בניגוד למה שתקראו במרבית כתבות הסיכום וטורי הדעה בעקבות הכישלון התורן של נבחרת הכדורסל, האשמה בתחושת הקבס שעולה מענף הספורט הייצוגי מספר אחת של ישראל אינה מונחת על כתפיו של אריק שיבק, היא גם אינה קשורה לפציעתו של כספי, שנתון גרוע או חוסר מזל בהגרלה. כל אלו הם תירוצים שנועדו להסוות את המחדל הגדול באמת בנוף הכדורסל הישראלי: השינוי במאזן הכוחות. תהליך שהחל לפני חמש שנים עם הפעלתו של המחדל חסר התקדים הידוע בכינוי "החוק הרוסי".
לפני חמש שנים התייצבו ראשי איגוד השחקנים (עסקני הסתדרות שכל קשר בינם ובין ספורט מקרי בהחלט) מול מנהלת הליגה, תוך שהם מנופפים באיום השבתה כולל. "הכדורסלן הישראלי מקופח לעומת הזרים ואינו זוכה לאפשרות אמיתית להתקדם", טענו אז והביאו לעזרתם דוגמא מחוק ניסיוני שנעשה ברוסיה, הקובע מתן עדיפות לשחקנים מקומיים בחמישייה. "החוק הרוסי יאפשר לשחקנים ישראלים לפרוץ, יחזק את הנבחרות ויחזור את החיבור של הקהל למתרחש על הפרקט", הבטיחו אז לכולם.
מנהלת הכדורסל שיתפה פעולה וקבעה חוק תקדימי, במסגרתו הובטח מקומם של שני שחקנים ישראלים בחמישייה בכל קבוצה, ללא כל קשר ליכולתם, כושרם או איכות הכדורסל שלהם. כבר אז התקוממו המאמנים ובעלי הקבוצות שראו את הנולד: זינוק עצום במשכורות הישראלים - גם כאלו שלא חלמו לשחק אי פעם בליגה הבכירה - שהפכו לסחורה הכי חמה בשוק, פגיעה קשה ביכולת ניהול המשחק של המאמנים, ירידה ברמת הכדורסל ופגיעה בנבחרות. אבל איש לא הקשיב.
שחקנים עצלנים, חסרי מוטיבציה ומחויבות
חמש שנים אחרי אותו יום נורא בתולדות הכדורסל הישראלי ניתן כבר לקבוע בוודאות: החוק הרוסי הוא אחד מאבני היסוד לכישלון העמוק והחריף שאנחנו חווים כעת. הוא יצר דור עצל, חסר מוטיבציה ומחויבות, כזה שלא צריך להשקיע ולהילחם על מקומו כדי להוכיח את מקומו בחמישייה. מעמד המאמן ירד לשפל חסר תקדים ושחקנים הרגישו חופשיים לייצר סקנדלים תקשורתיים בכל פעם שבה לא קיבלו את כמות הדקות המגיעה להם לפי דעתם. אבל חמורה מכל היא העובדה שבכל הזמן לא צמח כאן ולו שחקן אחד ראוי לשמו.
הנה כמה שמות שהיו כאן הרבה לפני החוק הרוסי, כאלו שפילסו את דרכם אל הנבחרות והקבוצות המובילות בישראל בזכות נחישותם, מוסר העבודה והכישרון שלהם: מיקי ברקוביץ', דורון ג'מצ'י, עודד קטש, דורון שפר, עדי גורדון, פפי ת'ורג'מן, מאיר טפירו, ליאור ארדיטי, מוטי ארואסטי והרשימה ממשיכה עד אין סוף. אף אחד לא נתן לחבר'ה האלה הנחות, לא סידר אפליות מתקנות והעניק להם את מקומם בזכות תעודת הזהות שלהם. עכשיו נסו למצוא שם אחד ברמה הזאת שגדל כאן בחמש השנים האחרונות.
כל מי שיטען כי בעבר היו מעט יותר זרים ולכן קל היה יותר להתברג בצמרת הכדורסל, ממשיך את מיתוס השקר והספין. השמות שרשומים למעלה ורבים אחרים הוליכו את נבחרות ישראל, מכבי תל אביב והפועל ירושלים לשיאים חסרי תקדים בספורט הישראלי. אלו הם שלקחו את הזריקות המכריעות, שהצטיינו ברגעים החשובים באמת והוכיחו את מקומם למאמנים בכל פעם מחדש. אף קלעי סרבי לא היה יכול לקחת את המשבצת של מיקי ברקוביץ' ואף רכז אמריקאי לא היה מזיז את קטש ממקומו.
כספי ופניני היו מצליחים גם בלי החוק הרוסי
נבחרת ישראל של היום מורכבת מחבורה עצובה של פסבדו-כישרונות שגדלו בצל החוק הנורא הזה, וכאלו שכבר מזמן לא היו אמורים לשחק ברמות הללו אלמלא היה קיים. למעשה, שני השחקנים היחידים שראויים ללבוש את מדיה הם אלו שהיו מגיעים לגדולות גם ללא החוק הרוסי: גיא פניני ועומרי כספי – שניהם פילסו בזכות את דרכם לרוטציה של מכבי תל אביב, על חשבונם של הזרים.
החוק הרוסי הוא כמובן לא המקור היחידי לבעיות של הכדורסל הישראלי, שכמו הספורט הכחול-לבן כולו סובל מבעיות של מתקנים, מאמנים (בעיקר בגילאי הילדים והנוער) וגישה מקצוענית. שחקנים מובילים נועדו להגיע לרגעי שיא כמו אליפויות עולם ומשחקים מכריעים על עלייה בשיא כושרם. בכל הקמפיינים האחרונים שלה גירדה ישראל עלייה לאליפות בעור שיניה (לפעמים על ידי נבחרות אחרות שעשו בשבילה את העבודה) והתקדמה בזכות הגרלות נוחות. אבל היכולת מקרטעת כבר שנים, הרבה בזכות העובדה שאף אחד לא באמת קנה את מקומו בה בזכות. ההוכחה הטובה ביותר? הנבחרת הישראלית האחרונה שהגיעה להישג משמעותי (מקום 7) הייתה זו של 2003.
בסופו של דבר אנחנו נמשיך כנראה לשקר לעצמנו ולספר כמה מוכשר ליאור אליהו (שלא השתפר באף אספקט של המשחק מאז עלה לבוגרים), כמה חשוב יותם הלפרין (האיש שהצליח לבנות קריירה שלמה על פוטנציאל שלא מומש מעולם) וכמה אלישי כדיר הוא גבוה ברמה אירופית גבוהה. יספרו לנו שההגרלה הייתה בעייתית ושכספי לא הגיע, אבל אף אחד לא יודה שאת האבסורד הזה יצרנו במו ידינו, על ידי מתן קדימות לשחקנים שמעולם לא הרוויחו זאת ביושר. ומי חושב שה"תיקון" של החוק הרוסי (שהוריד שחקן חמישייה אחד והוסיף שבעה שחקני ספסל לא רצויים) יוביל לשינוי, מוזמן כבר עכשיו לוועדת החקירה של הטורניר הבא.