מדי שנה אנחנו נדהמות מהאחוז הזניח של הנשים הזוכות לקבל את פרס ישראל, המוגש ביום העצמאות. ההסבר המקובל הוא שאין מספיק שמות של נשים המוגשים לדיון בוועדת הפרס. השנה, בהשראת היוזמה והזוכות הן- מגישות מועמדות לפרס ישראל תשע"ט - שהגישו במאמץ רב והתנדבות מלאה, מספר לא מבוטל של נשים כמועמדות לפרס, החלטנו במאקו נשים להפשיל שרוולים ולגשת גם אנחנו אל המלאכה הקשה של הגשת מועמדות לפרס.

חקרנו, חיפשנו, שאלנו וקיבלנו המלצות, וגיבשנו רשימה יפה של נשים מוכשרות וראויות. לפני שלושה שבועות ביקשנו מכם לבחור מתוכן את השלוש שהכי הייתם רוצים לראות זוכות בפרס היוקרתי. שלוש הנשים שקבלו את מירב הצבעות הגולשים, הוגשו על ידי מאקו נשים כמועמדות לוועדת הפרס - ועכשיו אנחנו מקוות לטוב. 

עשרות אלפי אנשים השתתפו בהצבעה ובשבוע שעבר, אחרי עבודה מאומצת, הגשנו את -3 הנשים שקיבלו את מירב קולות הגולשים. כל שנותר לנו הוא לאחל לכל המועמדות בהצלחה ולקוות לראות השנה בפרס ישראל כמה שיותר נשים.

 

הנה הן, הנשים שאתם בחרתם שנגיש כמועמדות לפרס ישראל:

דבורה קידר

מהוותיקות שבשחקניות הקולנוע והתיאטרון בישראל, זכורה לקהל בעיקר בזכות משחקה בסרט "אסקימו לימון" כאמו של בנצי. זוכת שני פרסי אופיר ופרס התיאטרון הישראל על מפעל חיים.

מתוך הנימוקים להגשה: "מסכת חייה הפרטיים והתרבותיים של דבורה קידר משקפת את ההיסטוריה של הישוב היהודי ושל התאטרון בארץ ישראל. נדמה שהשילוב הייחודי בין קומדיה לטרגדיה הוא שמתאר את דבורה בצורה הטובה ביותר ומאפשר לה לעצב דמויות במנעד רחב, החל מסרטי הפולחן של "אסקימו לימון" ועד לטרגדיות בתאטרון הלאומי. המאפיין הבולט ביותר של תפקידיה של דבורה ובתוך כך גם של אישיותה הוא היכולת לברוא דמות אמינה ואותנטית, מתוך הטקסט, לשלב את הטרגדיה והקומדיה לאחד ולעורר בצופיה מחשבה תוך צחוק גדול. 

בראיון לכאן 11 סיפרה על המקום של התאטרון בחייה: "אומרים שזה מקצוע, אבל הייתי אומרת שזה אפילו לא מקצוע זה יעד אתה חי עם זה, אתה נושם עם זה, אתה אוכל עם זה . זה משהו שזה האדם עצמו" וממש כפי שמשחק הוא חלק בלתי נפרד מדבורה, דבורה היא חלק בלתי נפרד מהתאטרון הישראלי ועל כן היא ראויה מאוד לקבל את פרס ישראל".

דבורה קידר (צילום: ז'ראר אלון )
צילום: ז'ראר אלון

חוה אלברשטיין

זמרת ויוצרת החתומה על כ-60 אלבומים, שמונה מהם ביידיש. שיריה, היודעים בפי כל, הפכו זה מכבר לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית. קיבלה את פרס אקו"ם על מפעל חיים. בת 71 מתגוררת בתל אביב, אם לשנים, סבתא לארבעה וסבתא רבא לחמישה נינים.

מתוך הנימוקים להגשה: "ב-2018 קיבלה תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת ברנדייס, מנימוקי ועדת הפרס:" במוזיקה שלך אנחנו מבחינים בערכים אותם הנחילה לך ארצך: אהבה, נאמנות למקום והתעקשות על עשיית טוב ושינוי בעולם. באמצעות האמנות שלך את ההשראה של ישראל ושל העולם כולו לבניית השבור, ולמלחמה באי צדק. את בגילה של המדינה שלך, ופרטי חייך מזכירים לנו כיצד מדינת ישראל קמה מאודי השואה והפכה חזקה ועצמאית. כמו מולדתך את נטועה בשורשים". בשל כל אלו ועוד חוה ראויה ביותר לקבלת פרס ישראל".

חווה אלברשטיין (צילום: החדשות)
צילום: החדשות

השופטת סאוסן אלקאסם

השופטת ועורכת הדין הדרוזית הראשונה ומקימת "אלסואר", המרכז הערבי הראשון לטיפול בנפגעות תקיפה מינית. בת 49, מתגוררת בתל אביב נשואה למרזוק קיזל ואם לשלושה בנים.  

מתוך הנימוקים להגשה: "סאוסן היא סמל פמינסטי פורץ דרך, המהווה מודל לחיקוי ומקור גאווה עבור נשים ככלל, העדה הדרוזית ולכל אדם באשר הוא. מאחוריה עשרות שנים של עשייה ותרומה לחברה הישראלית בשכר ובהתנדבות וקידום ערכי צדק ושוויון תוך פעילות במערכת המשפט ומחוץ לה ועל כן היא ראויה מאוד לקבלת פרס ישראל הן בשל היותה פורצת דרך בתחומה והן בשל תרומתה המיוחדת לחברה בישראל".

השופטת סאוסן אלקסאם (צילום: דוברות הרשות השופטת צילום יוסי זמיר)
השופטת סאוסן אלקסאם|צילום: דוברות הרשות השופטת צילום יוסי זמיר
 

תחקיר להגשת הפרס: מיטל פלג-מזרחי