הפועל ת"א ניצחה אתמול במשחק העונה. זו העובדה. מכל כיוון שלא נסתכל על זה, הכדור של מהראן ללה עבר במלוא היקפו את קו שערו של ניר דוידוביץ' והפועל ת"א קיבלה שער זכות שבתום 90 דקות משחק הקנה לה 3 נקודות מול מכבי חיפה.
עד כמה שלי ידוע, ללה לא איים באיומי אקדח על שי מימון שייתן לו מרחב להבקעת השער, דאגלס דה סילבה לא הצמיד סכין לצווארו של יניב קטן שלא יבקיע, ובכלל, עד כמה שנראה הזוי, לא היו מעורבים שחקני הפועל ת"א בשום אירוע פלילי על כר הדשא אתמול. אז מדוע הם מוצגים כשודדים על ידי כל כך הרבה אנשים?
דיוני הקיזוז מעייפים אותי עד מאוד (כמה פעמים יצא לכם להגיד את המילה קיזוז לפני העונה הזו?), אך אי אפשר להתחמק מלדבר עליהם גם היום. אז בואו נחזור מעט אחורה, עת הוחלטה השיטה הזו.
שיטת הקיזוז הונהגה בשעתו עת היתה בית"ר ירושלים של ארקדי גאיידמק בדרך להפוך למכבי ת"א כדורסל, רק של הליגה בכדורגל. היו"ר לוזון החליט על שיטת הקיזוז כדרך "לצמצם" את הפערים שנוצרו, והיו צפויים להיווצר.
תוך זמן לא ארוך קרה דבר. גאידמק נעלם, בית"ר התפרקה מנכסיה, אך השיטה שהוחלטה מראש נשארה לקראת עונת המשחקים 09/10. אשמח לכל טוקבק שיתקן אותי אך בעת שהיתה החלטה על הקיזוז, לא ראיתי את אוהדי מכבי חיפה מפגינים מחוץ לקרית אליעזר, לא שמעתי קולות צורמים במיוחד משום כיוון שלא היה בית"ר ירושלים, ובכלל, אם זכורני אינו בוגד בי, היה נראה שכולם מלבד הירושלמים קיבלו את השיטה בשביעות רצון מאופקת.
בואו נודה על האמת - השיטה שגויה, ולא מתאימה. אולם כל צד רואה היום בצורה סובייקטיבית לחלוטין את ההשלכות של שיטת הקיזוז. כולם מתעלמים מנקודה אחת שהיא המכרעת בסופו של דבר - השיטה היתה ידועה מראש! לא גניבה באפלה, לא החלטה "על הדרך", אלא חוקי משחק שהוחלטו מראש.
במקרה זה פגע בצד הירוק, כמו שזה היה יכול לפגוע בצד האדום או הצהוב. האם אז היינו שומעים את אלישע לוי מדבר חצי עונה על הקיזוז? אני מניח שלא. שלא תבינו אותי לא נכון, אין לי טענות לאנשי חיפה. כל אדם צריך לעשות את המקסימום לדאגה למועדון שלו ואני מכבד את ההתנהלות של אנשי חיפה בסוגיה הזו. אך אחרי אתמול, הייתי מצפה לקצת פחות דיבורים על קיזוז וקצת יותר פרגון לשור האדום, שבמהלך אחד צלח את הזירה הירוקה.
כבר הרבה שנים שלא היו פה שתי קבוצות שראויות לזכיה בתואר. מכבי חיפה והפועל ת"א עברו שנה מדהימה במפעל האירופי (כל אחת בגזרתה) ושתיהן צוברות נקודות באחוזים יוצאי דופן בליגת העל. כולם ידעו שבגלל מצב זה, משחק העונה הוא יותר מהכל משחק "ההכרה הציבורית" בהיותה אלופה. עדיין, קשה ליותר מדי אנשים להכיר בהפועל כאחת הקבוצות הטובות שהיו כאן בשנים האחרונות. איך? אינני מבין.
גם למקטרגים יהיה קשה להתעלם מהעונה שמציגה פה הפועל ת"א. כדורגל שוטף, ממוצע של כמעט שלושה שערים למשחק, פנטזיות כדורגל כמו ורמוט ושכטר, שמשתפים פעולה כדי ליצור תצוגות כדורגל שבת אחרי שבת. וזה לא רק הם. קשה לעבור על שחקן בהפועל בלי להתפלא על היכולת אותה הציג השנה. מאניימה בשער, דרך דה סילבה בהגנה, בן דיין המגן הכובש, זהבי וידין שעשו קפיצה ענקית, וללה שכמאור מגיע לכל משחק גדול. מי זוכר שנאתכו ויבואה עזבו ושווציצביץ' פצוע?
בכלל, אחרי פתיחת עונה מגומגמת שבדיעבד מסתברת כחבלי לידה, הפועל ת"א רק מצליחה ורק מנצחת. אז היה תיקו באורווה והיה גמגום מול עכו, אבל הפועל ת"א מאז המחזור הרביעי לא הפסידה! המחזור הרביעי היה בחודש ספטמבר. להזכירכם, ואנו בסוף חודש אפריל.
אתמול באה הפועל תל אביב, עם השחקנים הכי התקפיים שניתן להעלות על כר הדשא, ואחרי מחצית ראשונה חלשה פתחה חזק יותר את השניה וכבשה. לאחר מכן הפועל כבר היתה הרבה יותר משוחררת והיתה קרובה יותר לשני מאשר חיפה לשוויון. אם ניצחון בקרית אליעזר לא שווה הכרה מחשבתית כאלופה, אז מה כן?
אז בואו ננשום כולנו לרווחה, כי יש לנו עוד שלושה מחזורים מורטי שערות ועצבים. ואחרי אתמול נכיר בעובדה שאלופה ראויה תהיה פה. בין אם מחיפה ובין אם מתל אביב. רק תעשו לי טובה כל אנשי הכוכביות - את הכוכבית שלכם תשאירו לעונה אחרת.
ולסיום, חמישה סימני שאלה אחרי משחק העונה:
1. האם לא נכון דווקא עכשיו להחתים את אלישע לוי ולסיים את כל הספקולציות שרק יפריעו לחיפה במאבק?
2. עד כמה נעים היה לשחר הוותיק לשבת אתמול לצידם של טביב וקצרה שלוקחים לו בבית את התהילה?
3. מה יגידו האוהדים בקרית שלום לשחקנים שלהם לקראת השבועיים הקרובים?
4. מתי יתחיל מחלק ההונאה במשטרה לחקור את העברת בוקארי וכל הבלאגן שהיה סביבו?
5. על מה ידברו לפני המשחק הבא של הפועל ת"א בחיפה, אחרי שהוסרה קללת אליעזר?
הכתוב הנו טור דעה
