יוסי אבוקסיס וטל בנין הם שני הקשרים האחוריים הטובים ביותר לטעמי שגדלו בכדורגל הישראלי. לשניים היה מה שכל שחקן חולם עליו - מנהיגות, חכמת משחק, בעיטה נקיה ותהילה. יוסי אבוקסיס היה מסוג השחקנים שאהב לריב על המגרש - חוצפן במישור החיובי, מקלל שצריך, עיקש, צועק על שופטים, סוחט עבירות בסטייל. מסתבר שאבוקסיס לא השתנה.
כשחקן הוא רב לא פעם עם שחקן יריב, אבל מאז מונה למאמן ראשי עושה רושם שהוא לא למד. במהלך השנה וחצי בה הוא עומד על הקווים בליגת העל הוא הספיק להסתכסך עם לא מעט אנשים וצבר לא מעט אויבים - דרור קשטן, משה דמאיו וגם יעקב הילל, אותו האשים על פי הדיווחים בהדלפות. אלה רק חלק מהרשימה, שהמצטרף האחרון אליה הוא שביט אלימלך, שהאהבה שלו להפועל ת"א לא עומדת בספק. יהיו שיגידו שיוסי, שזרק אתמות את שביט מהפועל ת"א, הפך גלומן, חשדן. לא אותו יוסי. אבוקסיס רמז לחוסר לויאליות? אלימלך, זכור לכל, לא היה זה שעבר לקבוצה הכי שנואה על האוהדים האדומים - בית"ר ירושלים.
במחזור השמיני ב-2004 גילי לנדאו פוטר בגלל יוסי אבוקסיס וכיום, 8 שנים אחר כך ובמחזור העשירי של העונה הנוכחית, עוד סמל אדום עוזב בגלל אותו אדם. בראיון ב-2008 טען לנדאו כי אבוקסיס הפך לעסקן וחורש מזימות. אולי אין סיבה להגזים עד להגדרות קשות כאלה, אבל הפעולות האחרונות של אבוקסיס מעידות על לחץ, כי אדם שבאמת מחזיק מעצמו לא חושש. אז נכון שמשרת עוזר המאמן היא משרת אמון ולאבוקסיס הזכות לבחור את העוזר שלו, אבל יש גם דרך. ויש עוד לא מעט דוגמאות. שמעון גרשון, למשל, סירב להניף איתו את גביע המדינה. בתקופת ניר לוין, אבוקסיס השתולל אחרי שהוחלף בגמר הגביע מול אשקלון, אבל לאחר מכן הפועל ניצחה. בקדנציה של גיא לוזון נתפס יוסי, שהפך לסקאוט, קורץ בהנאה אחרי הפסד של המאמן שגרם לו לפרישה מוקדמת. אצל יוסי, כך מסתבר, אין דרך. הילל ואלימלך תרמו לא פחות ממנו להפועל ת"א, ויש שיגידו שהרבה יותר.
בשבוע בו שכב אלי גוטמן בבית החולים אחרי צינתור בחר אבוקסיס לומר שהוא לא רואה את עצמו יותר עוזר מאמן, וכי הוא ומוכן כבר לעשות את הקפיצה ולעמוד לבד על הקווים. אחרי שהחליף את ניצן שירזי והפסיד, הוא העדיף לומר שהוא לא בחר את השחקנים ורמז שהקבוצה לא נבנתה נכון. כשדניאל יאמר פיטר את גוטמן במסרון במהלך ריצה על חוף הים, או כשגולדהאר פיטר את נמני בטלפון כל המדינה צעקה, ואבוקסיס משתמש במקורביו בתקשורת כדי להצדיק את המהלכים שלו. אלא שמי שמסתכל על התמונה הרחבה רואה כי בהתנהלות של מי שרואה עצמו כממשיך דרכו של אלי גוטמן קיימת בעיה, והיא לא קטנה.
"לקחו משהו מקצועי והפכו אותו לאישי", זעק אבוקסיס. נו באמת, על מי אתה עובד? "שביט לא קפץ בגול בדרבי", אמר אבוקסיס למנכ"ל אמיר לובין. סלח לי יוסי, ב-11 השנים של שביט במועדון הוא קפץ בכל שער. האמן לי, למרות שקשה לך. מספיק עם התירוצים. זכותך וזכותו של הפרופסור משה בר ניב שלא לרצות את שביט לידך, גם לא את יעקב הילל, אבל דרך ארץ קדמה לתורה. לא אני אמרתי, אמירה של חז"ל.
אבוקסיס מאמן טוב, ועל כך יעידו הצלחותיו עד כה. מאמן טוב צריך גם לדעת לתת דוגמא אישית. מה שמחזיר אותי לשיחה שקיבלתי היום מחבר ותיק, אחד מאוהדיה הבכירים של הפועל, שהזכיר לי שבאחד הראיונות טען אבוקסיס כי האוהדים האדומים לא נלחמו עליו מספיק כשעבר לבני יהודה. עכשיו, הסביר לי אותו אוהד, הוא מבין למה. האמת, גם אני.
