אופוריה היתה במכבי חיפה בסוף עונת 08/09, עונתו הראשונה של אלישע לוי בקבוצה. אחרי שבקיץ אף אחד לא ספר את הירוקים, הם סיימו את העונה כאלופים במרחק שש נקודות מהפועל תל אביב ופנו לחגיגות ולפרסים.
הקבוצה סיכמה את העונה המוצלחת גם במחלקות הנוער וכך נכתב בסיקור של האירוע באתרה הרשמי של מכבי חיפה: "הדובדבן שבקצפת, הכתרתו של ליעד אלמליח למצטיין מחלקות הנוער ודבריו המהדהדים של שמוליק חנין שהזכיר לנוכחים כי שניים מבוגרי מחלקת הנוער, בירם כיאל ומוחמד גדיר, המצטיינים המחלקתיים בעבר, הפכו לשחקנים לגיטימים בקבוצה הבוגרת ואף הגיעו לנבחרות הלאומית והאולימפית".
שנתיים עברו. אלמליח שיחק בינתיים בהפועל עכו המפתיעה של אלי כהן והיה שחקן לגיטימי בקישור האחורי. אחרי עונת 10/11 בעכו, זומן להתייצב לאימונים של מכבי חיפה והיה צריך כמובן להגיע מתוקף החוזה שלו.
"כבר בהתחלה ראיתי שאני לא בתמונה ושיחקתי בלם רביעי", סיפר אלמליח שיחל לשחק במהלך חודש פברואר בפולין בקבוצתו החדשה, פודבסקידזי, בצוותא עם לירן כהן. סיפורו של אלמליח בהרבה מובנים יכול ללמד קצת על ההתנהלות של מכבי חיפה בקיץ הנוכחי, התנהלות שאולי הובילה אותה למקום בו היא נמצאת.
"במשחקי האימון נכנסתי לרבע שעה, לא באמת קיבלתי הזדמנות להרשים", המשיך וסיפר הקשר שביום בהיר אחד, מבלי שאף אחד ממש דיבר איתו לפני, התבקש לא להגיע יותר לאימונים. "לא ביקשתי שיחזירו אותי למכבי חיפה, הם רצו ושמחתי. אם רוצים אז למה בצורה כזאת? רציתי להתקדם, רציתי לשחק".
מפה לשם נדחק אלמליח לפינה ואחרי שישב עם הפועל עכו הובהר לו שהחוזה שלו יישאר נמוך יחסית ("משכורת זו דרך להעריך שחקן") עם אותה המשכורת שאיתה הוא הגיע לקבוצה, ניסיון אולי לחסוך קצת על חשבון השחקן שידע שחלון ההעברות הולך להיסגר. מכבי חיפה הסכימה בעל פה עם עכו על כך שהיא תשלם חלק ממשכורתו של תוצר מחלקת הנוער שלה מכיוון שעכו לא דרשה מחיר גבוה מדי על הבלם, איציק כהן. בסופו של דבר התנערה חיפה מההסכם שבעל פה ואלמליח התבקש להתפשר.
אחרי הניצחון של עכו על בני יהודה במחזור הראשון הדלת שהיתה לאלמליח נסגרה והוא החל להתאמן בבני יהודה, הפועל חיפה וכן הגיע גם להתרשמות אצל העולה החדשה בליגה הפולנית, פודבסקידזי, שם כבר הצליח סוכנו, גלעד קצב, להעביר את לירן כהן בהצלחה. הקבוצה שהייתה מועמדת לירידה ערב פתיחת העונה, נמצאת באופן מפתיע במרכז הטבלה – סיפור עכואי טיפוסי.
"חיכיתי שיבואו דברים", סיכם אלמליח חצי שנה ללא כדורגל, "התאמנתי בבני יהודה ולא התאים, והתאמנתי בהפועל חיפה. ניצן שירזי היה בסדר גמור איתי ואמר שאני יכול לצאת ואם לא מסתדר אז הוא יקח אותי. דברים התגלגלו והיו החלטות לא נכונות. לפני שהגעתי לפה אמרתי לעצמי שאולי הייתי צריך לוותר על קצת כסף בעכו, אבל בסוף גם בזכות קצב ושלומי בן עזרא הגעתי לכאן ועכשיו אני אומר שהכל לטובה".
עד פברואר 2010 אף שחקן ישראלי לא דרך בליגה הפולנית. היציאה של מאור מליקסון אז לוויסלה קראקוב הוגדרה ע"י רבים כטעות גדולה, אך קצת פחות משנה אחרי פתח הקשר את הדלת ושבעה שחקנים כבר הספיקו לעבור בה, חלקם כבר עזבו.
למליקסון נוספו דודו ביטון (ויסלה), משה אוחיון (עזב את לגיה ורשה ללוצרן), תמיר כחלון (עזב את קראקוביה לאשדוד), עידן שריקי (מושאל מגורניק ז'בז'ה לאשדוד), אבירם ברוכיאן (פולוניה ורשה), לירן כהן (פודבסקידזי) ועכשיו גם אלמליח עם חוזה לשנה וחצי.
איך ההתרשמות הראשונית שלך מפולין, מהמועדון?
"הייתי פה לפני חודש אז ידעתי פחות או יותר לאן אני מגיע. מאוד כיף, מאוד מקצועני ועובדים קשה באימונים. יש פה הכל בשביל להצליח. כל יום שעובר אני מתחיל להבין כמה הקבוצה חשובה בעיר, כל העיר מלאה בתמונות".
דמיינת שתגיע בגיל 23 לשחק בפולין?
"לא. בכדורגל, לטובה ולרעה, אין שום דבר בטוח ויום אחד אתה פה ויום אחד אתה שם. אני בפולין קצת זמן ומאמין שיהיו געגועים למשפחה ולחברה. מאוד קשה לי מבחינת שפה להתאקלם במגרש ולכוון שחקנים. בצד המקצועי יהיה יותר קל עם הזמן ובצד האישי אני לא ילד קטן וצריך להסתדר. סה"כ אני נהנה וזה המקצוע. מי שרוצה להיות מקצוען ולהתקדם אז זה המחיר – להיות יותר לבד, שאלו יהיו הצרות שלי".
יכולה לעזור לך העובדה שאתה עם ישראלי נוסף בקבוצה?
"לירן עוזר לי פה ברמות שקשה לתאר. מ-א' עד ת'. אם זה לראות בתים או להסתגל לקבוצה עצמה. אני לא חושב שיש מי שיגיד לא ללצאת לחו"ל כרגע. במיוחד כשאתה צעיר ואין לך משפחה וילדים".
בהקשר הזה גם לירן כהן עצמו סיפר: "שמחתי מאוד שהצטרף עוד שחקן ישראלי אליי ומבחינתי אעשה את כל מה שצריך כדי לעזור לו להצליח ואני גם בטוח שזה יקרה. עם קצת סבלנות הוא יתפוס את המקום שלו. מבחינה מקצועית הוא בהחלט מתאים לרמה והוא צריך להוכיח את עצמו כמו שאני צריך להוכיח את עצמי, כדי לשחק".
למרות שעוד לא שיחקת ורק התאמנת, אתה יכול להשוות בין הליגות?
"תמיד אני קורא ששחקנים אומרים שאין מה להשוות. צריך גם לראות את התוצאות של הקבוצות הפולניות שהצליחו לעבור שלב בליגה האירופית לעומת הישראליות שלא. יש שחקנים מצוינים בליגה הישראלית וזה לא קשור אבל פה הכדורגל הוא תרבות וזה סגנון שונה לגמרי. מי שיגיע לפה למשחקים יבין. אני אישית לא ידעתי לאן אני מגיע וישבתי יום אחד באסיפה. ראיתי את הוידאו ובו את הקהל ואת המסביב. אנשים יכולים להגיד שהליגה פה לא יותר טובה אבל לפחות אותו הדבר".
יש יותר סיכוי להזדמנות מקצועית בפולין מאשר בישראל?
"יכול מאוד להיות. אתה לא קורא פה עיתונים ולא ממש יודע מה הולך. על פי מה שאנחנו רואים מי שטוב באימונים פה משחק פשוט. אין לנו מושג מה קורה מאחורי הקלעים. יש הרבה מקומות בארץ שיש פוליטיקות, לא בכל המקומות".
והליגה בארץ הגיעה למצב גרוע?
אני לא חושב. רואים שחסרים הברק והיכולות של שחקנים כמו שכטר, זהבי, ורמוט. בקטע הזה אולי קצת ירדה האיכות. ליגיונרים יודעים למה הם יוצאים, כלכלית ומקצועית. לפעמים בארץ 'תולים' אנשים על משחק אחד או שניים לא טובים, זה עניין של תרבות. בארץ אתה תזהה שחקן כדורגל ברחוב, לפי הפוזה, לפי ההליכה, לפי הבגדים. פה אין את זה כי אנשים באים לעבוד. יש פחות את המסביב.
אז אתה שמח אפרופו עם מה שקורה למכבי חיפה?
"שמח זה לא עושה אותי, לא רוצה להתעסק במה יכול היה להיות. הייתי שם כמה שנים ולא קיבלתי הזדמנות. לא משנה מה יהיה השנה ולא משנה מה יהיה גם עוד חמש שנים, זה המועדון הכי טוב בארץ ואני מאמין שהם יצליחו לצאת מהמצב, אולי לא אליפות אבל בטח לשפר את איך שכל זה נראה".
