קרבות במשקל כבד מוכרעים בדרך כלל בסיבובים מאוחרים, אחרי התשה קשה אבל עם חוכמה ואלגנטיות וזו היתה בשפע בגדנסק. אחרי שלושה ימים ביורו, סוף סוף אפשר להגיד וואו. אלופת עולם ואלופת אירופה בפינה האדומה (ספרד) מול זאת שממנה נלקח התואר העולמי בצד הכחול (איטליה).
בימים האחרונים סיפר צ'זרה פראנדלי לכל מי שרצה לשמוע שספרד מסוגלת לפרק את 'האזורי' שלו. הבלאגן במחנה האיטלקי והתחושה שהכל כבוי היתה באוויר, אפילו הקהל נראה כאילו נטש ורק 5,000 כחולים היו באיצטדיון המדהים. אבל גם בתקופות השחורות שלה, איטליה לא תגיש את הלחי ותגיד לצ'אבי ואינייסטה בואו ותגמרו אותנו. קייליני ודה רוסי לא נתנו לטריו של ברצלונה (צ'אבי, אינייסטה וססק) בתוספת דויד סילבה להיכנס עם הכדור לשער. זו לא אלמריה. אבל מעל ולפני כולם זה אנדראה פירלו, רב אומן עם קלאס עצום של אחד מעושי המשחק הכי טובים שהיו. אין שום התקפה שלא מתחילה דרכו, וזו היתה חתיכת עבודה באמצע מה שהיובנטיני עשה. חוץ ממרכז שדה איטלקי שלא נתן לספרדים לזרוק אותו הצידה, היתה גם התקפה לאזורי. באלוטלי, שלפעמים הטיפשות שלו מתחרה עם הגאונות שלו במשחק, היה צריך לתת לאיטלקים כבר במחצית הראשונה את הדרך לניצחון, אבל הזלזול וההתעסקות העצמית פשוט הורגת אותו. בסוף גם פראנדלי התייאש והכניס את די נטאלה ואל תהיו מופתעים אם מול קרואטיה באלטולי יהיה זה שיקום מהספסל. אי אפשר להמר לאן תגיע איטליה בעוד עשרה ימים, אבל הביתה היא לא תעוף לאחר שלב הבתים - הימור ולא מהפרועים.
ספרד נכנסת רק בפיסקה השלישית כי זה מה שאתה מצפה מאלופת עולם. שהיא תרצה אותך, תעשה נעים בגב ושכמעט כל מהלך תגיד וואו. הכמעט הוא כמובן בגלל פרננדו טורס אבל מיד נחזור אליו. דל בוסקה שיחק ללא חלוץ חוד ובהתחלה זה הלך מעט קשה. צ'אבי, אינייסטה, ססק וסילבה ניסו להיכנס עם הכדור לתוך השער ולצעוק טאץ' דאון, אבל זה היה די חסר משמעות וגם לא יצר מצבים של ממש עד המחצית השניה. בחצי השני זה כבר נראה בהרבה יותר תכליתי, עד שההוא עם החולצה מספר 9 נכנס. תכליתי? שחררו פה כל דמוי שתרצו על טורס ותצאו צודקים. רק נכנס ואיבד את הרגליים מול בופון, ההזדמנות השניה היתה עוד יום בעבודה בממלכת טורס והשלישית תיכנס לרפרטואר רגעיו הסמרטוטיים של החלוץ לשעבר. מה עוד תרצה מבופון, שגם יעשה פווו לכדור וינשוף אותו פנימה? איזה חוסר ביטחון. והיכולת? פעם בטוח היתה כזו, השאלה האם פעם היא המילה הקריטית כאן. דל בוסקה צריך להמר על יורנטה, ומול אירלנד הוא יודע שבלי ניצחון, זו תהיה אקס אלופה.
25 אלף צופים אדומים העיפו את האיצטדיון הבאמת מהמם בגדנסק. מעין 'אליאנץ ארנה', שיושב על המים וכיסוי שנותן תחושה שמיימית. לספרדים אין בארסה או ריאל יש רק ה'רוחה' שלהם והעידוד הוא באמת עצום, בלי פירוטכניקה, הבירות חודרות למקום הנכון ולא דופקות את הקבאסה. עיר הנמל הפולנית הפכה לבירה ספרדית לחלוטין, כל שלושת המשחקים של הנבחרת יהיו כאן וכרגע זה המקום הטוב ביותר שהיורו יכול להציע. בדרך למגרש עוברים איפה שהכל התחיל, לך ואלנסה ותנועת הסולידריות שלו, שסימנה את תחילת מות הקומוניזם בפולין והסדק הראשון בדרך לנפילת הגוש המזרחי בכלל. המזח עדיין אפרורי, המספנה נטושה ובקרוב גם היא תיהרס לטובת טיילת חדשה. לא יודע איפה ואלנסה היה אתמול אבל לו היה עד לאירוע האדיר שהיה בעיר שלו ברור שהיורו הזה סוגר עוד מעגל
