נערות ונשים רבות לא יודעות זאת, אבל למעשה קרום הבתולין שלנו הוא… לא בדיוק קרום, ולא בדיוק קשור לבתולין. הוא לא מכסה את הנרתיק ולא בהכרח נקרע בחדירה. בעקבות פניה של מיכאל קרן, מורה למגדר, מיניות וגבריות וממקימי מיזם "LAVO" לקידום חינוך למיניות חיובית, אישרה האקדמיה ללשון העברית את השימוש במושג "שער הנרתיק" במקום הביטוי המטעה "קרום בתולין".
קצת אנטומיה: לילדות ולנערות אין קרום דק הסוגר את פתח הנרתיק שלהן, ואם דמיינתן תמיד ניילון נצמד או את הפלסטיק הזה על הקוטג', זה ממש לא נראה ככה. אז למה כולנו דמיינו את זה ככה? כי מיתוס קרום הבתולין משרת תרבויות מסורתיות ומשמר יחסי כוח ודיכוי של נשים. "במשך אלפי שנים עסקו תרבויות שונות באובססיביות בבתולין – לא בזה של הגברים, אלא בזה של הנשים. בניגוד לגבר, האישה יכולה להיות קודשה או קדשה, טהורה או טמאה, אך 'למזלה', דימום מהנרתיק בליל הכלולות חושף בדיוק איזו אישה היא", מסביר הספר "הפלא שם למטה – המדריך המלא לווגינה" בפרק המוקדש למיתוס קרום הבתולין: "הגיע הזמן לדבר על קרום הבתולין, אותו מבנה מיתי בפתח הנרתיק, שעדיין עולה לנשים ברחבי העולם בכבודן או אפילו בחייהן, אך ורק על סמך מסורות עתיקות ומידע שגוי. קשה להאמין שגברים ונשים עדיין נתפסים כשונים אלה מאלה באופן הזה, ושמשהו כל כך נפלא וחיובי כמו סקס יכול להמיט הרס על אישה ולא להשפיע כהוא זה על גבר. נוסף על כך, כשמביאים בחשבון את העובדה שכל הרעיון של קרום בתולין והדימום המלווה אותו מבוססים על מיתוסים בלבד, כל העניין נראה טיפשי באופן בלתי נתפס", נכתב במדריך.
קפל של קרום רירי בצורת טבעת
אם אין קרום שמכסה את הנרתיק, מה כן יש שם? "קצת אחרי פתח הנרתיק יש קפל של קרום רירי המקיף את דופן הנרתיק כמו טבעת", מנסות מחברות הספר לתאר, ומסבירות שכל הנשים נולדות עם קרום בתולין, אבל אין לו כל פונקציה והוא רק שריד לקיום העוברי של האישה. הקרום הרירי הזה נראה קצת אחרת אצל כל אחת: הוא יכול להיות עבה או דק, חלק או מקומט, אבל רק במקרים נדירים מאוד הוא מכסה לגמרי את כל הכניסה לנרתיק. הקרום הזה אלסטי אמנם, אבל לעתים הוא לא אלסטי מספיק לקיום יחסי מין; במקרים האלה הוא ייקרע וידמם במהלך החדירה הראשונה, אבל זה יקרה רק אצל חלק מהנשים ובשום אופן לא אצל כל אחת.
"כל הספרות המחקרית הקיימת בנושא מעידה על כך שאין אפשרות לדעת את ניסיונה המיני של אישה על סמך מבט בקרום הבתולין שלה", כתב קרן בפנייתו לאקדמיה, "למרות מה שנהוג מאד לחשוב, אין ביכולתו של אדם לדעת האם אישה הינה בתולה או לא על סמך מצב קרום הבתולין וזאת מהסיבה הפשוטה שקרומי בתולין מגוונים בצורותיהם ובאופן בו הם מגיבים לחדירת עצם דרכם. בנוסף להיותו מטעה הוא גם מזיק, שכן הוא משמר תפיסה חברתית לפיה משגל (חדירת הפין לנרתיק) הוא הקו המפריד בין ילדות לבגרות, אצל נערים ונערות כאחד. זהו מצב בעייתי הגורם להם להתייחס לחוויות מיניות אחרות (נשיקות, מין אוראלי, מין אנאלי, וכו') בקלות דעת מחד ומאידך להיות במרוץ להיפטר מהתואר 'בתול/ה' ללא תלות בבשלותם הנפשית והגופנית למשגל".
שפה מייצרת ומקבעת מציאות והיא כלי מאוד יעיל לשינוי של תפיסות, ולכן החליט קרן לפני כשנתיים לפנות לאקדמיה בבקשה להחליף את הביטוי השגוי. הוא הציע את הביטוי החליפי "קרום הנרתיק", שינתק אותו מההקשר הישיר לבתולין, וגם את הביטוי "טבעת הקרום", שמסייעת יותר בהבנת מבנהו הפיזי של האיבר. באקדמיה שיתפו עם קרן פעולה – אבל הסבירו לו כי על מנת לדון בשינויו של מושג אנטומי יש לקבל את אישורם של אנשי המקצוע בתחום.
"אחרי ששמעתי את הפודקאסט 'ירח מלא' של עינב בכר ויעל זילברמן רומנו העוסק בבריאות נשים יצרתי איתן קשר", מספר קרן, "הנחתי שהן ישמחו לעזור לי להגיע עם הרעיון לרופאים ורופאות. לא היה לי מושג כמה אני צודק: תוך כמה ימים כבר היו עשרות רופאים ורופאות בקטע, ומשם זה רץ".
>> מטריד: ערביות, חרדיות, דתיות ואפילו חילוניות עוברות ניתוח לאיחוי קרום הבתולין
קבלו את... שער הנרתיק
ד"ר אושרית תמר ברט, רופאת נשים העוסקת ברפואת הפות והנרתיק שחברה ליוזמה של קרן, הציעה להחליף את המונח המיושן בביטוי "שער הנרתיק". "אני כבר תקופה הולכת עם מחשבות על השם של האזור האינטימי הזה בגופה של האישה והמשמעויות שלו עבורה ועבור החברה", כתבה ברט את דעתה על חשיבותו של השינוי, "נשים רבות שרויות בתפיסה מוטעית לגבי קיום יחסים בכלל, ובפרט לגבי קיום יחסים ראשון, מה הוא כולל ומה צפוי להן", אמרה בהתייחסה לאקט של חדירה לנרתיק כאילו זו תמצית המיניות, "המילה קרום מעלה אסוציאציה של אזור שכולו סגור ואטום, מעין כיסוי הרמטי שכדי לעבור אותו צריך לבצע תהליך פולשני שכרוך בכאב כדי לקרוע ולפתוח אותו. כמובן שזו תפיסה שגויה של האנטומיה וגם של תהליך החבירה המינית".
מדוע דווקא "שער הנרתיק" במקום "קרום בתולין"? "זה מבטא את המיקום של אותו שריד עוברי הנמצא בפתח הנרתיק ומהווה שער כניסה אליו", הציעה ברט במכתבה לאקדמיה, "ואף מבטא את האפשרויות השונות של המבנה שלו. כמו שער שיכול להיות שונה בצורתו ובקוטרו. השער קיים ללא קשר למגע בו ואין צורך להפעיל כוח או לקרוע אותו".
שינוי מונח באופן רשמי דרך האקדמיה ללשון העברית הוא תהליך ארוך, אבל מטעם האקדמיה הסבירו שאפשר לבצע את ההחלפה גם בשטח – ופשוט להתחיל להשתמש בביטוי החדש. "הצירוף 'שער הנרתיק' תקין מבחינה לשונית, ואין מניעה להשתמש בו גם ללא אישור רשמי של האקדמיה ללשון, אם אנשי המקצוע סבורים שהוא מדויק מבחינת המשמעות", השיבו לקרן מטעם האקדמיה, "ייתכן והחלופה העברית החדשה תצליח טוב יותר אם היא תצמח מלמטה, מן השטח".