את הדברים הקשים האלה שמענו מפיה של שרית, שנסיבות חייה הובילו אותה לתעשיית המין. השיחה עימה התקיימה בעקבות קמפיין שנקרא "when he pays…me" שיזם מכון "תודעה", במסגרתו נחשפות עדויות קשות של נשים אשר היו או עודן נמצאות במעגל הזנות בישראל. "הקמפיין הזה נתנו לי את הזכות שנמנעה ממני כל כך הרבה שנים - להשמיע את הקול שלי", אומרת שרית. "עכשיו כבר אי אפשר להשתיק אותנו".
"אין דבר כזה, לאנוס זונה"
לומר שסיפור חייה של שרית (36) קשה וכאוב, תהיה אמירה בלשון המעטה. דרך החתחתים שעברה כוללת אונס, התעללות, גברים אלימים, מקלט לנשים מוכות, הרווחה שנטלה ממנה את ילדיה וכנקמה היא שרפה את הלשכה, מאסר, סמים ומעגל זנות ארוך ופוצע.
"ניצלתי מהתופת", אומרת שרית, "אבל זה עדיין רודף אותי. הכרתי את הצד הכי אפל של הגברים, שהגיעו אליי עם כל הסטיות שלהם, שכמובן לא יעזו לממש אותן עם האישה. יש לי הרבה זיכרונות ובא לי למות כשאני חושבת עליהם, בלעתי הרבה סמים בשביל לשכוח את זה. לפעמים היו מגיעים שוטרים עם המדים והניידת, והיו מציעים לי לשכב איתם תמורת סמים ואקסטות, וכינו את זה 'פינוקים'. אז גם כשעברתי דברים איומים, ידעתי שאין לי במי לבטוח, למי יכולתי לפנות? ידעתי מראש שהם יגידו לי: את זונה, מה ציפית שיהיה? כאילו אין דבר כזה, לאנוס זונה".
כשזונות חושפות את סיפורן מאשימים אותן
כשהקמפיין עלה, אחד החששות של טלי קורל, מנהלת מכון תודעה. היא שהוא ישחזר את הטראומה של הנשים. "הרי גם כשהן מספרות את הנרטיב הקשה שלהן, מאשימים את הקורבן - 'למה היא לא יצאה מזה?'. מנגד, נשים במעגל הזנות אומרות שהן רוצות להוציא את הדברים החוצה, זה מקל עליהן. בנות כותבות לתיבת ההודעות שלי ואני מפרסמת את זה באופן אנונימי. אישה שנמצאת כיום במעגל הזנות שולחת לי עדויות על לקוחות ספציפיים או רשמים מהזנות, זו מעין תרפיה עבורה וחשוב להן להעלות את המודעות כיצד הזנות נראית מבפנים".
"הנשים שם הן המלאכיות שלנו", מוסיפה שרית, "הן נותנות לנו כוח ומנסות לעזור, מבלי לשפוט אותנו. חושבים שאנחנו נימפומניות וחולות כסף, אבל אף אחד לא שואל את עצמו איך מישהי מגיעה למצב שהיא מוכרת את הגוף שלה? אני אישית, עברתי תהליכים בילדות שהביאו אותי למצב של זנות כמו בחורות רבות שהכרתי אשר עברו התעללות מינית ובאו מרקע של מצוקה מזעזעת, אבל ההתעללות בהן נמשכת ונמשכת. זנות זו אלימות מינית, נפשית ופיזית, והיא הורגת. מי שמשלם לזנות הורג או רוצח, והרבה נשים מתאבדות או מתות בדרך".
טלי קורל מדגישה שהתקווה שלה היא שהקמפיינים והפרויקטים שמביאים לקדמת הבמה את השיח של הנשים, יגרמו לנו כחברה לעשות שיעורי בית מוסריים. שנשים בזנות או כאלו שהיו שם לא יצטרכו להתבייש בזה, ושזונה לא תהיה מילת גנאי. הזונה היא זו שנושאת את אות הקלון וה"לקוחות" ממשיכים ליהנות מהכינוי המכובס, ולא להיות מוקעים מבחינה חברתית, בעוד שאישה בזנות כן.
הקמפיין הראשון שינה את דעת הקהל
מכון תודעה הוא עמותת הסברה פרטית שקיימת מאז 2002, ומטרתה פעילות חינוכית והסברתית על מעגל הזנות. "אנו מסייעות לנשים ומלוות את מי שהייתה שם, אך בניגוד לעמותות ממשלתיות או תקציביות אין לנו מספיק משאבים לזה", מסכמת קורל.
לפני שנה עלה קמפיין when he pays בו נלקחו ציטוטים של צרכני תעשיית המין מתוך פורום האתר 'סקס אדיר'. הציטוטים כללו אמירות מחפירות על הזונות איתן הם באים במגע: הנשים דורגו, נעשו השוואות מחירים ביניהן, מתחו על איכותן ועל הופעתן ביקורת, פירטו אקטים, ועוד. "זה יצר תחושה של כעס וגועל, והראה איך הזנות נראית מבפנים ולא כמו הדימוי הארוטי שלה. זה יצר שינוי בדעת הקהל, שהבין שמדובר כאן באונס לכל דבר", אומרת טלי קורל.
