כשדדי בן דיין יעלה ביום ראשון על הדשא בבלומפילד ויראה צהוב מול העיניים, סביר להניח שמשהו מעברו במגרשי האימונים של קרית שלום יצוף, ואולי הוא קצת יתרגש, אבל הוא לא הראשון שלומד מה זה דרבי משני צידי המתרס.
בן דיין אמנם כבר שיחק נגד מכבי תל אביב במדי הפועל ב"ש ומכבי נתניה, אבל הפעם זה בטוח יהיה שונה. המגן שהמאלי שנחשב לטוב בארץ נכנס לרשימה מאוד ארוכה של שחקנים שעברו מצד אחד של הכביש אל הצד השני ואם נזכיר רק חלק מהרשימה אז מדובר בשחקנים כמו מיקי בן שטרית, שגם היה לשחקן הראשון שכובש בדרבי גם באדום וגם בצהוב, פליקס חלפון שהיה קפטן האדומים, יעקב הילל שרשם אליפות גם בזאת וגם בזאת.
גם שביט אלימלך, אלון אופיר, ארז מסיקה, רון נחמן, רועי דיין, כפיר אדרי, בן לוז, אלון מזרחי, ברוך דגו, ראובן עובד, גיא צרפתי, מאיר מליקה, ג'ון פנטסיל, אדוארדו מרקש ועומר פרץ עשו את זה. בן דיין אפילו לא יהיה היחיד במשחק ששיחק בשני הצדדים, שכן שטראובר ויבוריאן כבר שיחקו בעברם בהפועל תל אביב.
אבל גבי לסרי היה הראשון שהיה לו את האומץ לעשות את זה. ואז, למי שעדיין לא הבין, היה צריך הרבה יותר מרק אומץ כדי לעשות את זה.
כדי להפנים עד כמה הדרמה היתה גדולה, די עם נספר שלא פחות מ-250 אוהדי הפועל תל אביב הגיעו לקרית שלום לאימון הראשון של לסרי בצהוב, כדי לראות אם זה אמיתי. "עשיתי מעשה בגידה ויש כאלה שלא סולחים לי עד היום", ניסה לסרי לסגור את הפרשה.
אין אוהד הפועל או מכבי שלא מכיר את גבי לסרי. האיש היה סמל אדום ונצרב בתודעה הציבורית כמי שאחראי על "הבגידה הגדולה ביותר" בכדורגל הישראלי. בהפועל עוד זוכרים את זה ומתקשים לסלוח: "לפני שבועיים בערך עשו ערב הוקרה לשחקני העבר הגדולים של הפועל ולא הזמינו אותי בגלל זה", סיפר לסרי בחיוך והוסיף: "במובן מסויים אני שמח שעדיין "כועסים" עליי, כי זה אומר שבאמת הייתי פירמה בהפועל".
"כשעליתי לגמר הגביע עם הפועל כבר הייתי חתום במכבי"
המעבר לא היה פשוט כמו שאפשר להבין. לסרי, שבעונת 80 עוד זכה באליפות עם הפועל. עונה לאחר מכן הגיע לגמר גביע המדינה כשהוא, ורק הוא, יודע שזה המשחק האחרון שלו: "כשעלינו לגמר כבר הייתי חתום במכבי, אבל אף אחד לא ידע מזה".
"חוץ מאישתי קרולין לא סיפרתי לאף אחד, גם לא לחברים הכי קרובים שלי. כשהלכתי לקבל את השיחרור לא נתנו לי אותו. הפכתי שולחנות בבית ברנר כדי שיתנו לי ללכת".
לסרי, עם חוזה במכבי, לא קיבל את השיחרור, פתח את העונה בהפועל והחל בשביתה. הוא לא התאמן ולא שיחק ורק במחזור השמיני של עונת 83 הגיעה הסאגה הזאת לקיצה כשקיבל את הטופס המיוחל ועבר ללבוש צהוב.
"אני יכול להגיד גם היום שלא ידעתי מה אני עושה. דוביד שוויצר ז"ל עבר מהפועל למכבי ורצה אותי איתו. היחסים בינינו היו כמו בין אבא לבן והוא פשוט היפנט אותי. שבועיים לפני הדרבי הראשון לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. חשבתי שאני הולך להשתגע".
"ברבע השעה הראשונה של המשחק לא תיפקדתי בכלל והרגליים נדבקו לי לדשא. הייתי צריך לשמור על גילי לנדאו שהוא אחד החברים הטובים שלי מאז ולא הצלחתי לעשות את זה".
גילי לנדאו בעצמו גם "סגר את החשבון" עם אותו חבר קרוב. במשחק האחרון של עונת 83 התמלא אצטדיון רמת גן לגמר גביע המדינה בין הפועל תל אביב למכבי תל אביב. לסרי ראה איך לנדאו מבקיע שער ביד ומסדר להפועל גביע.
"עד היום אני לא סולח לו על הגול הזה", סיפר לסרי. "לשלושה גמרים הגעתי בקריירה שלי ולא זכיתי באף גביע. שניים עם הפועל ואחד במכבי, ולנדאו לקח לי את ההזדמנות האחרונה לזכות בו".
עד כמה המעבר הזה היה קשה עבורך?
"מאוד מאוד. לא נרדמתי בלילה ימים שלמים. היום המעבר הזה לשחקנים הוא הרבה יותר קל כי אין ענין של סמל והכל זה כסף. אני גדלתי בהפועל, חונכתי, התפרנסתי והייתי מוכן לעשות הכל למען הפועל כולל לשחק עם פציעות וזריקות".
"מעבר כזה היה בלתי נתפס. אף אחד לא האמין שמישהו, בטח לא אחד כזה שגדל בהפועל מגיל 9 יכול לשחק בצבע אחר".
העיתונים באותה תקופה השתוללו בכותרות ענקיות וניתוח המעבר. "הבגידה" היתה רק אחת מהכותרות הגדולות, ונסו לחשוב מה היה קורה היום אם היו כותרות כאלה.
"היום אין סמלים כמו שהיה פעם ובגלל שנחשבתי לסמל זה היה כל כך גדול. אני נשבע שגם אני לא ידעתי מה אני עושה. זה לא היה מקובל מה שעשיתי כי הייתי ואני עדיין מזוהה עם הפועל".
מאיר נחמיאס, מאמן נבחרת הנשים של ישראל כיום, ומי ששיחק עם לסרי בהפועל סיפר: "היתה לי צביטה בלב לראות אותו. חבר כל כך קרוב שבילינו ביחד מגיל צעיר מאוד עולה פתאום לדשא בבלומפילד והוא לא בקבוצה שלי אלא ביריבה הגדולה".
"זה היה קשה להבנה, בלתי נתפס גם עבורי ועבור שאר חבריי לקבוצה לראות את גבי, האיש שכל חיי היינו ביחד עולה ויש לו את הסמל של מכבי על החולצה. את הדרבי הראשון ניצחנו כך שלפחות לא ראינו אותו חוגג על הגב שלנו אחרי המשחק".
שלא תיטעו. לסרי, גם היום הוא אדום בנשמה. בנו הגדול היליי הוא שרוף הפועל ובנו הקטן, עידו כבר משחק במחלקת הנוער של האדומים ואולי יום יבוא וגם הוא ילמד מה זה דרבי של בוגרים.
עידו כל כך אדום עד שאפילו לצורך התמונה הוא לא הסכים לשים על עצמו את הצעיף הצהוב של מכבי. "ברור שאני רוצה שהפועל תל אביב תנצח את הדרבי", אמר לסרי לפני שנפרדנו. עידו, בלי הרבה זמן של מחשבה, הסכים מיד.
