אז הנה שוב מכבי חיפה נמצאת בפתחה של עונה אירופית חדשה, והפעם מול בוראץ הבוסנית. יהיה מעניין לראות את שיתוף הפעולה הראשון של השחקנים החדשים כגון וויאם עמאשה ויוריצה בולייאט עם השחקנים הוותיקים יותר, אבל עדיין מוקדם לצפות לתיאום מושלם. זה ייקח עוד זמן, אך בסוף זה יבוא.
מה שבטוח הוא שלחלק זה לא יילך, לפחות בהתחלה, אבל עם כל הכבוד ליריבה הבוסנית ולקריאות של אלישע לוי והנשיא יעקב שחר בימים האחרונים שלא לזלזל במעצמה מבוסניה, אני מקווה שאחרי שהשניים הזינו את התקשורת בקלישאות הידועות כגון: "היריבה חזקה", "אנחנו רוכשים כבוד" וכו' וכו', הם אמרו לשחקנים משפט פשוט: צאו ותהנו. כי זו המהות של הכדורגל, מהיום שבו שחקן כדורגל לראשונה משחק בשכונה, ועד ליום שהוא הופך למקצוען.
כי באמת מול הירוקים לא עומדת ברצלונה וגם לא ריאל מדריד, ואין שום סיבה שקטן ולהקתו לא ירשמו ניצחון קטן הערב שיהפוך את הגומלין לעוד משחק אימון לקראת העונה החדשה.
לא מעט שנים סבל הכדורגל הישראלי מרגשי נחיתות (ובצדק) כל אימת שהגיעה קבוצה מאירופה, משל היינו ילידים שרואים בפעם הראשונה את האירופים עטורי התהילה והאימוניות התואמות.
שוב, אני מדגיש שיש לנו עוד דרך ארוכה עד שנוכל להביט בלבן של העיניים לקבוצות הצמרת של היבשת, אבל במשחק המוקדמות הערב מול היריבה הזו, אין שום סיבה שהשחקנים לא יעלו אחוזי דיבוק למגרש ויאמרו איש לחברו: 'כן, אנחנו ננצח לא כי אנחנו יהירים ובטוחים בעצמנו, אלא בגלל שאנחנו מכבי חיפה, הקבוצה הישראלית הראשונה שהעפילה לליגת האלופות, עמוסת כישרון והניסיון ובעיקר כזו שיש לה שקט תעשייתי', מצרך נדיר במחוזותינו עמוסי ה'במבי'.
אז אחרי הררי הקלישאות שנכתבו ועוד ייכתבו לפני משחקים ראשונים בתחילת קמפיין אירופי, אני באמת מקווה שאלישע תפס לשיחה את יניב קטן ואמר לו בטון אולי מעט שכונתי: "מנצחים היום?", ואני מקווה שהקפטן הירוק השיב: "ברור!".
הכתוב הינו טור דעה
