דרומית למפרץ סן פרנסיסקו בקליפורניה, על פני שטח של 700 קמ"ר, משתרע עמק הסיליקון. שם השכר הממוצע לעובדי טכנולוגיה חצה בשנה שעברה את רף 100 אלף הדולרים.
ההערכה היא שלמעלה שכ-30-40 אלף ישראלים מנהלים את חייהם שם. חלקם סטראטאפיסטים שהקימו את החברה בישראל והבינו שכדי לפרוץ באמת הם חייבים להקים מטה גם הקליפורניה, אחרים צברו ידע ואז קיבלו הצעות עבודה מהחברות הגדולות בעולם ועברו למטה המרכזי הממוקם, באופן טבעי, בארצות הברית. כולם חלק מהססטיסטיקה הישראלית העגומה של בריחת המוחות.
"כשאתה הולך לסופר אתה שומע עברית"
בריחת מוחות היא הגירה של הון אנושי, כלומר פרטים משכילים, מאומנים ומיומנים למען עבודה במדינות אחרות. דן פלד הוא אחד מהם. לסיליקון וואלי עבר ממש לפני חודש לעבודה חלומית במטה הראשי של גוגל: "ההתאקלמות שלנו התחילה כבר בארץ דרך חברים שכבר שם ודרך חברים של חברים. עשינו ביקור מקדים וגילינו קהילה ענקית. בימים הראשונים כולם עוזרים לך. דרך הקהילה אתה מגלה על בתים שרלוונטיים למשפחה, על גנים מומלצים לילדים, אפילו איפה קונים רכב. כך שכל נושא ההתאקלמות הוא מאד ישראלי בהוויה שלו. בכלל, כשאתה הולך לבריכה, לקניות, לגני הילדים, לפארקים, אתה שומע עברית בכל פינה".
"יש פה ישראלים שנמצאים פה מסיבות של עבודה, אבל גם כאלה שיש להם פה בני משפחה. בכללי, אפשר לחלק את הישראלים כאן לשתי קבוצות. קבוצה אחת היא סטארטאפיסטים, אנשים שבדר"כ הקימו את החברה בארץ ובאיזשהוא שלב, אחרי גיוס הון ראשוני ומשמעותי, הם מבינים שהשוק, הלקוחות, השותפים והמשקיעים נמצאים כאן. ואז כל הצד העסקי, מהמנכ"ל ועד אנשי המכירות, עוברים לכאן כדי להיות קרובים לאנשים הרלוונטיים".
"הקבוצה השניה הם אנשים כמוני. שכירים שעבדו בחברות טכנולוגיות כגדולות ועברו למשרד האמריקני או ישראלים שמצאו עבודה בחברת אינטרנט או תוכנה ועברו לכאן".
1914 בעלי תואר שלישי נמצאים בחו"ל ולא מתכוונים לחזור
מנתונים שנאספו במועצה הלאומית למחקר ופיתוח בתחילת השנה עולה ש-1,914 בעלי תואר שלישי שהושג בישראל נמצאים עתה בחו"ל, במסגרת "שהות ממושכת". הגדרת המועצה נוגעת לאלה שהסבירות שיחזרו לארץ היא קטנה מאד. עוד עולה מהנתונים ש-30 אחוזים מילידי מדינות ברית המועצות לשעבר שסיימו בישראל לימודי דוקטורט במדעים מדויקים ובהנדסה, עזבו לחו"ל.
"לא מדובר על תופעה ייחודית לישראל כמובן", אומר המדען הראשי אבי חסון, "זאת תופעה עולמית שממשלות מקדישות לה משאבים רבים. אני מעריך את המספר ה'ישראלי' בכעשרת אלפים אקדמאים הנמצאים מחוץ למדינה ומועסקים אם בתעשייה ואם באקדמיה. שני שליש מהם בארה"ב, אבל רבים גם בסין".
"העולם בו אנחנו נמצאים היום מעודד, כחלק מפיתוח הקריירה, רילוקשיין למדינות אחרות. אם זה לטובת פוסט דוקטורט או קידום. שיהיה ברור, זה דבר שאנחנו מעודדים, ואנחנו כמדינה אפילו יכולים להרוויח מהשהות. מה שאנחנו רוצים זה שהם לא יתקעו שם".
המדען הראשי: "תעשיית ההיטק צמאה למהנדסים ויש מאגר של אלפים כאלה בחו"ל"
חסון, המדען הראשי, עומד בראש "התכנית הלאומית להשבת אקדמאים", שהוקמה בשנה שעברה. בתכנית שותפים משרד האוצר, משרד הקליטה, המועצה להשכלה גבוהה ועוד גופים, ומטרתה: החזרה לישראל של רבים ככל האפשר מהמוחות הישראלים שרועים עכשיו בשדות זרים. "זאת הפעם הראשונה שיש תכנית ממשלתית לאומית שמוקמת כדי להשיב אקדמאים. תכנית שמסתכלת על כל האספקטים ברמה לאומית וגם כוללת טיפול פרטני, עם תקציב וכח אדם ראוי".
"על אף שגם משרד הקליטה שותף לתהליך, הפוקוס שלנו הוא קודם כל למצוא לאותם מתענינים מקום עבודה בארץ. הרי בלי זה אין על מה לדבר על חזרה. תעשיית ההיטק צמאה למהנדסים ו"בית החרושת" לא מספיק. והנה, יש מאגר אנושי של אלפי ישראלים שנמצאים בחו"ל והייתי רוצה להחזיר אותם כדי לענות על הביקוש. הרי על מה מבוסס ההייטק? על הון אנושי ועל הון כספי".
אז איך עובדת התכנית בפועל? הושק אתר מושקע, הוקם מרכז קשר והדגש של כולם הוא על סיוע במציאת עבודה במשק הישראלי. "אנחנו בקשר ישיר עם מציעי המשרות הגדולות במשק", אומר חסון, "עם מרכזים אקדמיים ועם האקדמים בחו"ל, ומנסים לחבר בינהם. לפעמים גם מי שלא חושב על לחזור, יחשוב פעמיים בהינתן המישרה הנכונה".
"לכל אחד שנרשם למאגר שלנו ממונה מלווה אישי שעוזר לו בכל התחומים, כולל המשפחה. זה לא שאני מחליף את משרד הקליטה, אבל לפעמים צריך להנגיש את מה שיש עבור מי שחוזר. לתת לו ליווי אישי בנבכי הבירוקרטיה ואפילו לעזור ברישום לבתי הספר".
בנוסף, עוסק המדען הראשי בליקוט מידע מדויק ככל האפשר על אותם מוחות שהוא מעוניין להחזיר. "יש מאגרי עבר, אבל כרגע יש לי רק הערכה. אנחנו לא יודעים כמה אנשים נמצאים, איפה, מה הפרופיל המדויק שלהם, מה הסטטוס שלהם מבחינת עבודה. הכוונה היא להכין סקר עם הלמ"ס, במקביל אנחנו פונים אליהם ברשתות החברתיות כדי שיירשמו לתכנית. כדי להבין את תמונת הביקוש וההיצע בצורה יותר מקצועית".
עד כה נרשמו לתכנית לא פחות מ-2500 ישראלים לשעבר והמטרה של חסון היא להגיעבמהרה ל-5000. "חוץ מלהציע עבודה יש גם פעילות תומכת, למשל, להניע חברות ישראליות לחזור ולמקם את מרכזן בישראל, לפנות לדור השני, לילדים של אותם מהנדסים שעזבו לפני שנים ודרכם לנסות לגרום להורים לחזור".
"החיים בארץ מורכבים ורבי רבדים ואיש איש עושה לעצמו את החשבון. נכון שקליפורניה, בוסטון וניו יורק נעימות ונוחות, אבל בסופו של דבר זה מכלול של שיקולים שאתה לוקח בחשבון, משפחה וחיבור תרבותי וערכי, וגם עבודה".