החגיגות בקרואטיה נמשכו כל הלילה. הם כללו מופע זיקוקים מרהיב, במות שעבדו ללא הרף, מאות אלפים ברחובות ותחושה כללית של התעלות. כל זה משום שהחל מראשון בחצות קרואטיה היא חברה שוות זכויות באיחוד האירופי.
התהליך לא היה קל ונמשך עשר שנים ודרש מקרואטיה, לשעבר חלק מהגוש היוגוסלבי, רפורמות בנושא של זכויות אדם ושחיתות שלטונית וציבורית. ראש הממשלה אמר בנאומו לאומה: "קרואטיה נשארת באותו מקום, אבל עם אחריות חדשה. אחריות שתעזור לכלכלה להגיע למקומות טובים יותר".
בשנים האחרונות נלחמת קרואטיה בבעיות כלכליות קשות. אחוז האבטלה מגיע כבר ל-20, והמיתון פוגע בכולם. בליל החגיגות הונחו הבעיות הכלכליות בצד, אבל חזרו ביום שאחרי. "נלחמנו אלף שנים כדי להגיע לעצמאות, "אמר אחד המתנגדים, "עברנו מלחמה קשה וכואבת. אנחנו רק 20 שנה עצמאים וכבר בוחרים לוותר על העצמאות ולהתאחד עם האיחוד האירופי, גוף לא יציב, עם אבטלה גבוהה ברובו ועם עתיד לא ברור". גם הסוחרים הרבים חוששים לפרנסתם. התחרות שתחריף עם הצטרפותם של אלפי עסקים אירופים עלולה למוטט רבים מהעסקים הקטנים והמקצועות החופשיים שכבר עכשיו נאנקים תחת העול.
האם האיחוד האירופי הוא באמת כרטיס יציאה מהצרות עבור קרואטיה?
"קודם כל הם החליטו להצטרף, זה לא שמישהו כפה עליהם", אומר ד"ר אייל ענבר מהמכללה למנהל, מומחה לאיחוד האירופי, "ביקורות היו בכל מדינה שהצטרפה, בטח ממזרח אירופה. כי זה יוביל לכך שהשוק הקרואטי יהיה פתוח לתחרות חופשית עם עוד 500 מיליון תושבים, והיכולת של המדינה לסייע לכל מיני תעשיות תפחת, אז באופן טבעי יש כאלה שיתנגדו לזה".
"ההערכה שהיא שזה יביא לצמיחה. הניסיון מראה שהצטרפות עזרה לכל המדינות מבחינה כלכלית. עובדה שאף מדינה לא ביקשה לצאת וכל הזמן יש כאלו הרוצות להצטרף".
בשנים האחרונות סובל האיחוד האירופי ממשבר כלכלי מתמשך, אבל לטענתו של ענבר, הדבר לא פגע ביוקרתו. "תהליך של צירוף מדינה לוקח כמה שנים והוא לטווח ארוך. זה לא רק פרויקט. מדינות החלו תהליכים כדי להצטרף ליורו כשהמשבר בשיאו, כך שאני לא חושב שזה משמעותי. האיחוד האירופי הוא שוק גדול עם מערכת תמיכה גדולה. מדינות מצטרפות גם כדי להיות חלק מקבלת ההחלטות. למה אימפריה כמו פינלנד הצטרפה? כי ראש הממשלה הבין שמישהו מקבל בשבילו החלטות גורליות".
המדינה ה-28
קרואטיה, אחת משש המדינות שהתפרקו מיוגוסלביה, היא המדינה מספר 28 שמצטרפת לאיחוד האירופי. עבור האיחוד האירופי היתרונות ברורים: שוק נוסף לסחורות האירופיות, הקלות בבירוקרטיה לאזרחים אירופים המבקשים לעבוד בקוראטיה ובעיקר לבקר בה כתיירים, והאפשרות לרכוש בה נכסים בזול.
האיחוד הוקם ב-1957 על ידי 6 מדינות, איטליה, בלגיה, גרמניה, הולנד, לוכסמבורג וצרפת. ב-1973 הצטרפו גם אירלנד, בריטניה ודנמרק, וב-1981 יוון. ב-1986 הוא מנה כבר 12 מדינות עם הצטרפותן של ספרד ופורטוגל. עשר שנים לאחר מכן אוסטריה, שבדיה ופינלנד התקבלו גם הן. בגל של 2004 הצטרפו עשר מדינות קטנות: מלטה, קפריסין, לטביה, הונגריה, אסטוניה, ליטא, סלובניה, סלובקיה, פולין וצ'כיה, ולפני 6 שנים בולגריה ורומניה.
איך מצטרפים לאיחוד האירופי?
כדי להצטרף לאיחוד מדינות צריכות להוכיח שהם מחויבות לכבד את ערכי המפתח של האיחוד: דמוקרטיה, זכויות אדם ומערכת כלכלית מתפקדת. כמו כן נדרשת הסכמת האומה, אם זה במשאל עם או בהצבעה בפרלמנט המקומי. לבסוף, צריכות כל המדינות החברות באיחוד להביע את הסכמתן לצירוף המדינה החדשה.
כיום יש עוד 5 מועמדות רשמיות להצטרף, שנמצאות בשלב זה או אחר של משא ומתן עם האיחוד האירופי: איסלנד, טורקיה, שמנהלת משא ומתן של עשר שנים, מקדוניה, מונטנגרו, בה יש בעיה של שחיתות, וסרביה, שהכירה לאחרונה בקוסובו ושיפרה את סיכוייה בצורה משמעותית. 3 נוספות נחשבות כפוטנציאל להצטרף בעתיד: בוסניה הרצגובינה המשוסעת, בה יש עדיין בעיות של זכויות אדם, קוסובו, המדינה הכי צעירה באירופה, ואלבניה.
האיחוד ואנחנו
בין ישראל לאיחוד האירופי נחתמו בעשרות השנים האחרונות מספר הסכמים כלכליים הנוגעים למעבר של סחורות ומידע, הסכמים משפטיים והסכם עתידי לשילוב ישראל בשוק האירופי האחיד. לאחרונה נחתם הסכם השמיים הפתוחים.
הרעיון לצרף את ישראל רשמית לאיחוד עלה בתחילת שנות ה-2000, כשראש ממשלת איטליה דאז, סילביו ברלוסקוני, הביע בו תמיכה פומבית. המתנגדים טענו שכל עוד גבולותיה של ישראל אינם ברורים, היא לא עומדת בתנאי הסף, ובנוסף, היא גיאוגרפית, היא כלל לא חלק מאירופה. כלומר, הדרך עוד מאד מאד ארוכה, אם בכלל.
"תהליך כזה מתחיל כשהמדינה רוצה להצטרף, משם זה מתחיל", אומר ענבר, "כך שברור שעד שישראל לא תקום ותגיד, אנחנו רוצים להצטרף, אין סיכוי שדבר כזה בכלל יהיה על הפרק".