הירידה ביוקרה הבינלאומית מצטרפות לחבטות המקומיות - וברק אובמה מצטייר פתאום כנשיא החלש בדורנו, אפילו יותר מג'ימי קרטר שתקף אותו השבוע. הדמוקרטים, ובעיקר הקלינטונים, חוששים שהם ישלמו את המחיר
יעקב אילון | מגזין mako | פורסם 17:57 27.03.14
מכבה שריפות בהולנד. אובמה מוקף במנהיגי העולם|צילום: Pool, GettyImages ILזה היה שבוע עמוס למשפחת אובמה. הם התרוצצו בכל העולם. מישל והבנות בסין, ברק בוועידה הגדולה בהולנד, אח"כ באטליה בפגישה עם האפיפיור. אבל השבוע הזה רק הבליט את העובדה שהיוקרה הבינלאומית של נשיא ארה"ב בצלילה.
הוועידה בהאג הסתימה ב"נו נו נו" לפוטין ולמעשה אימצה סופית את המציאות שבה קרים חזרה לרוסיה. פוטין משתלט על טריטוריות, ארה"ב ואירופה מגיבות בוועידות – המסר הזה לא נותן לנשיא ארה"ב הרבה קלפים לסיבוב הבא. גם לא הכותרת שמשום יצאה מהאג – ההכרזה של אובמה שמה שמדאיג אותו באמת הוא נשק גרעיני בידי טרוריסטים. מה נבין מזה? שפוטין לא מדאיג אותו?
עושות יחסי ציבור לאבא. מישל אובמה והבנות בסין|צילום: Feng Li, GettyImages ILשובר קרח סמלי
נקפוץ לרגע לסין. נשות אובמה הופיעו שם בהרכב מלא. מישל, סשה, מליה וגם אמה של הגברת הראשונה הצטרפה. ללא ספק ביקור מעניין, אם כי לא יותר משובר קרח סמלי. בתוכנית "העולם הלילה" סיפרה השבוע נופרת פורת, המתגוררת בבייג'ינג, שהסינים השתדלו מאוד שיהיה נחמד. הבנות נחתו ביום בהיר ויפה וכל הפיח המעיק של בייג'ינג נעלם כלא היה. נופרת אומרת שהסינים סדרו את המזג אוויר מראש. אני מאמין לה.
מישל אובמה מלהטטת בסין|צילום: Pool, GettyImages ILהגברת אובמה דיברה על חינוך ופעילות גופנית ואפילו הגניבה אמירה או שתיים על החשיבות שבחופש הביטוי וחופש הדעות ומיד הוסיפה שבאמריקה מאוד מחשיבים את זה אבל לא תמיד זה קורה. עשתה את זה בעדינות כי הדבר האחרון שהסינים אוהבים זה שבאים להטיף להם מוסר. במשך יותר מדי זמן המערב הזניח את התקשורת עם המזרח. הבעיה מספר אחת בין אסיה למערב היא עדיין קצר בתקשורת. גם באסיה מפנימים את הסיבוב האחרון באוקראינה. דיברתי השבוע עם אורחים מיפן. יש הקבלה מסוימת בין ישראל ליפן ויחסיהן עם ארה"ב. בשני המקרים מדובר בבריתות אסטרטגיות עמוקות. היפנים מודאגים מהסינים ושואלים מה חושבים פה על אובמה. אחד ציטט מאמר שעורר הדים בעיתון נפוץ ביפן. "הרפובליקנים שומרים על ידידים והדמוקרטים מנהלים דיאלוג עם האויבים", הוא אמר וצחק.
שובו של הלוזר הדמוקרטי
אובמה הוא שק חבטות גם בבית. ג'ימי קרטר בן ה-90 תקף אותו השבוע משמאל על מדיניות החיסולים ממזל"טים וריגול ה-NSA אחרי אזרחים. ואילו מימין, שר ההגנה של בוש, דונלד רמספלד עבר את הגבול ואמר שכל "קוף מאולף" היה משיג מדיניות טובה יותר באפגניסטאן. אבל לא זו הפצצה האמיתית. את הפצצה האמיתית זרק נייט סילבר.
הכניס את הדמוקרטים להיסטריה. נייט סילברסילבר קנה את עולמו בבחירות האחרונות לנשיאות כשהיה היחיד שחזה במדויק את התוצאות על סמך מחקריו הסטטיסטיים המקוריים. אשף מספרים ומנתח פוליטי, בן 36 בלבד, שעשה בית ספר למנגנונים היסטוריים שכשלו. בעקבות הבחירות, רשת הספורט ESPN "קנתה" אותו מהניו יורק טיימס כדי שיערבב את הסטטיסטיקות המעניינות שלו אצלה. וזה מה שקרה השבוע: נייט סילבר ניבא שהרפובליקנים ינצחו בבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר וישתלטו על הסנאט. הדמוקרטים קפצו לתקרה. תחזית של סטטיסטיקאי אחד הוציאה אותם משלוותם וכנראה חשפה את חששם. היה הרבה יותר נחמד כשנייט ניבא ב-2012 שכל הקשקוש על קרב צמוד בין אובמה לרומני לא היה מציאותי. הוא נתן לאובמה 90% סיכוי לניצחון וצדק כמובן.
אלה בדיוק הסימנים שמטרידים את מחנה הקלינטונים. עד כמה אובמה יהרוג את זה בשביל הדמוקרטים -2016? ההערכות הן שהילרי תודיע רשמית על כניסתה למרוץ ב- 2015. זה כבר סטנדרטי שמערכת הבחירות נמשכת קרוב לשנתיים. אלא שבמקרה של הילרי היא החלה כבר מזמן. צוותי אסטרטגיה עובדים במלא המרץ ומכונת גיוס הכספים דוהרת. ה"ניו יורק טיימס" דיווח השבוע על חלק מהתורמים של הילרי, כמו ג'ורג' סורוס, סטיב בינג ואחרים. שינוי בחוק מ-2010 מאפשר להם לתרום סכומים גדולים לארגוני תמיכה במועמד ולא ישירות לקמפיין. סמנטיקה בלבד. האם אובמה יהרוס לסורוס את ההשקעה?
