בשנות ה-80 זה היה ויני "המיקרוגל" ג'ונסון, הגארד שזכה עם דטרויט ב-2 אליפויות NBA, וב-2010 זהו האריס מדוניאנין, שחקן הרכש הבוסני-הולנדי החדש של מכבי תל-אביב.
ככה זה, אין הרבה כינויים טובים בעולם הספורט וכשבתקשורת הספרדית חיפשו דרכים חדשות ומקוריות כדי לתאר את הכוכב העולה של ויאדוליד, "שאלו" את הכינוי של ג'ונסון, שחקן ספסל של ה"באד בויז", שדני איינג' מבוסטון קרא לו "המיקרוגל" בשל יכולתו לעלות לפרקט ו"לחמם" את הידית בפרק זמן קצר יחסית.
הכינוי המחייב הודבק למדוניאנין אחרי שזה הרשים עם יכולת נהדרת כמחליף מול דפורטיבו לה-קורוניה, אספניול, ספורטינג חיחון, אוסאסונה ואלמריה בעונה החולפת, משחקים שבהם הוא עלה מהספסל בדקה ה-69 או אחריה והשיב עם שער או בישול. הממוצע שלו באותם משחקים עומד על תרומה לכיבוש שער של ויאדוליד בכל 13 דקות וחצי.
בסך הכל, הבוסני הביא במו רגליו לקבוצת התחתית מצפון ספרד 6 נקודות ועזר לה להישאר בתמונת ההישרדות בליגה עד למחזורי הסיום. למעשה עד למחזור האחרון. עד שבא ליאו מסי, הבקיע צמד במשחק האליפות של ברצלונה (0:4) ושלח את ויאדוליד לליגת המשנה.
הירידה לסגונדה בספרד הובילה את חברו של מדוניאנין לוויאדוליד, ניבאלדו, ואותו עצמו למכבי ת"א, שתהיה הקבוצה הרביעית בקריירה של הבוסני והראשונה שאליה הוא מגיע על תקן של כוכב ולא שחקן משלים.
המחיר שמיץ' גולדהאר שילם עליו – 800 אלף יורו, היכולת שלו לשחק בצד שמאל ובמרכז הקישור, חוכמת המשחק והשליטה האדירה בכדור עבור מגדל בגובה 1.87 מ' נותנים את התחושה שהצהובים הנחיתו פה את אחד הזרים הטובים והמוכשרים שדרכו בארץ הקודש, ואחד עם סיפור חיים יוצא דופן.
בדרכו של פיליפ קוקו
מדוניאנין נולד בסראייבו במרץ 1985 וברח יחד עם אמו ואחותו להולנד עוד כשהיה ילד בן 7, עם פרוץ מלחמת בוסניה ב-1992. אביו שלא יכול היה לעזוב את העיר השסועה, נאלץ להישאר בבלקן ונהרג במהלך המצור של הסרבים על סראייבו במלחמה.
את דרכו בעולם הכדורגל החל מדוניאנין כנער בקבוצות מהליגות הנמוכות בהולנד, קודם לכן בסוויפט רורמונד ולאחר מכן ב-AFC 34, מועדון שמשחק בצבעי צהוב-כחול מהעיר אלקמאר, בו עבר גם פיליפ קוקו, שחקן נבחרת הולנד וברצלונה לשעבר.
טביעת עין טובה וזריזות של סקאוטי אלקמאר הביאו את אחד הכשרונות העולים בהולנד לקבוצה הגדולה של העיר הצפונית בגיל 19, אבל הדרך שלו לכר הדשא עוד היתה ארוכה. בעונתו הראשונה במועדון, 2004/05, הוא לא ממש קיבל הזדמנות בקבוצה הבוגרת מהמאמן קו אדריאנסה וגם כשלואיס ואן-חאל החליף את האחרון על הקווים, מדוניאנין לא ממש היה בתוכניות.
למרות זאת, החל מפברואר 2006 הוא החל לקבל יותר ויותר דקות, בין השאר בגלל הרוטציה והמנוחה שקיבלו הקשרים המזדקנים בארי ואן-חאלן (בן ה-36) וקנת' פרס (32) מוואן-חאל, שרצה לבדוק האם מדוניאנין יוכל להחליפם בבוא העת.
3 שערים ב-10 משחקים לא שכנעו את המאמן, שחיזק בפגרה את הסגל בקשרים אחרים ושלח את הבוסני לעונת השאלה בספרטה רוטרדאם, בה ההולנדי הוותיק העביר בעצמו את מרבית קריירת המשחק שלו.
בשורות "שליטי הטירה", מדוניאנין סוף סוף קיבל צ'אנס אמיתי וכבש 7 שערים באותה עונה, שבסיומה חזר לאלקמאר רק כדי לגלות שוואן-חאל עדיין לא סופר אותו. מיואש מהמצב ואחרי עוד שנה שבה הוא בעיקר עמד במקום וישב על הספסל, הקשר הבין שכדי להתניע את הקריירה שלו מחדש, הוא חייב לעבור לקבוצה אחרת.
המטביע של הצוללת הצהובה
באוגוסט 2008 הבוסני נחת בספרד כדי להיבחן ובמטרה לקבל חוזה בוויאדוליד, ששיחקה בליגה הבכירה. מאמן הסגולים, חוסה לואיס מנדיליבאר, שיתף אותו במשחקי אימון מול טנריפה, ספורטינג חיחון ו-ויאריאל וזה החזיר לו עם משחק ענק במדריגל, שנגמר ב-1:5 גדול.
"מדוניאנין הפעיל את האזעקה בצוללת הצהובה", נכתב אז בעיתון ה"אס" המדרידאי על הקשר שכבש צמד, בישל שער נוסף וניצח על ההצגה מול ויאריאל. זה הספיק למנדיליבאר והבוסני חתם על חוזה ל-3 שנים עם סעיף שחרור של 6 מיליון יורו, פחות משבוע לפני תחילת עונת 2008/09.
את המשחק מול אספניול במחזור הראשון הוא ראה מהצד, את הבכורה בליגה הספרדית ערך כשעלה כמחליף בתוספת הזמן של המשחק הביתי מול אתלטיקו מדריד (1:2) ואת שארית העונה העביר בין הספסל ליציע, כשהוא משותף ב-18 משחקי ליגה, במרביתם למספר מועט של דקות.
העונה השניה של מדוניאנין בספרד כבר היתה סיפור אחר, לפחות בתחילתה. הוא שותף ב-3 המחזורים הראשונים, בשניים מהם אף פתח – מול ולנסיה ואוסאסונה, ראה מהספסל את 3 המשחקים הבאים ודווקא אחרי שלא קיבל דקה בהפסד 4:2 לריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו, הגיע המפנה.
הבוסני עלה כמחליף בדקה ה-85 של המפגש מול דפורטיבו לה-קורוניה, הבקיע ב-0:4 על הגליסיאנים וחזר על כך שבוע לאחר מכן כשנכנס 8 דקות מהסיום והציל עבור ויאדוליד נקודה ב-1:1 עם אספניול. למרות 2 הגולים הדרמטיים, הוא פתח ב-6 משחקי ליגה בלבד בשארית העונה החולפת ושימש כסופרסאב, שחקן למשימות מיוחדות.
רק אל תרגיזו אותו
הסטטוס החדש אמנם הביא למדוניאנין חשיפה גדולה יותר, וזה דבר לא קטן עבור מי שבשנות העשרה לחייו, חיפש קבוצה שתעניק לו צ'אנס להראות את הכישרון הגדול שטמון לו ברגליים והסתפק במועדונים אלמונים.
הבעיה היתה שהחבר החדש שלו – הספסל – הקפיץ לו את הפיוז. ויותר מפעם אחת. ויאדוליד נעלה את הסיבוב הראשון במשחק ביתי באצטדיון חוסה סורייה מול אתלטיקו מדריד. חוראדו, דייגו פורלאן, חוסה אנטוניו-רייס וקון אגוארו סידרו לקולצ'ונרוס 0:4 קל ואם לא הספיקה התבוסה המשפילה לעיני 12,000 צופים, בתקשורת המקומית דווח שמדוניאנין סירב לעלות מהספסל בדקות האחרונות של המשחק אחרי שמנדיליבאר ביקש ממנו להיכנס.
כדי להוסיף חטא על פשע, הקשר פתח את הפה נגד מאמנו והביע את חוסר שביעות רצונו מכמות הדקות שלהן הוא זוכה בראיון לעיתון ה"קאדנה סר דה ויאדוליד" המקומי. במועדון לא היו מוכנים לוותר וקנסו את מדוניאנין ב-6,000 יורו.
כבר במשחק הבא, מול סנטאנדר, הבוסני חזר לדשא אבל המשיך לעשות כותרות על מעלליו מחוץ למגרש. אחרי 0:0 ביתי מול אספניול, בוויאדוליד האשימו את מדוניאנין ושניים מחבריו לקבוצה - פלה הפורטוגלי ומאנוצ'ו גונזאלבש האנגולי – כי בילו במסיבה עד מאוחר בלילה לפני המשחק נגד הקבוצה הקטנה מברצלונה.
"זה שטויות, אנחנו לא יוצאים לפני משחקים אלא רק בימים שיש לנו חופש למחרת", דחה מדוניאנין את ההאשמות. אז מה השלושה כן עשו באותו לילה מסתורי? "שיחקנו בפלייסטיישן", הסביר הבוסני ואמר: "אני לא צריך להוכיח כלום, מי שמאשים אותי צריך".
את האוהדים של ויאדוליד, איך לומר בעדינות, זה לא ממש עניין והם מצאו את האשם במצב הקשה של הקבוצה בליגה. במהלך משחק ביתי מול ויאריאל לאחר הפרשה, מדוניאנין עלה מהספסל בדקה ה-56 ו"זכה" לשריקות בוז מהקהל, שצעק לו: "שיכור, שיכור". "בחיים לא חשבתי שזה יקרה לי", אמר אז הבוסני, "זה פגע בי כי בחיים לא הייתי שתוי, אני מקצוען ואני יודע שאסור לעשות דברים כאלה לפני משחקים".
חוזר למדים הצהובים-כחולים
כאחד שהצליח לאתר את ניבאלדו ומדוניאנין וגילה את הפוטנציאל הגלום בהבאתם מקבוצה שירדה ליגה בספרד, סביר להניח שאבי נמני יודע עם מי יש לו עסק. 800 אלף היורו ששילמה מכבי עבור הבוסני הם רק 100 אלף יותר ממה שהציעו תמורתו קבוצות אחרות במדינה מחצי האי האיברי, וזה רק מוכיח איזו הערכה גדולה יש לכישרון שלו בקרב הקולגות.
השאלה היחידה היא האם הראש שלו יהיה במקום, כי אם כן, הרבה מגינים הולכים לסבול מסחרחורות במפגשים מול מכבי העונה, ולא בגלל מזג האוויר החם. "הוא שחקן טוב שיכול לעזור לכל קבוצה בארץ", אמר על מדוניאנין, דניאל דה-רידר, אקס הפועל ת"א, ששיחק עימו בנבחרת הולנד הצעירה וזכה איתו ב-2 אליפויות אירופה לפני שזה בחר לייצג את בוסניה בנבחרת הבוגרת.
"אני לא כמה רמות מעל הליגה הישראלית ואני לא מגיע עם גישה כזו", אמר מדוניאנין עצמו. אז האם אבי נמני ומכבי יקבלו תמורה להשקעה הרבה ברכש הנוצץ? על-פי הכישרון – אין בכלל שאלה, אבל הפיוז הקצר, הלחץ בעונת גלאקטיקוס והעובדה שיצטרך להיכנס לנעליו של זר מצויין אחר שהיה פה, איביצה אילייב, יקשו על הבוסני. מצד שני, מה זו הסתגלות לליגה הישראלית עבור מי שראה מה זו מלחמה אמיתית כבר בגיל 7?
