במהלך שנות כהונתו של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, מערכת היחסים בינו לבין בנימין נתניהו הלכה והידרדרה, עד שהיה נדמה שישראל עומדת בפני ניתוק הקשר עם בת בריתה. האיום האיראני ותהליך השלום שנתקע, הן חלק מהמחלוקות שעומדות בלב הסכסוך בין נתניהו לאובמה.
בעוד שבארץ מצפים לביקורו של אובמה בכיליון עיניים ושלל תקוות, התקשורת העולמית בעיקר מנמיכה ציפיות. על פי הדיווחים ברחבי העולם, בביקור הזה נזכה לראות תמונה משותפת של המנהיגים, אולי קצת החלפת מחמאות, חיוכים וריכוך מערכת היחסים, אך לא תצא בשורה חדשה בנוגע למצב השברירי במזרח התיכון ולא תהיה הצעה לפתרון.
ב-"ניו יורק טיימס", מכריזה הכותרת כי "המטרה העיקרית של אובמה בביקורו בארץ היא למצוא עמדה משותפת בנוגע לאיראן". בחודשים האחרונים התגלו מחלוקות רבות בין נתניהו ואובמה בנוגע לאופן הטיפול באיום האיראני. בעוד שאובמה סבור שיקח לאיראן לפחות עוד שנה עד שיצליחו לפתח נשק גרעיני, נתניהו טוען שבמהלך החודשים הקרובים כבר תהיה בידיהם את הטכנולוגיה הנחוצה לכך. בטיימס מציינים כי, "מאחורי דלתיים סגורות, האתגר העיקרי של אובמה יהיה לשכנע את נתניהו שאפשר לסמוך על ארה"ב שתטפל באיום האיראני".
ב-"swampland" מגדירה הכותרת את ביקור אובמה בישראל כ"ריצה במקום", ומתייחסים לסכסוך הישראלי-פלסטיני. "הביקור הזה נועד בעיקר כדי לשמר את הסטטוס קוו באזור ההפכפך ולא יוביל להכרעות היסטוריות", נכתב. "אובמה ינסה לשכנע את נתניהו לעצור או לפחות להאט את הבנייה בהתנחליות. במקביל ינסה לשכנע את יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס שלא להתלונן על ישראל לבית הדין הלאומי בהאג בגין הפרת זכויות אדם".
ב"וול סטריט ג'ורנל" העיתונאית קולין מקקיין נלסון טוענת כי "הבית הלבן עושה כל מאמץ להנמיך ציפיות במהלך הביקור. אנשיו של אובמה עושים הכל כדי להבהיר כי ביקורו נועד לשדר מסר לעם הישראלי, ולא כדי להציע פתרון מוחשי לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני".
ב- ABC מציינים בכותרת רומנטית משהו כי מטרת הביקור של אובמה היא "לחזר אחריי הציבור הישראלי". "הביקור הוא סמלי ונועד לתקן את מערכת היחסים הרעועה בין ישראל לאובמה", כותבת העיתונאית מרי ברוס.
הכותרת ב"האוקונומיסט" קצת יותר פסימית, "התקווה עדיין לא אבדה, אבל קרובה לכך" קובעים שם ומציינים בכתבה כי, "אף לא מצפה שהביקור של אובמה יוביל להתקדמות כלשהי במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, הצדדים בעיקר עסוקים בלגרום לכך שהצד השני יהיה זה שיואשם בתקיעת תהליך השלום".
ב- CBS הביקור זוכה לכינוי הציני, "הרפתקה של לחיצת ידיים" ומציינים בעיקר את החסרונות שבביקור, "אין לאובמה תוכנית חדשה להגיש בפניי הישראלים והפלסטינים, אין לו תוכנית להתמודד עם מלחמת האזרחים בסוריה או עם האיום מצד איראן. הציפיות מהביקור נמוכות והוא יעסוק בעיקר בלחיצות ידיים והרגעת המנהיגים הישראלים והפלסטינים".
גם ב-"וושינגטון פוסט" עוסקת הכותרת ביחסים בין ישראל לארה"ב, "הביקור הוא ההזדמנות של אובמה לתקן את מערכת היחסים עם ישראל המאוכזבת", נכתב. אנקדוטה חביבה שמסופרת בכתבה היא שאובמה הסכים לבקר את קברו של תיאודור הרצל, דבר שמנהיגים זרים אחרים נמנעו מלעשות במהלך ביקורם בישראל. לפי הפוסט, הסיבה לכך היא רצונו של אובמה "להפיג את חוסר האמון הרב שרוכש לו הממשל הישראלי ושערער באופן משמעותי את יכולתו לקדם את תהליך השלום".