"אולי תיקו באיטליה ואז שתיים או שלוש-אפס בספרד", "זה לא כוחות", אמרו בוודאי הציניקנים אחרי ההגרלה שקבעה שבשמינית גמר ליגת האלופות ברצלונה תפגוש את מילאן. כי הרי מי היה מהמר נגד הקבוצה הכי טובה ומרשימה באירופה - ועוד מול הקבוצה היחסית בינונית של הרוסונרי העונה? אז מי היה מאמין? כנראה שמסימיליאנו אלגרי, ויחד איתו עשרות אלפי האוהדים שהגיעו לסן סירו וראו הצגה ענקית של מילאן, שניצחה 0:2 את המכונה הקטאלונית במשחק הראשון מבין שניים.
בארסה הגיעה כאמור כפייבוריטית הברורה, כאשר האיטלקים זכו אפילו ליחסים די מעליבים על ידי סוכנויות ההימורים. אלא שעל המגרש, אף שחקן איטלקי לא הרגיש נחיתות. מילאן הציגה משחק הגנה מושלם - לא פחות - תוך שהיא גורמת לבארסה לבעוט רק פעם אחת למסגרת ומשתקת לחלוטין את לאו מסי. הכוכב הארגנטיני נראה פשוט כמו צל של עצמו ולא הזכיר במאומה את העובדה שהוא בעצם נחשב בעיני רבים לשחקן הכי טוב בעולם.
בשל כך, צפו לתסריט מאוד ברור וחד משמעי בגומלין. מילאן, שהוכיחה הערב שהיא יודעת משחק הגנה מהו, לא תתבייש "לשחק על תוצאה", כמו שמאמני הכדורגל בישראל אוהבים לומר. בפעמיים האחרונות שבארסה הודחה מליגת האלופות זה קרה לאחר שהיא הפסידה בחוץ (3:1 לאינטר ב-2012 ו-1:0 לצ'לסי בעונה שעברה) ולא הצליחה לפצח את הבונקר של היריבה דווקא בקאמפ נואו.
לחבורה של מסימיליאנו אלגרי יש את כל הכלים כדי לשמור על יתרון שני השערים תוך שהיא מרשה לבארסה להניע בחופשיות את הכדור עד לשער שלה. כן, בדיוק כמו אותה אינטר של ז'וזה מוריניו וצ'לסי של רוברטו די מתיאו. אבל למען האמת - יהיה זה עוול לייחס את תוצאת המשחק הערב ליכולת החלשה והאנמית של ברצלונה או ליכולת הדפנסיבית של המילאנזים.
חוליית ההתקפה באדום-שחור עבדה פשוט נהדר ועשתה את כל מה שדרוש כדי לנצח קבוצה כמו ברצלונה: ייצרה שניים וחצי הזדמנויות ומצאה פעמיים את הרשת. השער הראשון, שהושג גם עם קצת עזרה מהשופט אחרי נגיעת יד ברורה של כריסטיאן ספאטה, הגיע בניגוד למהלך המשחק, שכן הקטאלונים החזיקו יותר בכדור. הכיבוש של מונטארי כבר היה מלאכת מחשבת, לאחר התקפה מתפרצת מדהימה שהסתיימה בכיבוש של הגנאי בבעיטת וולה נהדרת.
מי שבוודאי ירצה למחוק את הערב הזה מיומן הזכרונות שלו הוא ג'ורדי רואורה. כשחקן צעיר ומבטיח, הקריירה שלו למעשה נעצרה בסן סירו אחרי התגנשות עם מרקו ואן בסאטן הגדול - ממנה הוא פשוט לא הצליח לחזור לעצמו. כמאמן, כאשר עמד הערב על הקווים במקומו של טיטו וילאנובה, הוא נחל הפסד שמרחיק אותו גם מזכיה בתואר הכי יוקרתי ביבשת.
אבל את מילאן זה ודאי לא מעניין: היא השיגה את הניצחון הזה בצדק מוחלט ויכולה להרגיש פייבוריטית ברורה להעפיל לשמינית הגמר. החבורה של אלגרי ניצלה עד תום את כל הקלפים הטובים שחולקו לה ונוסעת לספרד בידיעה ששתי האחרונות שהעיפו את בארסה (אינטר וצ'לסי) המשיכו עד לגביע. יכול להיות שזו השנה שלהם.
מהלך המשחק
הדקות הראשונות היו יחסית שקולות בהן בארסה היתה מעט טובה יותר, אם כי להזדמנויות הטובות באמת הגיעה מילאן: אל שעראווי ניצל חור גדול באגף ימין (15) והתקדם, אך נתן לעצמו מקדמה גדולה מדי ואיפשר לפויול להרחיק לקרן. מאותו כדור נייח, בואטנג נותר חופשי ברחבה ונגח מקרוב רק ליד העמוד. עד למחצית, למען האמת, לא נשרמו עוד אירועים מיוחדים ליד שני השערים. 0:0 די מאכזב אחרי 45 דקות.
את המחצית השניה בארסה פתחה טוב יותר והחזיקה בכדור, אבל מילאן - שלמען האמת היתה מסוכנת יותר - הצליחה לעקוץ. אחרי בעיטה חופשית, הכדור ניתז מידו של מונטארי והגיע לפרינס בואטנג. הקשר הגנאי בעט שטוח בשמאל, ואלדס לא הספיק להגיב. 0:1 נהדר למילאן. הקטאלונים, שלא הצליחו לייצר מצבים, סוף סוף סיפקו בעיטה רק בדקה ה-75: אינייסטה חדר משמאל למרכז וטיווח מ-10 מטרים - אך רק ליד העמוד. ומי שלא מבקיע, סופג. מתפרצת יפהפייה של מילאן הסתיימה בוולה אדיר של מונטארי אחרי בישול יפה של אל שעראווי. 0:2 מדהים, תוצאת הסיום.
הרכבים
מילאן: כריסטיאן אביאטי; איגנציו אבאטה, כריסטיאן ספאטה, פיליפ מקסס, קווין קונסטנט; מאסימו אמברוסיני, סאלי מונטארי, ריקדו מונטוליבו; קווין פרינס בואטנג, סטפן א-שעראווי (בקאייה טראורה /87), ג'יאמפאולו פאציני (אמבייה ניאנג /75).
ברצלונה: ויקטור ואלדס; דני אלבס, ג'רארד פיקה, קרלס פויול, ג'ורדי אלבה; סרחיו בוסקטס, צ'אבי, אנדרס אינייסטה, ססק פברגאס (אלכסיס סאנצ'ס /62), ליונל מסי, פדרו.
