בני הזוג נישאו לפני 12 שנה והביאו לעולם שלושה ילדים. לבעל אלו נישואיו הרביעיים. לדבריה של האישה, כבר בתחילת הנישואין הפך בעלה לגבר אלים, הכה אותה, איים לרצוח אותה והפעיל נגדה אלימות מילולית ופיזית.
"הוא היה צועק עליי ומכנה אותי בשמות גנאי. יצרתי קשר עם רב (מארצות הברית) והוא אמר לבעלי שעליו לעבוד על המידות שלו", ציינה האישה, "אמרתי לו שיפסיק לאיים עליי ועל בני משפחתי אז הוא נתן לי סטירה ועם הרגל בעט בי בגב התחתון. צרחתי כי הרגשתי שהגב שלי מתרסק, לא יכולתי לעמוד על הרגליים, חששתי שהוא הולך לרצוח אותי". בעקבות האלימות אף אושפזה.
הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי בירושלים והאישה הסכימה. באמצעות עו"ד טלי אלמן ממשרד עורכי הדין 'דיבון ושות'- חשפה האישה בבית הדין כיצד ניצל בעלה את העובדה שהיא שוהה במעון לנשים מוכות כדי לנהל רומן עם חברתה הטובה, רומן שכתוצאה ממנו הרתה לו והוא, כך התברר, נישא לה בנישואים אזרחיים והם הביאו ילד לעולם. האישה דרשה לחייב את בעלה לשלם לה סכום של 100 אלף דולר- סכום הכתובה.
הבעל משום מה, לא הגיע לדיונים בבית הדין הרבני ולא טרח למסור לדיינים את עמדתו בנוגע לבקשת אשתו לחייבו לשלם לה את סכום הכתובה. הדיינים החליטו לחייב את הבעל לשלם לתת גט לאשתו ולשלם לה את הפיצויים המלאים, לאחר שהתברר, בין השאר, שקודם הנישואין הוא רכש דירת גן באחת השכונות בירושלים.
הבעל ערער על פסק הדין לבית הדין הרבני הגדול בירושלים בטענה שאשתו הגישה נגדו תלונות רבות במשטרה שלא הבשילו לכתב אישום ושהיא טפלה עליו עלילות כדי לפגוע בו. הדיינים דחו את ערעור הבעל וחייבו אותו לשלם לאשתו הוצאות משפט בסכום של 10,000 שקל.
לדבריהם, העובדה שהתלונות נגד הבעל נסגרו במשטרה אין בהם כדי להוכיח שמדובר בתלונות שווא, והעובדה שהאישה נמלט למעון לנשים מוכות יש בה משום הוכחה לטענות האישה שכן התנאים במקום קשים ולא בכדי היא הגיעה לשם עם ילדיה.
"אין ספק שהמערער בא בידיים לא נקיות. המערער עיבר אישה אחרת בתקופה בו היה נשוי למשיבה ומסתבר שזה גם הקש ששבר את גב הגמל", הדגישו הדיינים.
עו"ד טל אולמן שייצגה את האישה מסרה: "הלקוחה שלנו נאלצה לברוח עם שלושת ילדיה למקלט לנשים מוכות עקב האלימות שספגה מבעלה. מרבית התלונות לא הבשילו לכתב אישום , שכן מטבע הדברים אלימות בין איש לאשתו מתרחש בחדרי חדרים. בזמן השהות במקלט היא התקשרה לבעלה מטלפון של חברתה הטובה כדי לתאם את המפגש שלו עם הילדים ומכאן פצח הרומן הסוער עם החברה עד כדי שנולד להם תינוק והיא עברה להתגורר בית הלקוחה שלנו. למרות הכול הבעל לא רצה לתת גט לאישה הרשמית והסכים לתת לאחר שאיימו עליו בהטלת מגבלות. ואז טען שהאישה אינה זכאית לכתובה כיוון שתלונותיה במשטרה נסגרו.
"בית הדין האזורי פסק שלאישה מגיע כתובה ובערעור שהבעל הגיש לבעל הדין הגדול נקבע שלא רק שהאישה זכאית למלוא כתובתה ובערעור שהבעל הגיש לבית הדין הגדול נקבע שלא רק שהאישה זכאית למלוא כתובתה אלא שאין בעצם סגירת תלונה על אלימות במשטרה להוות ראייה שלא היו דברים מעולם. וגם שעצם כניסתה של אישה עם קטינים למקלט לנשים מוכות, הדבר מהווה ראשית ראייה שאכן חוותה אלימות".