במובנים רבים היא קורבן. מערכת הרווחה הרחיקה ממנה את ילדיה; מערכת אכיפת החוק החזיקה אותה במעצר במשך יותר משנתיים וכעת דורשת שייגזרו עליה 12 שנות מאסר, ענישה כמעט בלתי נתפסת למי שניתן לסכם את מרבית הפשעים שבהם היא מואשמת במילה אחת: שיימינג.
לורי שם טוב, בלוגרית ואקטיביסטית שמאבקה על הזכות לגדל את ילדיה הסלים על פי כתב האישום לכדי מסע הכפשות של שופטים ובכירים בשירות המדינה, עשויה מהחומר שממנו נבנים גיבורים עממיים. קשה לסנגר על השיטות שבהן נקטה לכאורה – לא לשווא עומד נגדה ונגד שני אנשים נוספים כתב אישום בן 91 סעיפים, ביניהם השמצה, פרסומים מכפישים ופרסום פרטים חסויים מהליכים משפטיים – אבל היא הייתה אמורה לכל הפחות לעורר הזדהות, בוודאי מצד אימהות אחרות שנאבקו ברשויות הרווחה. בדיוק נשים כאלו הכירה שם טוב ב-26 החודשים שלה כעצירה בנווה תרצה, אבל המפגש איתן יצר רגשות שונים מאוד.
"היא אדם מורכב מאוד, קשה. כמעט אף אסירה לא הסתדרה איתה. היא לא נעימה, בוטה, צעקנית, קולנית", אומרת רונית (שם בדוי), שמרצה עונש מאסר בנווה תרצה וזכתה להכיר את שם טוב מכל הכיוונים. "לדעתי היא יכולה להיות רק לבד עם עצמה. היו אסירות שקראו לה 'השטן הקטן'".
רונית מזדהה עם דבריה של שם טוב עצמה, שהגדירה באחרונה את תקופת המעצר שלה כ"גיהינום", אלא שמבחינתה של רונית, כולן עברו גיהינום – האסירות ואפילו צוות הסוהרות והקצינות, שרבות מהן נשמו לרווחה כשהוחלט לפני כחודשיים לשחרר את שם טוב למעצר בית. "הרבה אסירות רק חיכו שהיא תעזוב את נווה תרצה, זו הייתה תקופה קשה גם עבורנו. אני יודעת שרשויות הרווחה לקחו לה את הילדים, אבל מי שהיה כאן ויודע איך היא הרגה חתול, ועוד בצורה כל כך אכזרית - לא יכול לחשוב שהיא בכלל מסוגלת לגדל ילדים".
השופטת נאצית, העובד הסוציאלי סוטה מין
שם טוב בת ה-49 טוענת ששני ילדיה, שניהם קטינים נכון להיום, הוצאו מחזקתה שלא בצדק. הילדים "נחטפו" כלשונה מביתם בגבעתיים ב-6.1.2009 בהתאם להחלטה של לשכת הרווחה בעיר; ככל הידוע, הרחקת הילדים באה בעקבות טענת בעלה לשעבר של שם טוב כי הכתה אותם, אלא שהדבר לא הוכח מעולם ועובדת סוציאלית כתבה בחוות דעת שלא ניתן להעריך את מהימנות דבריו. גם חוות דעת של פסיכולוגית, שקבעה כי שם טוב לא מהווה סכנה לילדיה, לא עזרה לשנות את החלטת שירותי הרווחה.
"הילדים הם הנשמה שלי, אני אוהבת אותם. חצי שעה מתום החלטה הוועדה נוסעת פקידת סעד לבית הספר ולגן הילדים, חוטפת את הילדים שלי ומסיעה אותם למרכז חירום. פשוט חטפו לי את הילדים", סיפרה שם טוב בעשור שעבר בראיון לערוץ 1.
בדיוק עשור מנהלת שם טוב מאבק להשבת הילדים. בתחילה בצינורות המקובלים, עם הזמן כבלוגרית דעתנית - ועל פי כתב האישום נגדה ונגד הבלוגר מוטי לייבל ועו"ד צבי זר, לבסוף גם כמי שקידמה או הייתה שותפה לקידום של פרסומים בוטים, חלקם בעלי גוון מיני, נגד כל מי שהיה לשיטתה מעורב בהרחקת ילדיה.
לפי כתב האישום פורסמו ברשתות החברתיות איומים על עובדי ציבור ופרטים אינטימיים עליהם, לאו דווקא נכונים; הפגנות ליליות נערכו מול בתי האחראים כביכול, ובהמשך פורסמו ברשת חשבונות בנק, מספרי טלפון ותעודות זהות של עובדי ציבור; היה מי שחדר לחשבונות הפייסבוק של המעורבים והעלה אליהם תמונות פוטו-מונטאז' שבהם כיכבו בעירום חלקי או מלא. אחד האישומים נגד שם טוב ושותפיה עוסק בהפצת תמונה של שופטת במדי אס.אס במחנה ההשמדה טרבלינקה, סעיף אישום אחר מתייחס לעובדת סוציאלית שספגה ברשת ביטויים כמו "טינופת, סוחרת בילדים. חוטפת ילדים של אימהות אחרות". בסעיף נוסף מוזכר עובד סוציאלי שכונה "סוטה מין". על שופט שכבר הרשיע אותה בפגיעה בפרטיות של עובד ציבור כתבה שם טוב: "השופט מעורער בנפשו, סדיסט איום ואכזר עם אופי של מנגלה".
התלונות נערמו במשטרה שהתקשתה להתמודד עם גל הפרסומים שבתחילה לא היה ברור מי עומד מאחוריהם ולמה, אבל בחודש מרץ 2017 נעצרה שם טוב כחשודה בפרשה. כעבור חודשיים הוגש כתב האישום.
שם טוב נשלחה כעצירה לנווה תרצה. בתחילה לא הותירה רושם מיוחד, אבל לאחר שהתאקלמה סומנה כבעייתית. "היו איתה הרבה בעיות משמעת", אומר גורם בשב"ס. "לא פעם היא נשלחה לבידוד ונמנעו ממנה שיחות טלפון במשך שבועות. היא יצרה בכלא אווירה ממש לא נעימה, היו רגעים שחששו ממצב שאסירות יפגעו בה".
למה?
"היה מתח בינה לבין חלק מהאסירות האחרות, מריבות מילוליות. זו פעם ראשונה שלה בכלא והיו אסירות שרצו לעזור לה, להושיט לה יד, לסייע לה להתאקלם. היא לא שיתפה פעולה ונוצרו חיכוכים".
האסירה ב' (השם שמור במערכת) מספרת שבתחילה נראו הדברים אחרת: "כשהיא הגיעה ושמענו על הסיפור שלה, כולנו ריחמנו עליה. בכל זאת, לרובנו יש ילדים וחלקנו נלחמנו ברשויות הרווחה כדי שלא ייקחו לנו אותם".
אז כן הייתה בהתחלה סימפתיה כלפיה.
"כן. בתקופה הראשונה היא התגלתה גם כאדם חכם מאוד".
איך הייתה ההתנהגות שלה?
"בהתחלה היא הייתה שקטה יחסית, אבל אחרי תקופה קצרה גילינו אדם שבלתי נסבל להיות בחברתו. אסירות התרחקו ממנה והיו כאלה שאיימו לפגוע בה פיזית. אם לא היו סוהרות סביבה, זה היה מסתיים גם בלינץ'".
עד כדי כך?
"צריך להבין את הסגנון. היא הייתה צועקת, משתוללת, לא שומעת. אסירות לא רצו להיות איתה בתא, אז העבירו אותה מאגף לאגף. והיא הייתה גם עושה פרובוקציות, מושכת אש. יש כאלה שחשבו שהיא כמו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. מלטפת חתולה או בעל חיים בפינת החי וכמה שעות אחר כך פתאום מתעללת בגור חתולים. אף אחד לא אהב את ההתנהגות שלה, חלק מהאסירות ממש נידו אותה. היא עשתה מה שבא לה וחטפה עונשים על ימין ועל שמאל. לכולן נשבר ממנה".
הסטירה שלא הייתה
שם טוב ניסתה להשתלב במערך החינוך המוצע לאסירות בכלא, אבל זה לא החזיק זמן רב ובינתיים הלכו וגברו החיכוכים עם האסירות – ועם הסוהרות, שבעקבות שורה של עבירות משמעת וסירוב מתמשך להישמע להוראות העבירו את שם טוב לתא מבודד, ללא אפשרות ליצור קשר עם העולם החיצון. "הייתי בהפרדה בצינוק שבוע ימים, בלי אוויר. רצו לחנוק אותי, לקבור אותי חיה. לא נתנו לי שעת טיול בחצר. בלי טלפונים. אסרו עליי טלפונים חודשיים... כמו חיה הייתי כלואה שם", סיפרה שם טוב ל"המקור".
האסירות שהתראיינו לכתבה זו מספרות על תקרית שהתרחשה במפעל פלסטיק שבו הועסקה מחוץ לכותלי הכלא: במהלך העבודה התפתחה מריבה קולנית בין שם טוב לאחת האסירות, שבלהט הוויכוח סטרה לה. אסירות הפרידו בין השתיים והאירוע החריג נסגר בלי דיווח להנהלת הכלא. "לורי כנראה עלתה לה על העצבים והיא תקפה אותה", אומרת ב'. "אני לא מצדיקה את האלימות, אבל עובדה שהעניין הזה נסגר איכשהו בשקט, בלי לערב את הסוהרות".
כלומר, אף אחת לא מצאה לנכון לדווח שלורי שם טוב קיבלה סטירה.
"היא הביאה את זה על עצמה".
נווה תרצה נחשב למתקן שקט בהשוואה לבתי כלא אחרים בישראל, אבל אירוע אחר שבו הייתה שם טוב מעורבת על פי החשד יצר סערה של ממש: היא תועדה במצלמות שב"ס מתעללת בחתול, חובטת בו במשך דקות ארוכות עד שנפח את נשמתו. את גוויית החתול הניחה בחדר האוכל באגף, שם גילו אותה הסוהרות כעבור מספר שעות. חתולים רבים מסתובבים חופשי בנווה תרצה כאורחים רצויים של האסירות; אלימות כלפיהם היא אקט שנמצא הרחק מחוץ לנורמה.
שם טוב נחקרה במשטרת רמלה בחשד לעבירה של התעללות בבעל חיים שהעונש המקסימלי עליה הוא שלוש שנות מאסר. המשטרה המליצה על הגשת כתב אישום ותדרוש עונש מאסר בפועל. היא עצמה הכחישה בחקירתה את ההאשמות וטענה שלא הרגה את החתול.
"לורי הייתה מסתובבת הרבה במטבח של האגף, אהבה להתבודד שם. שעות על גבי שעות היא בילתה בחדר האוכל, עברה על חומרים של המשפט שלה", מתאר גורם בשב"ס את הרקע למקרה. "היו דיבורים בכלא על סיפור קודם שבו היא בעטה בגור חתולים, אבל זה משום מה נסגר בלי שהסגל שמע על זה".
מה יודעים בסגל על הסיבות לאירוע שהסתיים במוות של החתול?
"יש תחושה שבגלל שלורי הייתה מנודה והאסירות התרחקו ממנה, זה גרם לה למצוקה נפשית".
היא אומרת שהיא בכלל לא עשתה זה.
"הראיות נגדה מוצקות, מצלמות האבטחה תיעדו הכול. זה מקרה אכזרי, חמור ממש. היו בנווה תרצה בנות שריצו מאסרים של שנים ולא זכור לי מקרה כזה מחריד. האסירות והסוהרות היו מזועזעות, אין לי מושג מה עבר לה בראש באותן דקות".
אפקט נווה תרצה
קשה ככל שתהיה, תקרית החתול היא הדאגה הקטנה ביותר של שם טוב מההיבט המשפטי. כתב האישום שהוגש נגדה לבית המשפט המחוזי בתל אביב מתפרש על פני 211 עמודים שבהם מפורטים עשרות מקרים של פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית ו/או העלבה של עובד ציבור, סחיטה באיומים, זילות בתי המשפט והפרת איסור פרסום. אחד מסעיפי האישום מתייחס לעבירות מרמה לכאורה הכוללות זיוף מסמכים רשמיים של מוסדות המדינה. שם טוב נאשמת גם שזייפה פרוטוקולים של בית המשפט לענייני משפחה והשתמשה במסמכים המזויפים כדי להוציא מהמדינה במרמה יותר מ-100 אלף שקלים.
בעוד שאין ויכוח על גודלו ועל מורכבותו של כתב האישום, המעצר הממושך של שם טוב בנווה תרצה עורר ביקורת ציבורית ותקשורתית. בהקשר זה כתב גם שופט בית המשפט העליון עופר גרסקופף, שהחליט באחרונה לשחרר אותה למעצר בית: "אזכיר את מצבה הנפשי והחומרי של העוררת (הכוונה לשם טוב)... קשה שלא להתרשם כי העובדה שהעוררת נמצאת במעצר תקופה ארוכה במה שנתפס על ידה כעוול מתמשך גורמת לה סבל ניכר, מקצינה את עמדותיה ומקשה על ניהול ההליכים בעניינה".
האם הלחץ הנפשי והפיזי דחף את שם טוב להתנהגות שנתפסה על ידי האסירות כפרובוקטיבית? האם התיעוד של ההתעללות בחתול הוא במובן מסוים כתב אישום נגד מערכת אכיפת חוק שהחליטה לנקום במי שללא ספק פגעה בה? "על אנסים ואנשים שהונו את הבנקים ואת הבורסה לא דורשים 12 שנות מאסר", אומר א' (השם שמור במערכת) המקורב לשם טוב. "אנשים שביצעו עבירות חמורות קיבלו שלוש-ארבע שנים ועבודות שירות. תגיד לי אתה, לורי רצחה מישהו? שדדה בנק? נאשמה בפדופיליה? לא, אז מישהו רוצה שלורי תירקב בכלא".
למה?
"פוחדים ממנה. פוחדים שהאמת תיחשף ויצטרכו להקים ועדת חקירה בשאלה למה לקחו לה את הילדים. תאמין לי, זה רק קצה הקרחון. המערכת רוצה לחסל אותה כדי שלא תוכל לחשוף את כל מה שהיא יודעת על אנשים בעמדות מפתח במערכת המשפט. עובדה שהיא לא מקבלת ייצוג משפטי הולם למרות היקף החומרים בכתב האישום. המערכת רוצה לשבור ולרמוס אותה עד שהיא תתאבד, אבל לורי מספיק חזקה להילחם עד טיפת דמה האחרונה. היא תלחם על צדקתה עד הסוף. היא כמו לביאה".
היא מצטערת על מה שעשתה בקמפיין להחזרת הילדים, על המחיר הכבד ששילמה?
"ממש לא. לורי חשפה דברים שהמערכת הסתירה במשך שנים, דברים חשוכים שרצו להעלים. היא נגעה להם בעצבים הכי רגישים והם הבינו שאם לא ישתיקו אותה, תצא כל האמת הקשה על ההחלטות באימוץ ילדים. היא לא מתכוונת להפסיק את המאבק עד שהאמת תצא החוצה".
"שופטים נוקמים" או "טרור ברשת"
בניגוד לטענתו של א', שם טוב היא זו שבחרה לייצג את עצמה. למעשה, השופט גרסקופף הביע התפעלות מהידע המשפטי שלה כששחרר אותה למעצר בית: "אין חולק כי התמודדות עם כתב אישום עב כרס מחייבת ידע משפטי ומצדיק ייצוג משפטי [...] לצד זאת יודגש כי למרות שהעוררת נעדרת הכשרה משפטית, היא מגישה בקשות [...] וכן מייצגת את עצמה בהליכים".
קשה לאשש או להפריך את הטענות של א' בנוגע לפחד שמעוררת שם טוב ב"מערכת". היא עצמה אמרה בראיון ל"המקור": "אני אישה טובה, בחורה צנועה. לא מפחידה אף אחד". אבל קצין משטרה שהיה מעורב בחקירת הפרשה – "פרשת השופטים הנוקמים" כפי שמיתגו אותה שם טוב ומקורביה, "פרשת הטרור הרשתי" כפי שהיא מכונה במערכת המשפט - מסכים שהיא טלטלה את אושיות אכיפת החוק. "בהתחלה לא ידענו איך לאכול את הקמפיין הזה ואפילו לא נפתחה חקירה", הוא מספר. "זה נע בין חופש הביטוי להעלבת עובד ציבור, אבל כשזה הלך והתעצם הבנו שיש פה משהו מתוזמן, חסר תקדים במושגים ישראליים, שמטרתו להלך אימים על מערכת המשפט ועל עובדי ציבור. כשהם חצו את הקווים לאיומים וסחיטות נפתחה חקירה".
מה לגבי הטענות על נקמנות מצד המערכת? אפשר להבין את זה, בכל זאת, עובדי ציבור חוקרים פגיעה בעובדי ציבור.
"אין פה נקמה של המערכת, החקירה הייתה מקצועית ועניינית. אם היו דברים כאלה - זה בטח לא בחקירת המשטרה. לא אנחנו הגשנו את כתב האישום".
שם טוב נמצאת כעת במעצר בית התנאים מגבילים. היא שוהה תחת פיקוח אצל בן זוגה, תושב בת ים; מותר לה לצאת מהבית למשך ארבע שעות ביום עם ליווי, ונקבע שלא תהיה לה גישה לאינטרנט או למכשירים אלקטרוניים ובכלל זה טלפון סלולרי. היא כן תוכל לחפש מידע ברשת באמצעות עורך דינה ותוכל לבצע חיפושים במאגרים משפטיים, ובלבד שהדבר יאושר על ידי הפרקליטות או בית המשפט. גם צבי זר ומוטי לייבל שוחררו למעצר בית ומשפטם של השלושה יחל בקרוב. בינתיים זוכה לייבל ממרבית העבירות בתיק אחר שבו הואשם בפרסומים בוטים נגד פקידות סעד, וגורמים משפטיים מעריכים כי ההחלטה עשויה להוביל לפחות לזיכוי חלקי שלו, של זר ושל לורי שם טוב בתיק "הטרור הרשתי".
בינתיים בנווה תרצה יושבת לפחות אסירה אחת שמעולם לא ראתה בשם טוב "שטן קטן". "יש פה אסירות שלקחו להם את הילדים לאימוץ לפני שנים והן עדיין בטראומה, אז אני יכולה להבין את לורי", אומרת ריבי (שם בדוי). "אני לא שופטת אותה, כי אמא שילדיה נלקחים לאימוץ עוברת גיהינום. האסירות שנידו אותה - אני חושבת שהן טעו בגישה. הן היו צריכות לגלות סבלנות, לחבק אותה ולתמוך בה. אני מאחלת לה שתצליח במאבק שלה ולא תחזור לכלא. המקום הזה רק עשה לה רע".
למרות פניותינו החוזרות, לורי שם טוב סירבה להתראיין לכתבה זו או להגיב לטענות העולות בה. נכון להיום היא אינה מיוצגת בידי עורך דין, כך שלא נמצא מי שיגיב על הדברים מטעמה. אם תגיע תגובה מצדה - היא תפורסם ברגע שתתקבל.
דובר מרחב השפלה של המשטרה, פקד חן אברהם, מסר בעניין החשד לעבירה של התעללות בבעל חיים כי התיק עדיין נמצא בחקירה וכי ברגע שזו תסתיים הוא יועבר לפרקליטות לקבלת החלטה בנוגע להגשת כתב אישום.