל גם הדחיפה של הקהל לא עזרה לשחקנים של יואכים לאב.
המצטיין במשחק הוא ללא ספק אחד: מאמן הכושר של נבחרת ספרד, לא משנה מה שמו. 90 דקות של לחץ לא ייאמן בשטח המגרש של גרמניה ויכולת פיזית יוצאת דופן מול הלבנים שחורים. כשהספרדים העלו מהילוך חמישי לשביעי באזור הדקה ה-60, כבר לא היה מנוס, וכמה סמלי שאת השער כבש דווקא הלב הגדול, פויול. הוא לא נגח עם הראש, הוא נגח עם הלב.
דל בוסקה החליט שהוא רוצה לעשות מספרד ברצלונה. הנבחרת שלו היא הדבר הכי קרוב לקבוצה המושלמת של פפ גווארדיולה. מסי אולי אין לו, אבל קבוצה דווקא כן. אם אינייסטה וצ'אבי לא היו מספיק טובים לבדם, במדים הלאומיים נוסף להם צ'אבי אלונסו הנפלא במרכז השדה. המאמן גם הוכיח יכולת תמרון ואלתור בשיבוצו של פדרו במקומו של טורס. חמשת הקשרים של ספרד שיתקו את גרמניה.
לצידי ביציע העיתונאים הסתננה משפחה מגרמניה, שמתברר שקיבלה את כרטיסיה מהשדר של הטלוויזיה הגרמנית. מי אמר שהם לא יודעים לעשות קומבינות? כאחרוני האוהדים הם השתוללו ביציע, גם אמו של השדר, גרמנייה עם שיער מנופח, מטפחת והרבה מאוד אכזבה. כל מה שנשאר לה בסיום המשחק הוא למחוא כפיים לנבחרת שלה מתוך תוגה עמוקה על קץ המסע המופלא של לאב וחניכיו.
גרמניה הצליחה בהחלט לרגש עם כדורגל שובה לב, והייתה הנבחרת הטובה בטורניר, מלבד ספרד. אם יש לה נחמה הרי שזו הידיעה שהפסידה לנבחרת גדולה ממנה, גם אם כזו שלא הביאה לידי ביטוי את מלוא יכולתה. מי שיגיד שגרמניה עשתה את העבודה לספרד בכך שהעיפה את ארגנטינה, מוטב שיחשוב שנית. הנבחרת של מראדונה רחוקה שנות אור מהספרדים, ואף מילה על ברזיל הבינונית של דונגה.
מונדיאל גדול יגיע לסיומו ביום ראשון בגמר ראשון בהיסטוריה בין ספרד להולנד. הספרדים פייבוריטים ברורים, אבל ההולנדים ניצחו בכל המשחקים. אם המכונה הספרדית תמשיך כפי שהיא משחקת כיום, היא תחגוג דאבל עצום ביום ראשון. גם אם לא, לעולם יש את הזכות לראות את הנבחרת הטובה ביותר בעשור האחרון.
