לא כל יום מגיעה לכאן אגדת כדורגל כמו זיקו הגדול. היתה לי את הזכות והחוויה להיפגש ולשוחח איתו במכון וינגייט, במשחק האימון של קבוצתו צסק"א מוסקבה מול מכבי נתניה. להבדיל מחבריו המאמנים הברזילאים, דונגה, קרלוס אלברטו פריירה או פליפה סקולארי, זיקו נראה כאילו שהוציאו ממנו את אבק השריפה. הוא שקט, רגוע ומתון, אבל זהו שקט רועם שיש בו עוצמה בלתי רגילה.
זיקו הוא מאלה שלא צריך להגיד הרבה לשחקניו. המבט אומר הכל. יש לו בסגל הקבוצה שישה שחקנים מנבחרת רוסיה ושלושה מנבחרות אחרות נחשבות בעולם. עוזר המאמן שלו והאמון על הצד הפיזיולוגי עובד עם נבחרת ברזיל ב-14 השנים האחרונות. יש לו בצוות מאמן כושר רוסי מהטובים בתחום. ולמרות כל האמור ראיתי אותו מסדר את הקונוסים לבדו לחימום של הקבוצה, ראיתי איך הוא מכין את הקבוצה ליציאה למגרש. זהו זן אחר שכדאי ללמוד ממנו.
זיקו החל את עבודתו בצסק"א רק לפני שבועיים ועליו לעבור דרך ארוכה בכדי להביא את הקבוצה לרמה טובה כבר באתגר הקרוב הבא בחודש בפברואר, אז תפגוש את אסטון וילה האנגלית בגביע אופ"א.
באתי ללמוד מהטובים ביותר איך מבצעים חימום ואיך נכנסים אט אט למשחק. ואכן היה מה ללמוד מהקבוצה הזו. ב-33 דקות ראשונות לעליה למגרש כל הקובצה עובדת במשחקון במתחם של 30 מטר אורך על 30 מטר רוחב ובו כולם מחויבים להניע כדור. בהתחלה תוך כדי שלוש נגיעות בכדור, אחר כך רק שתיים. התרשמתי שיכולת אישית גבוהה בתוספת תנועה ללא כדור הופכות את המשחקון הזה להכי קרוב למשחק עצמו – של הנעת כדור ותנועה בקצב.
קצב זו מילת המפתח שבה נבדלים אנחנו מהעולם הגדול של הכדורגל. בעוד שחקני צסק"א מתחממים בצד אחד של המגרש שחקני מכבי נתניה, עם מאמנה עתיד הנסיון בכדורגל, לותר מתיאוס, התחממו בצד השני. מי שפיקח על החימום היה מאמן הכושר אורי הראל, העובד גם תחת דרור קשטן בנבחרת. רק שב-25 הדקות הראשונות של החימום, שחקני נתניה בכלל לא נגעו בכדור. עוד תנועה ועוד ספרינט עוד כפיפה ועוד קפיצה אבל כל זאת ללא כדור. למה?
המשך החימום של הקבוצה של זיקו היה אכן הגברת דופק ומיאוצים קצרים וזריזות עבודת רגליים למרחקים קטנים כאשר הכל מתבצע בקווים לא ישרים. לטענת המאמן הברזילאי שחקן כדורגל אינו אתלט – שרץ כל הזמן ישר ללא שינויי מהירות כוון ועוצמת ריצה ואכן זהו ההבדל העיקרי בין אתלט ואצן לבין כדורגלן.
המשך החימום של נתניה בבעיטות לשער הזכיר לי קבוצה בליגה לנערים. כולם בשורה אחת, כל שחקן עם כדור ובתורו מוסר לשחקן מולו ובועט לשער. בלי דמיון ובלי יצירתיות. ככה רוצים להכניע את איגור אקנפאייב הענק? אקנפייב נחשב לאחד הטובים בעולם ומזכיר להרבה אנשי כדורגל ותיקים את לב יאשין השוער האגדי של רוסיה דאז.
גם מבחינת היכולת הפיזית, שחקני צסק"א הראו עד כמה אנחנו רחוקים משאר העולם. כל צעד ראשון לכדור מהיר יותר. הובלת כדור של שחקן רוסי היא במהירות ועוצמה עם מחשבה קדימה. במשחק של הרוסים יש הרבה מאד מסירות עומק וקדימה – וכתוצאה מכך ישנם גם הרבה מאד איבודי כדור. היכולת האתלטית האישית של מרבית שחקני צסק"א היא נפלאה; חוסן גופני, ניתור מצוין וכח מתפרץ שמשאיר שחקנים שלנו מאחור.
ואגנר לאב, הברזילאי הנפלא הזה, הפגין זאת חזור ושנה וכל פעם שרצה לפרוץ קדימה קשה מאד היה לעצור את המהירות שלו. הראש שלו תמיד מורם בכדי לראות מי בא מולו.
בסיום המשחק נפגשתי עם זיקו פעם נוספת וספרתי לו על ההשתלמות שבה השתתפתי בה נכח מאמנו לשעבר, מאריו זגאלו. הוא חייך בצנעה ואמר: "הוא מאמן גדול מאוד". זיקו הוא פלה הלבן. בעל יכולת נפלאה ובעיטה מצוינת. הוא סיים את הקריירה המקצוענית באיטליה ועבר ליפן, שם הפך לאגדה על המגרש ועל הקווים.
האמת שהרגשתי כמו ילד שמבקש להצטלם עם הכוכב אבל באתי ללמוד ולהבין. וזו ההתרגשות האמיתית. חבל שבאיגוד המאמנים הישראלי או בהתאחדות לא חשבו על משהו חיובי עבור כל מאמני ישראל כמו להזמין את זיקו לשיחה והשתלמות קצרה. במיוחד שידוע היה שישהה כאן כשבועיים.