הפועל לא פוגעת (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
הפועל לא פוגעת (אלן שיבר)|צילום: ספורט 5

הפועל ת"א. הפועל הציגה את המשחק הכי גרוע שלה העונה. קבוצה שלוקחת 3 נקודות מ-12 ועוד כזו עם יומרות לאליפות נמצאת במשבר גדול מאוד, במיוחד כשהיא איבדה את הנקודות האלה נגד 3 קבוצות תחתית.

זה לא דבר מקרי אלא משהו שיטתי. הפועל נמצאת בתקופה רעה מאוד. פשוט משבר. היום ראינו שאין לה הגנה, לא קישור ולא התקפה. גם לאדל יש חלק בשער הראשון שספג. אסור לשוער ברמתו לקבל שערים. לסיכום, הפועל לא משכנעת. פשוט ככה.

ליוסי אבוקסיס, כמו שיש לו חלק בהצלחה, יש לו חלק גם בכישלון. זו קבוצה שלא מחברת שתי מסירות כשהפעם היכולת שלה כבר היתה בגדר זוועה. ביכולת כזו, אין לה מה לחשוב בכלל על אליפות ויכול מאוד להיות שהיא יכולה להתחיל להתגעגע לתקופה של אלי טביב.

אין שיטה, זה נראה כמו אוסף של שחקנים ופשוט נראה רע מאוד. למזלה יש עוד אפשרות לתקן בחלון ההעברות כי כמו שזה נראה כרגע, אין לה סיכוי לאליפות. זו היתה תצוגת נפל של קבוצה שאסור לה להיראות ככה - לא כלפי עצמה ולא כלפי האוהדים. הם ביזו את הסמל ואת עצמם ובראש ובראשונה אשמים השחקנים.
 
אין קשר בין התוצאות לבכיינות, אבל הגיע הזמן להתחיל לדבר במגרש ולא בחוץ. הם יותר מדי מדברים ופחות מדי עושים.

אדל. שער אחד עליו (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
אדל. שער אחד עליו (אלן שיבר)|צילום: ספורט 5

עמנואל שפר. אנחנו נפרדים ממאמן כדורגל, שבשבילי הוא היה הרבה יותר ממאמן. שפר היה אדם שפרקים מחיי שזורים לאורך כל הדרך עם האיש הזה. הוא היה מורי ורבי. למזלי, היה לי את הזכות והכבוד לשהות הרבה זמן במחיצתו וללמוד ממנו.

מרגע שנודע לי על פטירתו עוברים במוחי הרגעים והתקופות, שבהם הוא היה מעורב כל כך. אני התייעצתי ממנו, למדתי ממנו וניסיתי לחקות אותו. אחרי הכל לדעתי מדובר במאמן הטוב ביותר בהיסטוריה של הכדורגל בישראל. הוא הכניס את המקצוענות, הוא דרש הרבה משחקניו וקיבל מהם חזרה. שפר היה דמות נערצת והפרידה ממנו קשה ביותר.

הוא יישאר חרוט בזכרוני לנצח כאיש כדורגל דגול, כמאמן ומורה שחינך ואימן דורות של שחקנים שחווים לו את הקריירה שלהם. נותר לי רק להשתתף בצער של המשפחה, בכאב על אבא ובעל שהולך מהעולם הזה.

שפר. המאמן הטוב בהיסטוריה של המדינה (ברני ארדוב, וואלה)  (צילום: ספורט 5)
שפר. המאמן הטוב בהיסטוריה של המדינה (ברני ארדוב, וואלה) |צילום: ספורט 5

חבל מאוד שבהתאחדות לכדורגל לא ידעו להיפרד בצורה נאותה מהאיש הזה. הם צריכים להתבייש על הדרך בה הם נפרדו ממנו. במקום להעמיד את הארון בר"ג ולעשות טקס מכובד בחרו כמעט להתעלם ואני חושב שההתנהגות הזו היא בושה וחרפה, אני מקווה שבכל זאת ידעו להנציח את שמו במסגרת ההתאחדות.

בקיץ כשההתאחדות תארח את היורו הם יעשו טקסים מושקעים, אבל כשנפטר מישהו כמו שפר ולא יודעים לכבד אותו זה מראה הכל על תרבות הספורט יש כאן, או יותר נכון על היעדרותה. אז כששואלים למה אין פה תרבות ספורט? אז המקרה הזה הוא הדוגמא המובהקת.