העונה השנייה של סדרת הטלוויזיה "בית הקלפים" הונחה כהרגלה במלואה לבחירת צופי נטפליקס ביום שישי שעבר, ולנטיינ'ס דיי. כפי שהוזכר כאן בעבר, ההצלחה הפנומנלית של נטפליקס נטועה בשינויים הטכנולוגיים הדרמטיים העוברים על עולם הטלוויזיה. על הדרך נולד גם הגימיק שהצליח: סדרה מעולה שאפשר לצפות בה במכה אחת (אם יש לך איזה 10 שעות פנויות).
מה נחמד עבור היוצרים והשחקנים של "בית הקלפים" שהמעריץ מספר אחד של הסדרה הזו הוא נשיא ארצות הברית. ברק אובמה מיהר לשגר טוויט ביום חמישי שעבר לאמור "מתחילה העונה השנייה - בלי ספוילרים בבקשה". ההודעה הזו תפסה את קווין ספייסי וחבריו במסיבת הפרמיירה שלהם ערב העלייה לאוויר. היו חיוכים. לפי הסיפורים, כשאובמה פגש את מנכ"ל נטפליקס ריד הסטינגס לפני כמה שבועות הוא שאל בצחוק אם אפשר לקבל עותק מוקדם של הסדרה. הסטינגס, לעומת זאת, הציע לנשיא להופיע בתפקיד קטן. הוא לא פסל.
Tomorrow: @HouseOfCards. No spoilers, please.
— Barack Obama (@BarackObama) February 13, 2014
כל זה קורה בשבוע שבו עסקת ענק בעולם המדיה האמריקני תפסה כותרות גדולות ושני האירועים אינם מנותקים. נטפליקס ועצמאותה מאיימים על חברות הכבלים המסורתיות ואלה, ענקיות לכשעצמן, זזות בעצבנות. וכך, "קומקסט", חברת הכבלים הגדולה באמריקה רוכשת את "טיים וורנר כייבל", החברה השנייה בגודלה, ביותר מ-45 מיליארד דולר. לעסקה הזו עוד דרוש אישור מהרשויות הפדרליות, אבל משום מה קומקסט לא נראית מודאגת. ההסבר לזה יחזיר אותנו עוד מעט ל"בית הקלפים".
ניטרליות הרשת - יש דבר כזה?
מה המשמעות של ענק כבלים מאוחד שיחלוש על כ-30% מהשוק בארה"ב? "סיוט", טוענים מבקרי העסקה, "מי רוצה לקום בבוקר ולגלות שחברת הכבלים שלו נעשתה עוד יותר גדולה וחזקה?".
צריך לזכור שחברות הכבלים באמריקה סוחבות אחריהן מוניטין מפוקפק של שנות דור. אין כמעט תחרות בשוק. העוגה חולקה כך שכל חברה זכתה בשטח משלה ובו היא מונופוליסטית. האמריקנים למדו לתעב את החברות האלה ולהתלונן ללא סוף על השירות ועל המחירים המופקעים. עד כדי כך שעם עליית האינטרנט קמה לה תנועה עממית של "חותכי החוטים" – אלה שמתנתקים מהטלוויזיה הרב ערוצית ומסתדרים עם מה שיש אונליין. אלא שכאן נוצרה כבר מציאות אחרת. חברות הכבלים הן לא רק ספקיות טלוויזיה, הן גם ספקיות האינטרנט הראשיות לבתים.
כך הגענו אל הבלגן הבא בשוק המדיה הכאוטי – "ניטרליות הרשת". כרגע רשת האינטרנט מוכרזת כניטראלית. זאת אומרת שבין אם מדובר בפייסבוק או יוטיוב או אפל או יוסי מחיפה – כולם מקבלים אותה גישה לפס כשהם מעלים משהו שמגיע אליכם הביתה. זה אולי רעיון נחמד שמתאים לימיה הראשונים של הרשת, אבל כמה זמן זה יימשך כבשוק פועלים כוחות אימתניים?
יוצא שקומקסט המורחבת תהיה ספקית האינטרנט בפס רחב לכארבעים מיליון בתים. כלומר, ארבעים מיליון לקוחות משלמים עבור ערוצי טלוויזיה שיש בהם תוכניות וסדרות ובנוסף מקבלים גם "אינטרנט". אתם מכירים את החבילה הזו היטב.
אבל רגע, מה זה "אינטרנט"? מישהו אמר "נטפליקס"? רשת טלוויזיה כמו CBS משקיעה בסדרות טלוויזיה, משלמת לקומקסט כדי שתביא את זה לבתים ואז באה נטפליקס בדלת האחורית ונכנסת לאותו בית בלי לשלם? למה? כי זה נקרא אינטרנט? בית הקלפים דווקא המחישה את האבסורד. זו סדרת טלוויזיה לכל דבר. אין שום הבדל בינה לבין כל סדרה שמפיקה CBS.
והנה מתחיל הבלגן. מה יקרה ביום שבו קומקסט תאמר לנטפליקס "שלמו כדי להיכנס". ולא רק לנטפליקס. גוגל רוצה חלק יותר מהיר בפס? שתשלם ונסדר לה עדיפות. אפל רוצה לשדר גם תוכניות? בבקשה – שתשלם. ואולי ההיפך, קומקסט תחליט שהיא חוסמת את נטפליקס ותקים שירות מתחרה (כבר יש לה משהו כזה). ואז חבילת "הכבלים" תראה אחרת לגמרי ממה שמכירים אותה כבר שנים. למשל משהו כמו "סי.אן.אן פלוס ערוץ ספורט פלוס פייסבוק פלוס גוגל פלוס נטפליקס, פלוס אפל".
בינתיים נשיא ארה"ב ברק אובמה מחויב ל"ניטרליות הרשת" והוא הבטיח פומבית לתמוך בכך במהלך מסע הבחירות שלו, אבל כוחו מוגבל. הנושא כבר בבתי משפט והרעיון הנאיבי משהו של ניטרליות גוסס לו לאיטו. הנשיא חובב הקונספירציות האפלות של בית הקלפים אולי שומע על זה במהלך משחקי הגולף שלו עם בראין רוברטס, מנכ"ל קומקסט, או אולי על כוס תה כשהוא מתארח בביתו של רוברטס במרתה'ס ויניארד.
כשאובמה אירח את נשיא צרפת הולנד בארוחת הערב הממלכתית בבית הלבן בשבוע שעבר אולי נתקל גם באורחו דיוויד כהן, הלוביסט של קומקסט. כהן ארגן לאובמה תרומות בסך 1.2 מליון דולר למסע הבחירות שלו. עכשיו אפשר להבין מדוע ראשי קומקסט רגועים. גם הם רואים איך פרנסיס אנדרווד עובד בבית הקלפים.