תקציב המדינה שצפוי לקבל את אישור הממשלה, לא כולל רק גזירות ענק שיכניסו למדינה מיליארדים כמו הגדלת מס הכנסה, הגדלת המע"מ, קיצוץ קצבאות הילדים ועוד. נדמה שאת הגזירות האלו כולם מכירים, ומודעים לבור שייוצר בכיס הפרטי. אבל ישנן גם גזירות קטנות יותר, שאולי לא נוגעות לכל אחד ישירות לכיס, אבל רלוונטיות לחיינו. כל אחת של מיליונים בודדים עד עשרות מיליונים.
הפחתת 15 מיליון שקלים מתקציב משרד התיירות שיועדו לשיווק פנים. הרציונל של האוצר: שוק התיירות הישראלי יציב מאד והוכיח חסינות בעשור האחרון גם בעיתות משבר. "השוק הישראלי הולך לאבד הרבה מהלקוחות שלו בגלל ההחלטה", אומר רוני פיבקו, מנכ"ל קלאב הוטל וסגן נשיא התאחדות המלונות, "בדיוק עכשיו פתחו מחדש את האופציה הטורקית, וכל מי שנפש בשנים האחרונות באילת, כולל ועדי עובדים גדולים וחברות, יחליפו את ישראל בטורקיה. נכון שמדיניות השמיים הפתוחים תביא תיירים, אבל היא גם תוזיל את הטיסות לישראלים. לכן זה הזמן לעודד את תיירות הפנים ולא להיפך".
הפחתה בסך של 4 מיליוני שקלים מתקציב משרד האנרגיה והמים שיועדו עבור פעילות המדען הראשי. הכסף מיועד לתמיכה בחברות צעירות בתחילת דרכן. איגוד חברות ההייטק מחה אתמול נגד הגזירה היחסית פעוטה הזאת. לכם הוא לא יחסר, אבל מי יודע כמה רעיונות מבריקים יישארו על הנייר ולא יהפכו למציאות בגלל מענק הפתיחה שצומצם.
משרד הפנים נוהג להעניק פרסים לרשויות מצטיינות המתנהלות על פי פרמטרים ניהוליים ותקציביים אותם הוא קובע. גובה הפרס הוא 20 מיליון שקלים, והוא דוחף רשויות מקומיות לניהול תקין. אז 20 מיליוני השקלים יישארו אצל המדינה והפרס יבוטל. גם התקציב למימון קריות חינוך, בסך עשרה מיליון שקלים, בוטל. המימון נועד לתמוך בפעילות השוטפת של קריות החינוך ולכיסוי חובותיהן. הסיבה לביטול: הן מקבלות עזרה גם ממשרד החינוך ומדובר בכפילות.
בתיקון פקודת הארנונה יש מספר נקודות מעניינות. כך למשל, יבוטל הפטור מארנונה בבתי הקברות, אך גם יבוטל הפטור מארנונה של בתי כנסת, מסגרות יומיות שמטרתן שיפור יכולות התעסוקה של פגועי נפש, ומפעלים מוגנים הנותנים תעסוקה לאנשים עם מגבלות. הסכום שיכניס התיקון לקופת המדינה: 30 מיליון שקלים, השאלה מי יהיו הנפגעים שלו.
<
פרוייקטים לפיתוח יישובים בדואים וצ'רקסים - יידחו
עוד כמה נקודות מענינות שנחשבות "כסף קטן": הפחתת תקציב משרד הממשלה ב36 מיליון שקלים באמצעות הארכת תכניות קיימות לפיתוח והעצמת יישובים בדואים וצ'רקסים בשנתיים עד שלוש שנים; התכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה תוארך גם היא בשנתיים, ובכך תחסוך הממשלה 120 מיליון שקלים בשנת 2013 וכנ"ל בשנת 2014. ההיגיון מאחורי הקיצוץ: העיכובים החוזרים ונשנים בביצוע חיזוק המבנים והבירוקרטיה הממושכת והביצוע האיטי. הוחלט להתמקד בסיום פרויקטים קיימים; סגירת בתי המשפט בבית שאן, נהריה ועפולה יביא לחיסכון של 10 מיליון שקלים. הנימוק: הם משרתים אוכלוסיה קטנה והיקף התיקים בהם מצומצם.
תקציב המועצה לבטחון לאומי, המל"ל, יופחת בחמישה מיליון שקלים. הנימוק: התקציב שבוטל הוא עבור פיתוח אמצעים בטחוניים שונים, על אף שקיימים גופים רבים שעושים זאת ממילא.
צמצום 5 נציגויות של משרד החוץ בעולם. חיסכון: 14 מיליוני שקלים. הנימוק: בשנתיים האחרונות הוקמו 11 נציגויות חדשות, אבל בעקבות התקדמות הטכנולוגיה בתחום התקשורת, מחשוב ותחבורה, ניתן לוותר על 5 נציגויות במיידי.
משרדי הממשלה יחטפו כמה קיצוצים רוחביים. כך למשל, יופחתו 10 אחוזים מתקציב הפרסום של משרדי הממשלה ובכך יחסכו 15 מיליון שקלים. הנימוק: אין ממש. הפחתת הגרעון ועמידה ביעד התקציב. גם הוצאות האבטחה של משרדי הממשלה יורדו ב-20 אחוזים. המשמעות התקציבים: חיסכון של 50 מיליון שקלים. תקציב הנסיעות לחו"ל של הממשלה יירד ב-50 אחוזים ובכך ייחסך סכום של 25 מיליון שקלים לקופת המדינה.
בנוסף יכול קיצוץ רוחבי של תקנים במשרדי הממשלה השונים. הסכום שייחסך (עלות משכורות) עומד על 37 מיליוני שקלים. הנפגע העיקרי הוא משרד המשפטים עם 45 תקנים מבוטלים, במשרד החינוך יצומצמו 23 תקנים, ובמשרד הביטחון 22.