בסוף השבוע דיברו בארצות הברית רק על הקיצוץ הרוחבי, או כפי שהאמריקנים קוראים לו, הסקווסטר. המו"מ בין הנשיא ברק אובמה לרפובליקנים נכשל, ובלילה שבין ששי לשבת נכנס לתוקפו חוק הקיצוץ הרוחבי שמשמעותו קיצוץ מיידי של 85 מיליארד דולר ממשרדי הממשל השונים (ובסה"כ קיצוץ של 1.2 טריליון דולר בעשור הקרוב). "מעונן מאד עכשיו בארצות הברית ואני לא מתכוון למזג האוויר", אומר רפי עמית, פרופסור לכלכלה מבית הספר וורטון שבאוניברסיטת פנסילבניה בראיון ל"העולם עכשיו", "הקיצוצים יקטינו את החוב הלאומי של ארצות הברית, אבל יקטינו את הצמיחה הכלכלית".
החוב הלאומי עליו מדבר עמית הוא הגרעון עצום שצמח בתקופת ממשל אובמה בקצב של טריליון דולר בשנה. עכשיו הגיע זמן התשלום והויכוח בין הדמוקרטים לרפובליקנים הוא מהן המקורות ממנו הוא יבוא ומה יהיה התמהיל שלו. בעוד אובמה רוצה קיצוץ מבוקר והעלאת מיסים, הקפובליקנים מוכנים לקיצוץ, אבל על מיסים נוספים הם לא מוכנים לשמוע. כבר לפני שנתים החליטו הצדדים שבמידה ולא יגיעו להחלטה, הקיצוץ הרוחבי יעבור אוטומאטי ב-1 במרץ, אבל מי האמין שבאמת יגיעו לשם, וכך צפויים לצאת כבר ביום שני בבוקר אלפי מכתבי פיטורים שיטלטלו את המשק האמריקאי.
עד כמה זה חמור?
השמש תזרח במזרח ותשקע המערב", אומר עמית, "יהיו יותר אנשים עצובים ומתוחים, אבל ייקח זמן עד שכל הדברים האלו ייקרו. 85 מיליארד דולרים זה לא כזה דרמטי, וזה לא מה שיהרוס את הכלכלה האמריקאית. הבעיה היא שזה נעשה בצורה לא חכמה וחותכת. רוחבית. זאת הבעיה העיקרית עם הסיקווסטר, שהוא לא מבוקר מלמעלה".
"כרגע זה רחוק מקטסטרופה", מסכים גם יעקב עמיהוד, פרופסור למימון וכלכלה מאוניברסיטת ניו יורק, המלמד בבית ספר שטרן למנהל עסקים, "מדובר בקיצוץ שהוא חצי אחוז מהתוצר ו-2 אחוזים מהתקציב. הכלכלנים מסכימים שזה לא בדיוק המצוק הפיסקלי ממנה חששה אמריקה לפני כחודשיים. מן הסתם יש איפה לחתוך, הבעיה היא שהסקווסטר הוא רוחבי ועיוור".
"בעוד כמה חודשים, כשייכנסו הפיטורים לתוקף, לא מן הנמנע שנראה תורים ארוכים בשדות התעופה בגלל פיטורים של אלפי פקחי טיסה שבארצות הברית הם עובדים ממשלתיים", אומר עמית. "המטוסים לא ימריאו בזמן ויש הסתברות שזה יתקע את הכלכלה ויגרום לאפקט שלילי ולנזק אדיר". "יש ויכוח בין הכלכלנים", מוסיף עמיהוד, "יש כאלה הטוענים שצריך להגדיל את הגרעון כדי להניע את גלגלי המשק ולהביא לצמיחה, ויש כאלה, כמוני, הטוענים הפוך והסבורים שהקיצוץ יעשה טוב לאמריקה וישחרר מקורות לסקטור הפרטי שיצמח ויתפתח. גם השאלה מה עדיף, קיצוץ או מיסים שנויה במחלוקת בין הכלכלנים.לכן מדובר בעיקר על עניין פוליטי".
מה ההשפעה על ישראל?
על פי גלובס, הקיצוץ ייפגע משמעותית בסיוע האמריקאי לישראל שמגיע מתקציב משרד ההגנה. הסיוע הצבאי השוטף לשנת הכספים הנוכחית, שהיה אמור להיות 3.15 מיליארד דולר, יקוצץ בכ-250 מיליון דולר. אבל התחזיות השחורות מדברות על פגיעה גם בסיוע לתכנית ה"חץ" וכיפת הברזל ועשוי להגיע אף ל-750 מיליון דולרים. הסיוע למחקר וקידום מוערך בכ-290 מיליון דולרים, וממימון כיפות ברזל נוספות עשויים להיות מקוצצים עוד 210 מיליון דולרים. "אף אחד לא אוהב שלוקחים לו את דמי הכיס", אומר עמיהוד, "וברור שחצי מילארד דולר זה כסף שיחסר לישראל, אבל מדובר בסה"כ על חמישית האחוז מתקציב ולא תהיה לזה משמעות כל כך גדולה. לא צריך להפוך את זה לקטסטרופה. ישראל כבר מזמן לא תלויה רק בארצות הברית".
בסוף השבוע כבר דיברו במשרד האוצר על הקיצוץ הצפוי והעריכו שחלק ממנו ייאלץ ליפול על הציבור הישראלי, אם באמצעות קיצוצים בתקציבי הממשלה בארץ ואם בדרך הישנה והטובה של מיסים על האזרח. "אף אחד לא יודע בדיוק כמה מתקציב סיוע חוץ יבוטל", מסביר עמית, "שר ההגנה הנוכחי, הייגל, לא אוהד ישראל גדול, ואת כל ההחלטות הקשות האלו הוא יצטרף ליישם עד ספטמבר. ברור שתהיה פגיעה ישירה, בזה אין ספק. אבל יש גם השפעה עקיפה על השוק הישראלי. אם הצמיחה הכלכלית בארה"ב תקטן, זה יכול להשפיע גם על הייצוא מישראל לארצות הברית. וכאן אנחנו מדברים על פגיעה שהיא לא רק במערכת הבטחון".
מי אשם?
"הציבור מאשים את הקונגרס. את בית הנבחרים ואת הסנאט- זה ממש חד משמעי", אומר עמית, "הם לא מצליחים להגיע להסכם ועכשיו כולם יסבלו. הרי אובמה לא יכול לעשות כלום בלי בית הנבחרים בו שולטים הרפובליקנים".
"בעוד שנה וחצי ייערכו בחירות לבית הנבחרים", מוסיף יעקב עמיהוד, "ולא מן הנמנע שלאובמה המשבר הזה בא בזמן טוב. יש כאלה האומרים שבצורה צינית הוא אפילו רוצה שזה יכאב לאמריקאים. הרי עוד כמה חודשים יתחיל זעם בציבור על הפיטורים והוא ילך לכיוון של מי שאחראי לקיצוץ הרוחבי: הרפובליקנים שלא מוכנים להתפשר. אובמה, שתמיד ידע למכור לציבור את הצד שלו בסיפור מצויין, ינסה לנצל את הזעם הזה כדי לכבוש מחדש את בית הנבחרים ולהעביר איזה החלטה שהוא רוצה. מצד שני, הרפובליקנים סבורים אותו דבר, רק שהם חושבים שהכעס יהיה נגד הנשיא המכהן, אובמה. כרגע כל סקרי דעת הקהל מוכיחים שהציבור עם אובמה".
האם זה הפיך?
"זה משחק פוקר שאף אחד לא רוצה למצמץ בו ראשון", אומר עמית, "אובמה בטוח שעצמו וכבר לא צריך להיבחר מחדש, ונעמד על רגליו האחוריות בכל מה שקשור לקיצווץ בתכניות הסוציאליות. הכלכלה שלו מדברת על חלוקה מחדש של הכנסה בעוד שהרפובליקנים מדברים על יזמות ועל כך שמי שאסור לפגוע במצליחנים בצורת מיסים מוגדלים. הם חושבים שהנתון על פיו הממשלה מוציאה 4 דולרים ביום על אדם מבוגר לעומת דולר אחד בלבד על צעיר שכוחו במותניו הוא אבסורד. ושהתמיכה הגדולה של אובמה בתכניות סוציאליות ובהוצאות בריאות הם המקור לחלק גדול מהגרעון. ההבדלים הם פילוסופים ולא כלכליים. אבל ההשערה שלי שהם יגיעו לפשרה בשבועות הקרובים אחרי שהטלטלה תשפיע על שני הצדדים".
"יכולה להיסגר עיסקה כל יום", אומר עמיהוד, "הרי מה שהדמוקרטים מציעים זה חצי קיצוץ בתקציב וחצי מהכסף שיגיע מהגדת מיסים. בכל מקרה תהיה האטה בביקושים, השאלה האם זה יקרה כי הממשלה תוציא פחות או כי הצרכן יוציא פחות כי ייקחו לו יותר מיסים".