אפשר להבין את הדרך שבה שיחקה מכבי תל אביב במחצית השניה. הצהובים לא ניצחו עשרה משחקים ברציפות ובשני המשחקים האחרונים שלהם (מכבי נתניה ודינמו קייב) אף ספגו שערים בדקות הסיום.
מכבי היתה רעבה לניצחון ואכן היא שיחקה כמו קבוצת תחתית לכל דבר שרק רוצה את הנקודות. במחצית השניה, מוסא קונאטה וברק יצחקי, ששיחקו באגפים, בקושי עברו את החצי. ב-30 הדקות האחרונות מכבי שיחקה בונקר אבל מי יודע, אולי מהניצחון הזה תצא הקבוצה לדרך חדשה.
בחצי הראשון המערך של מכבי, 4-3-3 הוכיח את עצמו והביא להרבה מצבים. הקישור של הצהובים לא מעובה והפועל פ"ת ניצלה זאת ויצאה להרבה התקפות מתפרצות.
לא מקובל שארבעה שחקני הפועל פ"ת מקיפים את ברק יצחקי הנמוך ובכל זאת הוא מצליח לנגוח לשער. אגב, למרות היתרון של מכבי, ניר לוין לא ביצע חילופים הגנתיים.
המצטיין על המגרש היה אותו יצחקי. הוא התחיל להזכיר את הימים היפים שלו, עם השליטה בכדור והסיבובים ברחבה. הסיפור של חברו להתקפה, אלירן עטר, קצת שונה. מבחינת איכות הוא מאוד מתאים למכבי תל אביב, אבל מבחינת התנהגות הוא צריך ליישר קו.
אלירן עטר נמצא במועדון גדול והוא חייב לרסן את עצמו. הוא חייב ללמות לקח מכמה דברים שקרו השנה. ברמה המקצועית הוא יוצא מן הכלל למרות שיש מקרים רבים בהם הוא צריך למסור רוחב במקום לחפש את השער. הצלע השלישית בהתקפה, מוסא קונאטה, קצת מפריע לי. הטכניקה שלו מפריעה לי. למרות זאת, צריך לזכור שמדובר בשחקן צעיר.
מילה על הפועל פ"ת. אני רוצה לשבח את העבודה שעושה גילי לנדאו, הוא מוציא מים מסלע. הוא מעמיד את הקבוצה שלו בכבוד למרות שאין לו את האיכויות בשביל לתת שערים. כל הכבוד לו.
לסיום ולסיכום מכבי צריכה להביא חיזוק בינואר. עוד שחקן בקו ימין אולי, או גרזן במרכז המגרש ליד אלברמן. עוד שניים-שלושה שחקנים בינואר והמצב ייראה טוב יותר. אם הצהובים ישיגו ניצחון באשדוד במחזור הבא, משחק קשה ומבחן אופי אמיתי, היא יכולה לחזור למאבק בצמרת הגבוהה.
