הקולות והתמונות ממצרים מרתקות את כל העולם. ב-CNN עשו פרויקט מיוחד בו הם נותנים לאדם השפוט ממצרים להביע את עמדתו. הנה כמה מהעדויות.
אחמד ראפאת תעד את רחובות קהיר מאז תחילת מהפכת 2011. הוא בן 23, מהנדס וצלם.
"אני מוחה כי יש לי חלום של מצרים טובה יותר. שום דבר לא השתנה מאז תחילתה של המהפכה. הרבה אנשים בגיל שלי ומרקע חברתי דומה דוגלים בחופש. חלקם איבדו את חייהם ואני לא רוצה לחשוב שדמם נשפך לשווא. כשאני עומד ליד אלפי אנשים ואנחנו שרים ביחד, אני מרגיש חופשי וחזק. אף פעם לא הייתה לי את ההזדמנות לחוות רגשות כאלה לפני המהפכה. אווירת חוסר הוודאות מלחיצה אותי. אני מתרגש לראות מיליונים ברחובות, אבל יש לי פחדים וחששות בנוגע לתפקידו של הצבא בתקופה הקרובה. סבלנו תחת שלטון צבאי בתקופה שלאחר התפטרותו של מובארק, ואני לא רוצה לחוות את זה שוב".
מוחמד בורי גר בקהיר ועובד בפיננסים, הוא בן 27.
"הסיבה העיקרית שאני מוחה - הפעם - היא שהעם המצרי כבר לא תומך באחים המוסלמים ובנציגם בשלטון מורסי. הוא לא הצליח להחדיר חוק וסדר בשנה הראשונה לנשיאותו, והרפורמות הכלכליות שלו נכשלו והביאו את המצרים לעוני. עוד סיבה למחאה היא הדרך בה האחים המוסלמים השתמשו בדת במדינה בה שיעור האנאלפביתיות הוא גדול. שימוש לרעה בדת מאפשר ניצול של האוכלוסייה במונחי חלוקת המשאבים, זכויות אדם והשתתפות של נשים בכוח העבודה. המצרים צריכים לקחת חזרה בעלות על הארץ והם לא יוותרו על דרישותיהם"
המג'ד אסקדנר הוא אדריכל בן 38 הגר בקהיר.
"המשפחה שלי כולה נמצאת עכשיו ברחובות. מחינו בעבר נגד המשטר הישן - אבל מפלגת השלטון הנוכחית הרבה יותר גרועה. מחאה נותנת כוח, אתה סוף סוף מרגיש שמצרים איתך. אתה מרגיש שאתה לא לבד, ותחושת הגאווה של להיות מצרי חוזרת. בעצם המחאה, כבר ניצחנו את הקרב. אני אופטימי, שמח וגאה, אבל קצת מודאג מהתגובה של האחים המוסלמים".
מרואן עותמאן, בן 25, הא מהנדס תוכנה שחי באלכסנדריה.
"במהלך משבר הדלק, לפני כשבוע, הייתי עד לתורים ארוכים של המכוניות. אנשים נלחמו זה בזה על מקום בשורות. כל יום המשבר הלך וגדל, ולא נעשה דבר. אירוע זה הוביל אותי לחשוב על מה יקרה כאשר המשבר יהיה על דברים יותר מהותיים מדלק, כמו מזון. ידעתי שבמקרה כזה הרבה אנשים ימותו והמדינה כולה עלולה לקרוס. לממשלה אין מושג איך לשלוט במדינה בצורה נכונה. הם לא ידעו לנהל את הצרכים האנושיים הבסיסיים כמו חשמל ודלק.
"אני נחשב למישהו מהמעמד הבינוני גבוה, עם השכלה גבוהה ועבודה מכובדת. ועדיין זה מדהים לחלוק את חווית המחאה עם האנשים במדינה שלך".